יא צי ניין
New member
מכתב ששלחתי לחברה.
(כמובן ללא שמות) שלום ... יקרה! (מותר לקרוא לך אינז? או שהדבר יכעיס אותך?) לפני מס' דקות הבנתי דבר מדהים (יש משהו בנובלס שעוזר לי לחשוב), שהזכיר לי את NO EXIT - אני יודע למה אני לא חווה! אני לא חווה כי אני לא לוקח אחריות על פעולות ומעשים שלי. לפני החלטה חשובה, אדם שוקל ומתלבט באיזה צד לבחור. לפני שהוא מחליט הוא נושם עמוק ויודע שהוא עומד לקחת אחריות מלאה על ההחלטה שהוא עומד לבצע ועל תוצאותיה, לטוב ולרע. אין סיפוק גדול מכך כשאדם מבצע החלטה גורלית והאחריות המלאה היא עליו בלבד, זו הדרך הטובה ביותר לדבוק באל , זו ההזדמנות היחידה שלנו להדמות לו באמת (בעיני כל החלטה, אפילו הקטנה ביותר היא גורלית, כיוון שכל בחירה מחזקת את יכולת הבחירה החופשית שלנו מעלה אותנו במדרגה נוספת לשלמות רוחנית ומקדמת אותנו לגן העדן, אולי זו הסיבה שלמקום הטוב קוראים "גן עדן", כיוון שאדם המגיע לשם זוכה להביט על חייו בעולם הזה בעדנה). הגהנום הוא בדיוק ההפך מכך, הגהנום הגדול ביותר (החדר) הוא המקום בו אנו לא חווים שום דבר. והסיבה בגללה אנו לא חווים היא, כיוון שאנחנו לא יכולים לקחת אחריות על בחירותינו, אנחנו לא רשאים לבחור, ונותר לנו רק להתבונן בצער על כל ההזדמנויות שהיו לנו בחיינו לבחור. (גהנום – גן שאין בו?) "ינוח על משכבו בשלום" "תהא מנוחתו שלמה" "המצא מנוחה נכונה" – איזו מן מנוחה? מנוחה בגן, בעולם הבא אנחנו פשוט ננוח בחדר. החדר בno exit הוא הגהנום, אך יש חדר דומה מאוד והוא גן עדן, שם האנשים שלווים כיוון שמילאו את חייהם בבחירות נכונות. אני אומר תודה לאלוהים שנתן לי לחוות מעין גהנום קטן בעולם הזה, כדי שאתעורר ואבין שהגיע הזמן לבחור! אוי כמה דברים רעים עשיתי בזמן האחרון. לא בחרתי בכלל. הגעתי עד שלב הנשימה העמוקה, ואז במקום לקחת אחריות ולבחור, ברגע האחרון ברחתי. זרקתי את הכל. לא בחרתי, ושניה אחר חוסר הבחירה הזה הרגשתי נורא, אבל כבר היה מאוחר מידי. היה מאוחר למקרים שהיו, אבל עדיין לא מאוחר למקרים שיבואו. אסור לנו לברוח מבחירה, זה הדבר היחיד שמייחד אותנו בתור בני אדם, בניו של אלוהים. אני חושב שביום מן הימים אחבר תפילה בשביל הבחירה, אני מקווה שאלוהים ישרה עליי השראה כזו. אלוהים, אנא עזור לנו לחוות. מתגעגע, שמואל. נ.ב אנא כתבי לי את המייל של ... נ.ב האם בררת שמה של הנערה היפה עם העיניים החומות?
(כמובן ללא שמות) שלום ... יקרה! (מותר לקרוא לך אינז? או שהדבר יכעיס אותך?) לפני מס' דקות הבנתי דבר מדהים (יש משהו בנובלס שעוזר לי לחשוב), שהזכיר לי את NO EXIT - אני יודע למה אני לא חווה! אני לא חווה כי אני לא לוקח אחריות על פעולות ומעשים שלי. לפני החלטה חשובה, אדם שוקל ומתלבט באיזה צד לבחור. לפני שהוא מחליט הוא נושם עמוק ויודע שהוא עומד לקחת אחריות מלאה על ההחלטה שהוא עומד לבצע ועל תוצאותיה, לטוב ולרע. אין סיפוק גדול מכך כשאדם מבצע החלטה גורלית והאחריות המלאה היא עליו בלבד, זו הדרך הטובה ביותר לדבוק באל , זו ההזדמנות היחידה שלנו להדמות לו באמת (בעיני כל החלטה, אפילו הקטנה ביותר היא גורלית, כיוון שכל בחירה מחזקת את יכולת הבחירה החופשית שלנו מעלה אותנו במדרגה נוספת לשלמות רוחנית ומקדמת אותנו לגן העדן, אולי זו הסיבה שלמקום הטוב קוראים "גן עדן", כיוון שאדם המגיע לשם זוכה להביט על חייו בעולם הזה בעדנה). הגהנום הוא בדיוק ההפך מכך, הגהנום הגדול ביותר (החדר) הוא המקום בו אנו לא חווים שום דבר. והסיבה בגללה אנו לא חווים היא, כיוון שאנחנו לא יכולים לקחת אחריות על בחירותינו, אנחנו לא רשאים לבחור, ונותר לנו רק להתבונן בצער על כל ההזדמנויות שהיו לנו בחיינו לבחור. (גהנום – גן שאין בו?) "ינוח על משכבו בשלום" "תהא מנוחתו שלמה" "המצא מנוחה נכונה" – איזו מן מנוחה? מנוחה בגן, בעולם הבא אנחנו פשוט ננוח בחדר. החדר בno exit הוא הגהנום, אך יש חדר דומה מאוד והוא גן עדן, שם האנשים שלווים כיוון שמילאו את חייהם בבחירות נכונות. אני אומר תודה לאלוהים שנתן לי לחוות מעין גהנום קטן בעולם הזה, כדי שאתעורר ואבין שהגיע הזמן לבחור! אוי כמה דברים רעים עשיתי בזמן האחרון. לא בחרתי בכלל. הגעתי עד שלב הנשימה העמוקה, ואז במקום לקחת אחריות ולבחור, ברגע האחרון ברחתי. זרקתי את הכל. לא בחרתי, ושניה אחר חוסר הבחירה הזה הרגשתי נורא, אבל כבר היה מאוחר מידי. היה מאוחר למקרים שהיו, אבל עדיין לא מאוחר למקרים שיבואו. אסור לנו לברוח מבחירה, זה הדבר היחיד שמייחד אותנו בתור בני אדם, בניו של אלוהים. אני חושב שביום מן הימים אחבר תפילה בשביל הבחירה, אני מקווה שאלוהים ישרה עליי השראה כזו. אלוהים, אנא עזור לנו לחוות. מתגעגע, שמואל. נ.ב אנא כתבי לי את המייל של ... נ.ב האם בררת שמה של הנערה היפה עם העיניים החומות?