excellence
New member
מכתב
המכתב הבא הוא של נערה, שאביה נפטר ביום שישי האחרון. היא גילתה את האומץ לחשוף את המכתב בפני אלפי הגולשים של תפוז קהילות. הינה הוא המכתב לפניכם, הביעו דעתכם: הי, איך לך שם למעלה? בעצם אנחנו בשבעה, אומרים שהנשמה נמצאת בבית בזמן ה"שבעה". אתה יודע, כשקברו אותך, יצא פרפר לבן מהקבר. פרפר מסמל חופש, ולבן זה טהור. סוף סוף אתה חופשי, יצאת מהמחלה הקשה שרדפה אותך כמעט כל חייך. כל החיים סבלת, היית חולה, ותמיד לא הראת את זה, תמיד היית אופטימי ומצחיק. כל האנשים שהכירו אותך, אמרו שזה לא ייאמן, היית כל כך שמח. הם לא ידעו מה שאנחנו בבית ידענו. היית מוכשר בזה, איש יחסי ציבור, תמיד חביב על כולם ומשרה עליהם הרגשה כה טובה. אבא, אתה יודע, אני עוד מעט בת 18. צחקתי עליך לפני שבוע שאתה זקן ותיכף בת"ז שלך לא יהיו כתובים כל ילדים, הלא בת הזקונים שלך אוטוטו בת 18, עכשיו כלוםפ לא יהיה כתוב בת"ז שלך, צריך להחזיר אותה, להוציא תעודת פטירה ולא תעודת זהות. אני לא אשכח איך אתה תמיד היית עבורי האדם החכם ביותר. הייתי באה אליך עם כל בעיה ומחשבה והרגשה שעברו אצלי, ותמיד ידעת להציע לי מה לעשות או סתם להגיד משהו מנחם או עוזר. לא מזמן דיברנו על דרכו של העולם. על השואה בצפון קוריאה, על משטרים טוטאליטרים, על המצב הכלכלי בארץ ובעולם, על האדם שיודע להתעלם מדברים שקשים לו. אתה אמרת לי דבר חכם ונכון, "רעות, את לא יכולה לשנות את העולם, את יכולה להתבטא, ולהתאים את עצמך למצב". רצית שאני אהיה עיתונאית חוקרת-אמרת לי בצחוק הרי מעולם לא אמרת לי מה לעשות בחיי, רק נתת לי כיוון והדרכה, אמרתי לך שאני לא יכולה לראות את הסבל הזה שיש מסביב, לא יכולה לכתוב על משפחה שביטוח לאומי זרק אותה, על שחיתות ממשלתית, על הריסת יערות הגשם ב... ואתה אמרת לי, שאנחנו כאנשים מייחסים חשיבות לדברים הרעים, אבל יש גם דברים טובים, אמרת לי לכתוב על המשפחה שזכתה בלוטו, 7 ילדים מינוס בבנק והכל עכשיו מסתדר, על צעירה בת 17 שזרה לפתור תיק משטרתי. כזה היית, יודע תמיד לאזן בין הרע והטוב. אפילו כשהייתי בדיכאון, לא היית כמו אמא-מחד אומרת שזה הגיל ומאידך אומרת שאני עושה את זה דווקא כדי לפגוע. נתת לי להתבטא, ציינת עד כמה אתה אוהב אותי (מספר שאי אפשר כבר לספור), ואמרת שלבחור בחיים זה הכי קשה, אם אני צריכה אותך אתה שם ואם אני בוחרת שלא, זו בחירתי, אבל אתה לא בטוח תעמוד בזה. אתה יודע שהמשכתי לחיות בשבילך? ועכשיו אני אמשיך לחיות בשביל עצמי. יהיה לי הכי קשה בעולם, הרי אתה ואני יודעים שאמא ואני בראשים שונים לחלוטין, והאחיןם לא גרים בבית, אבל יש לי אותך פה, את כל הכיוונים שנתת לי בחיים, אני אתחיל ליישם. אבא אל תכעס עם עוד חודש וקצת כשערן יתחתן אני אלך, זה הבן שלך ואתה הכי רצית להגיע לחתונה שלו, אבא, אל תכעס שאני אשמח, ושגם עכשיו אני צוחקת, אל תכעס, אתה הרי תמיד אמרת לי שמוות זה דרך מהחיים וזה לא מה שצריך לשלוט בנו. אני אוהבת אותך אבא, אם זה אפשרי, תשלח לי אי מייל מלמעלה או טלפון, או סימן. ואם לא, אני זוכרת אותך תמיד ואוהב אותך תמיד ואחשוב עליך בכל צעד משמעותי בחיי. אבא, תודה על 17 וחצי שנים נהדרות לבלות במחציתך. אני אוהבת אותך. רעות למי שלא הבין, והצליח להגיע עד לפה, אבא שלי נפטר ביום שישי.
המכתב הבא הוא של נערה, שאביה נפטר ביום שישי האחרון. היא גילתה את האומץ לחשוף את המכתב בפני אלפי הגולשים של תפוז קהילות. הינה הוא המכתב לפניכם, הביעו דעתכם: הי, איך לך שם למעלה? בעצם אנחנו בשבעה, אומרים שהנשמה נמצאת בבית בזמן ה"שבעה". אתה יודע, כשקברו אותך, יצא פרפר לבן מהקבר. פרפר מסמל חופש, ולבן זה טהור. סוף סוף אתה חופשי, יצאת מהמחלה הקשה שרדפה אותך כמעט כל חייך. כל החיים סבלת, היית חולה, ותמיד לא הראת את זה, תמיד היית אופטימי ומצחיק. כל האנשים שהכירו אותך, אמרו שזה לא ייאמן, היית כל כך שמח. הם לא ידעו מה שאנחנו בבית ידענו. היית מוכשר בזה, איש יחסי ציבור, תמיד חביב על כולם ומשרה עליהם הרגשה כה טובה. אבא, אתה יודע, אני עוד מעט בת 18. צחקתי עליך לפני שבוע שאתה זקן ותיכף בת"ז שלך לא יהיו כתובים כל ילדים, הלא בת הזקונים שלך אוטוטו בת 18, עכשיו כלוםפ לא יהיה כתוב בת"ז שלך, צריך להחזיר אותה, להוציא תעודת פטירה ולא תעודת זהות. אני לא אשכח איך אתה תמיד היית עבורי האדם החכם ביותר. הייתי באה אליך עם כל בעיה ומחשבה והרגשה שעברו אצלי, ותמיד ידעת להציע לי מה לעשות או סתם להגיד משהו מנחם או עוזר. לא מזמן דיברנו על דרכו של העולם. על השואה בצפון קוריאה, על משטרים טוטאליטרים, על המצב הכלכלי בארץ ובעולם, על האדם שיודע להתעלם מדברים שקשים לו. אתה אמרת לי דבר חכם ונכון, "רעות, את לא יכולה לשנות את העולם, את יכולה להתבטא, ולהתאים את עצמך למצב". רצית שאני אהיה עיתונאית חוקרת-אמרת לי בצחוק הרי מעולם לא אמרת לי מה לעשות בחיי, רק נתת לי כיוון והדרכה, אמרתי לך שאני לא יכולה לראות את הסבל הזה שיש מסביב, לא יכולה לכתוב על משפחה שביטוח לאומי זרק אותה, על שחיתות ממשלתית, על הריסת יערות הגשם ב... ואתה אמרת לי, שאנחנו כאנשים מייחסים חשיבות לדברים הרעים, אבל יש גם דברים טובים, אמרת לי לכתוב על המשפחה שזכתה בלוטו, 7 ילדים מינוס בבנק והכל עכשיו מסתדר, על צעירה בת 17 שזרה לפתור תיק משטרתי. כזה היית, יודע תמיד לאזן בין הרע והטוב. אפילו כשהייתי בדיכאון, לא היית כמו אמא-מחד אומרת שזה הגיל ומאידך אומרת שאני עושה את זה דווקא כדי לפגוע. נתת לי להתבטא, ציינת עד כמה אתה אוהב אותי (מספר שאי אפשר כבר לספור), ואמרת שלבחור בחיים זה הכי קשה, אם אני צריכה אותך אתה שם ואם אני בוחרת שלא, זו בחירתי, אבל אתה לא בטוח תעמוד בזה. אתה יודע שהמשכתי לחיות בשבילך? ועכשיו אני אמשיך לחיות בשביל עצמי. יהיה לי הכי קשה בעולם, הרי אתה ואני יודעים שאמא ואני בראשים שונים לחלוטין, והאחיןם לא גרים בבית, אבל יש לי אותך פה, את כל הכיוונים שנתת לי בחיים, אני אתחיל ליישם. אבא אל תכעס עם עוד חודש וקצת כשערן יתחתן אני אלך, זה הבן שלך ואתה הכי רצית להגיע לחתונה שלו, אבא, אל תכעס שאני אשמח, ושגם עכשיו אני צוחקת, אל תכעס, אתה הרי תמיד אמרת לי שמוות זה דרך מהחיים וזה לא מה שצריך לשלוט בנו. אני אוהבת אותך אבא, אם זה אפשרי, תשלח לי אי מייל מלמעלה או טלפון, או סימן. ואם לא, אני זוכרת אותך תמיד ואוהב אותך תמיד ואחשוב עליך בכל צעד משמעותי בחיי. אבא, תודה על 17 וחצי שנים נהדרות לבלות במחציתך. אני אוהבת אותך. רעות למי שלא הבין, והצליח להגיע עד לפה, אבא שלי נפטר ביום שישי.