מכתב שלא נשלח

[BlueEyeZ]

מכתב שלא נשלח

אני מצטערת שהכרתי אותך, שבטחתי בך, שהאמנתי לך. מצטערת שהאמנתי בך ושהכנסתי אותך לחיי. עוצמת הכאב שאני חווה כעת לא דומה לדבר שחוויתי בעבר. אהבתי אותך. פגעת בי. ואתה ממשיך לפגוע בי מרחוק. אדיש מנוכר זר. משהו ילדותי עולה בי שגורם לי לרצות לפגוע בך חזרה. אבל אין בי את זה. אין בי את היכולת לנקום. אני לא יודעת להכאיב. רוצה שתרגיש, שתעבור את מה שאני עוברת. הניכור שיצרת מכה בי שוב ושוב ומסביבי מעטפת של בדידות. ודווקא ביום הזה, המיוחד, אני יודעת שאכן זוהי פרידה.

 

[מיקי 43]

פרידות לא נעימות

אך נקמות הורסות את מי שחיי אותן לכן עם כל הכאב עדיף לראות אולי את החצי המלא של הכוס ולהבין שטוב שנגמר כי להיות עם מי שאינו רוצה או מרגיש הרבה פחות נעים מאשר לא להיות

 

[BlueEyeZ]

נקמה

כפי שאמרתי - אין בי את זה. כל הסלוגנים בעולם לא יעזרו להפיג את הכאב. עזבו אותי מסיפורים על דגים וסירים ומכסים....אני מניחה שאני פשוט צריכה לעבד את זה לבד עם עצמי ואז להמשיך הלאה.

 

[מיקי 43]

זמן, סבלנות ,ואת עם עצמך

אין תרופה אחרת

 

[איש הכוכבים]

הכיתוב באנגלית בסוף ההודעה שלך

אומר בדיוק את ההיפך. נסי לקרוא אותו שוב, את הכיתוב הקבוע הזה. לא סתם בחרת בו. אלה אינן רק מלים, בעיקר כשעולה הכאב המוכר הזה כן, קל לומר, מי כמוני אבל כשנושמים לתוך כאב ועוברים דרכו אפילו מתיידדים הוא עשוי להיות קצר יותר ואפילו להחזיר לפרופורציות ובינתיים - קחי

 

[BlueEyeZ]

כאב

את הכיתוב הזה קיבלתי במייל מחברה טובה, וזה מאוד מדבר אלי ומנחם. מאמינה בזה ומנסה שכך תראה הדרך שלי. אני יודעת שכאב הוא דבר זמני. מרשה לעצמי להתאבל על מה שכבר לא יהיה.

"אל תבכה כי זה נגמר - חייך כי זה קרה"

 

[L o v e M e1]

../images/Emo45.gif

 

[vered 37]

את

יכולה לעניות דעתי לשמוח שאת אשה שיש בה רגש אהבה מצפון אמינות וכיוון שאת כזו מי שלא למד והשכיל לקבל זאת ממך פשוט... לא ראוי לך אין לך מה להצטער שהכרת את אותו בחור. בחיים אנחנו מכירים אנשים ליום , לחודש, לשנה כל אחד שמגיע לחיינו יש לו מטרה הקשר איתו רק ילמדך, ויחשל אותך לקראת קשר יותר טוב אמיתי וכנה. את הנקמה...תשליחי לפח היא הרסנית.. ונוגדת את מי שאת. האיש הזה... רק הפסיד אותך !!!

 

[BlueEyeZ]

כל מלה זהב...

הוא תמיד היה אומר לי "אז יצא ממני משהו...". ועכשיו כל מה שנותר זה לעשות רשימה של כל הדברים שקיבלתי ולמדתי מהקשר הזה. והרשימה הזאת ארוכה מאוד. מפחיד כמה שהבחור השתנה. כאילו שהכרתי מישהו אחד ופתאום, מבלי שארגיש, הוא הפך את עורו. מרגישה מאוד תמימה. מפחיד אותי לחשוב שאהפוך לבן אדם חשדן וציני. משתדלת שלא.

 

[vered 37]

חמודה

הייתי בסיפור דומה לשלך. זה אכן גורם לתחושה של חוסר אמון וחשדנות. אבל כל אדם שונה בתכלית..זה יהיה קשה בהתחלה .. אבל זה יעבור . מבטיחה לך ! .

 

[לביאה11]

ורד...... אני מצדיעה לך../images/Emo45.gif

כל מילה בסלע

גם אני חוויתי משהו דומה הורדתי המון משקל והייתי כצל של עצמי. לא חלפה לה חצי שנה ואז התחלתי לראות באופן שונה. איך בכלל יכולתי לאהוב אדם שכמותך!? כשה"עיוורון" עובר את מחלימה. ואף אחד... אף אחד... אף אחד בעולם שווה דימעה אחת שלי. BLUEEYES מבינה אותך כל כך...

תני לזמן לרפא את הכאב

 

[לביאה11]

לא שווה דימעה- ה-לא נשמטה

 

[איש הכוכבים]

ואולי לא סתם נשמטה, לביאה..

כי בכל פעם שהזלת דמעה בכל פעם שחווית משהו עם מישהו - היית שם, כולך הדמעה היא העדות היא אומרת - שימו לב, היה כאן אושר עכשיו יש כאן כאב גם זה וגם זה הם שני חלקים של אותו שלם ואני - רוצה לחוות את הכל בשלמות הרי כמה שיותר לבבות כמה שיותר דמעות אלה ואלה עדויות שחויתי את חיי בעוצמה ועל העוצמה הזו ומתוכה נכתבות כל המלים האלה ואולי כל המלים כולן..

 

[לביאה11]

לאמר לך את האמת איש יקר!?

הייתי מוותרת על השיעור הזה. הייתי מוכנה להישאר "טיפשה" ולא לחוות אותו. הכאב גדול מידי, חזק מידי, כואב מידי. נכון שיש התחשלות לאחר, אבל עדיין זה היה חזק מידי בשבילי. היום הדמעות הן כבר לא תמימות ולא יורדות בקלות. היום אני אדם אחר. אתה יודע מה? במחשבה שניה אם הייתי צריכה לעבור את זה בכדי להיות מה שהנני היום ... אז תודה לאל תודה איש

 

[Noam גורדון]

כמו

במערכת החינוך הממשלתית, איש לא שואל אותנו אילו שיעורים אנחנו רוצים לעבור ואילו לא. אנחנו כל הזמן בעיצומו של שיעור, גם אם לא ממש מודעים לכך.

 

[לביאה11]

וישנם שיעורים קשים

תגיד.... אי אפשר להבריז לשיעור או שניים? נגיד שכאב לי הראש ולא יכולתי להגיע...

 

[Noam גורדון]

בכל הצער והכאב

אני עצמי ממש לא מבין, לא מקבל ואפילו דוחה בשאט נפש את המשפטים: "איך בכלל יכולתי לאהוב אדם שכמותך!?" "ואף אחד... אף אחד... אף אחד בעולם שווה דימעה אחת שלי" קצת כבוד עצמי וקצת פחות התהמות משקפים לדעתי יותר נכון את המציאות ופומוזיות לעולם מגזימה ומעוותת. מה זאת אומרת "איך יכולתי בכלל לאהוב..." אם עובדה היא שאהבת והרי אותו אדם את. למדת דבר או שניים מאז אבל את הרגש הזה את היא שהרגשת אז למה לנסות ולהתכחש לרגש שהרגשת, רק כי אתה כועס היום על אותו אדם ? למה הביטול הזה של העבר ? התשובה אצלך כמובן. ולמשפט השני, את באמת מאמינה שאין אדם שראוי לדימעתך ? מה שווה בן אדם אם אין בו חמלה שמגיעה עד כדי דימעה כלפי כל אנשי העולם ובאופן גורף ? באמת נו, למה לשפו את התינוק עם המים ? הורייך או אחייך או מי מחברייך וודאי שווה את דימעתך, אחרת מפחיד לחשוב איזה אדם את, ואת הרי לא כזו מןה סתם. סיסמאות לא ממש פותרות בעיות וגם לא כ"כ משפרות הרגשה ליותר מ 17 שניות...

 

[לביאה11]

גורדון יקר !

אני אדם עם המון רגש ויש לי גם מלאי של דמעות

אבל ישנם אנשים בעולם הזה שחבל להוזיל ביגללם דימעה. ואל תתווכח איתי על כך. אנשים שמתגלים כאנשים חסרי רגש או אגואיסטים או נצלנים או שקרנים או ערמומים או תככנים או.... או.... וכול'י וכול'י לא שווים דימעה אחת!!! נכון אהבתי, אז מה? לא מדברים פה על משפחה, חברים טובים, ילדים. מדברים על אדם זר שנכנס לחייך ופוגע בך. לא גורדון.... SORRY לא שווה דימעה אחת מלוחה שלי.

 

[Noam גורדון]

את אמרת "אף אחד" ולכך התייחסתי

כדאי לשים לב לתגובות לפני שחוזרים על דברים שהובנו כבר קודם

 

[לביאה11]

יש לי בעיה עם לקרוא תגובות

לפני שאני מגיבה. אני כותבת ממקום נקי שלי למרות שלפעמים אחרי "שלח" אני מבינה שהדעות שונות משלי. זה ממש לא חשוב כי את דעתי אני אומרת. אם תשאל מתי בפעם האחרונה בכיתי... 4 ימים אחרי ויכוח עם בני שאמר משהו שקרע לי את הלב. אז לב יש ודמעות גם... אבל ליקרים שלי. ועכשיו די לפני ששוב אתחיל לבכות