מכתב
שלום יקירי! הגעגועים אוכלים אותי. אני שוב רוצה להרגיש עד כמה אתה אוהב אותי. מעצם המחשבה עליך, כבר הלב שלי דופק חזק. אני זוכרת טוב את הערב בו לחצת לי את היד ואמרת, ברוך בואך למושב, אל תפחדי, זה לא אי השדים. זה היה נפלא, כי כבר בשבוע הראשון פתחת לי את המדליון שהיה תלוי על צווארי ושמת את תמונתך ואז עמדת על הרגליים ובלחיים סמוקות, ובבישנות טבעית כל כך הוצאת את הטבעת שירשת מסבך, השחלת אותה על אצבעי ואמרת שאני שלך, אפילו שמת קרם כדי להקל את ההשחלה, היית נהדר. כמה שאני מתגעגעת אליך ואל המושב, אל האוכל שהוא מזין נפלא אתה זוכר את הלילות איך ליקקנו גלידה בקיוסק על-יד הכביש ורקדנו במועדון צמוד, צמוד זה לזו. אמא שלי הייתה מתעלפת לו ראתה איך נישקתי לך וחיבקתי אותך. אחר-כך פגשתי את אחיך,ובהתחלה חיבבתי את הקטן. שהיה בעצם גדול למדיי וליטפתי את ראשו. אני עוד זוכרת איך האכלנו את התרנגולות ואספנו את הביצים. אכן אלה היו ימים ועד היום חסרים משהו מעניין יותר? תקראו את המכתב שוב, שורה כן שורה לא!
שלום יקירי! הגעגועים אוכלים אותי. אני שוב רוצה להרגיש עד כמה אתה אוהב אותי. מעצם המחשבה עליך, כבר הלב שלי דופק חזק. אני זוכרת טוב את הערב בו לחצת לי את היד ואמרת, ברוך בואך למושב, אל תפחדי, זה לא אי השדים. זה היה נפלא, כי כבר בשבוע הראשון פתחת לי את המדליון שהיה תלוי על צווארי ושמת את תמונתך ואז עמדת על הרגליים ובלחיים סמוקות, ובבישנות טבעית כל כך הוצאת את הטבעת שירשת מסבך, השחלת אותה על אצבעי ואמרת שאני שלך, אפילו שמת קרם כדי להקל את ההשחלה, היית נהדר. כמה שאני מתגעגעת אליך ואל המושב, אל האוכל שהוא מזין נפלא אתה זוכר את הלילות איך ליקקנו גלידה בקיוסק על-יד הכביש ורקדנו במועדון צמוד, צמוד זה לזו. אמא שלי הייתה מתעלפת לו ראתה איך נישקתי לך וחיבקתי אותך. אחר-כך פגשתי את אחיך,ובהתחלה חיבבתי את הקטן. שהיה בעצם גדול למדיי וליטפתי את ראשו. אני עוד זוכרת איך האכלנו את התרנגולות ואספנו את הביצים. אכן אלה היו ימים ועד היום חסרים משהו מעניין יותר? תקראו את המכתב שוב, שורה כן שורה לא!