עצובה-מאוד
New member
מכתב שכתבתי לעצמי
אז אתם זוכרים שהייתי מאושפת בתל-השומר היה לנו שיעור ציור והנושא שלו היה מכתב אז אני כתבתי מכתב לעצמי: לרונה רציתי לשאול אותך כמה שאלות שמאוד מעניינות אותי לגבייך ומעולם לא העזתי לשאול אותך כחברה שלך: אז ככה: רציתי לנסות ולהבין למה הגעת למצב נפשי ככ עגום עד כדי שהיית צריכה להתאשפז כדי לרפא את עצמך?ממש לא ברור לי הנושא למה אחרים יכולים לרדת 30 ק``ג לבד ואת לא? מה את ככ חלשת אופי ככ לא חזקה למה?אני ממש לא מבינה? איך נתת לעצמך להתדרדר ככה? איך נתת לעצמך לעלות 20 ק``ג ב-4 חודשים א י ך ????? הרי שאם היית שומרת על עצמך כמו שצריך אז לא היית מדרדרת ככ וכחברה מהצד אני ממש כואבת לראות מה שקורה לך ובעצם אני לא יכולה לעזור לך,כי את מאוד סגורה,שקטה,מפנימה הכל וחבל. כי את בחורה נאה,חמודה,משכילה,לא חבל עלייך? לא חבל שאת הורסת לעצמך את החיים מידי יום מידי שעה מידי רגע? למה את ככ עוזרת לכולם מסביבך ולא לעצמך שזה בעצם הכי חשוב? ויש עוד הרבה שאלות שלא מובנות לי ולא פתורות לי אני פשוט מקווה שתביני את חומרת המצב שלך ותלמדי ממה שאת עוברת כרגע לשנות את הראש לשנות את ההרגלים המגונים שלך (ממתקים) ולהמשיך לבנות לך חיים בריאם ומאושרים. אני מחזיקה לך אצבעות ומקווה שהפעם זה לתמיד ותצליחי. מי יתן וירדו ה-40 ק``ג במהרה בס``ד. אוהבת אני נ.ב. בהמשך למה שכתבתי לעצמי רציתי לומר לכם שאין לי חשק לעשות כלום ממש כלום שום דבר שאני אוהבת אפילו המצב רוח שלי על הפנים שחכתי כבר איך צוחקים ומחייכים למרות שבדרך כלל אני אוהבת לצחוק אני ככ מיואשת מהכל שככ עצוב ורע לי..... ביי בנתיים לכולכם וגם לעצמי אולי ביום מן הימים אקבל תשובות לכל השאלות ששאלתי שכרגע אין עליהן מענה לצערי.
אז אתם זוכרים שהייתי מאושפת בתל-השומר היה לנו שיעור ציור והנושא שלו היה מכתב אז אני כתבתי מכתב לעצמי: לרונה רציתי לשאול אותך כמה שאלות שמאוד מעניינות אותי לגבייך ומעולם לא העזתי לשאול אותך כחברה שלך: אז ככה: רציתי לנסות ולהבין למה הגעת למצב נפשי ככ עגום עד כדי שהיית צריכה להתאשפז כדי לרפא את עצמך?ממש לא ברור לי הנושא למה אחרים יכולים לרדת 30 ק``ג לבד ואת לא? מה את ככ חלשת אופי ככ לא חזקה למה?אני ממש לא מבינה? איך נתת לעצמך להתדרדר ככה? איך נתת לעצמך לעלות 20 ק``ג ב-4 חודשים א י ך ????? הרי שאם היית שומרת על עצמך כמו שצריך אז לא היית מדרדרת ככ וכחברה מהצד אני ממש כואבת לראות מה שקורה לך ובעצם אני לא יכולה לעזור לך,כי את מאוד סגורה,שקטה,מפנימה הכל וחבל. כי את בחורה נאה,חמודה,משכילה,לא חבל עלייך? לא חבל שאת הורסת לעצמך את החיים מידי יום מידי שעה מידי רגע? למה את ככ עוזרת לכולם מסביבך ולא לעצמך שזה בעצם הכי חשוב? ויש עוד הרבה שאלות שלא מובנות לי ולא פתורות לי אני פשוט מקווה שתביני את חומרת המצב שלך ותלמדי ממה שאת עוברת כרגע לשנות את הראש לשנות את ההרגלים המגונים שלך (ממתקים) ולהמשיך לבנות לך חיים בריאם ומאושרים. אני מחזיקה לך אצבעות ומקווה שהפעם זה לתמיד ותצליחי. מי יתן וירדו ה-40 ק``ג במהרה בס``ד. אוהבת אני נ.ב. בהמשך למה שכתבתי לעצמי רציתי לומר לכם שאין לי חשק לעשות כלום ממש כלום שום דבר שאני אוהבת אפילו המצב רוח שלי על הפנים שחכתי כבר איך צוחקים ומחייכים למרות שבדרך כלל אני אוהבת לצחוק אני ככ מיואשת מהכל שככ עצוב ורע לי..... ביי בנתיים לכולכם וגם לעצמי אולי ביום מן הימים אקבל תשובות לכל השאלות ששאלתי שכרגע אין עליהן מענה לצערי.