מכתב פרידה.

[Mאיה]

מכתב פרידה.

ילד שלי, מחפשת אותך, ואתה לא עונה לי. אייכה?...מחפשת אות חיים ממך, ואתה לא מגיב. הבוקר הזה כל כך יפה, השמש זורחת ואותה לא תזכה לראות...הבוקר היפה והחמים הוא הבוקר הסיוטי שלי. ילד שלי, איך הלכת ממני? איך לא הגנתי עלייך בכל גופי? איך הפקרתי אותך... איך לא נלחמת במוות...איך נתת לנשמתך לעלות השמימה...איך את אמא שלך לבדה הותרת...שבורה וכאובה. עדיין נושמת אותך...עדיין אוהבת אותך...לא יכולה בלעדייך. רוצה לפרוס כנפיים ולעוף עד אלייך. לחבק אותך, להרגיש אותך, לאהוב אותך...בני שלי. מלאך שלי, שואלת את עצמי איך אתה מרגיש...האם אתה בודד,אם אתה פצוע...האם כואב לך?...היש מי שמחבק אותך? היש מי ששומר עלייך? ילד שלי, מלאך שלי, אמא רוצה לחבק אותך כל כך...להרגיע את נשמתך...להעניק לך את ליבי, לתת לך עולם ומלואו, אבל כנראה לאמא יש מתחרים על נפשך והמתחרים של אמא שדדו אותך ממנה! ילד שלי, ידיי קצרות מלהגיע עד אלייך וזה לא בגלל שאמא לא רוצה...זה יותר בגלל שאמא לא יכולה. אני לא יודעת אם תהיה מסוגל להבין...אבל היי בטוח שאמא לא מוותרת, היא עוד תמצא אותך, אמא עוד תגיע אליך...אמא עוד תחבק אותך...אל תתייאש ילדי,מלאכי. אמא כל כך אוהבת אותך.. והיא לא בוכה, ממש לא...קצת כואב לה בלב, קצת זולגות להן הדמעות...אבל הנה אמא כבר מנגבת אותן,אתה רואה?...עכשיו הכל בסדר! אמא חזקה...אין מה לדאוג לה...שמור על עצמך, מלאך שלי...ואולי עתה קוברים אותך באדמה, אולי עתה כל הטיפשים שמסביב מבכים אותך, נפרדים ממך...הם כל כך טיפשים,ילד שלי. הם כל כך תמימים...אמא שלך לא קוברת אותך, אמא של נושאת אותך בתוך הלב, בתוך הראש. אתה חלק מאמא שלך, חלק ממני. אתה קיים בתוכי, אתה שהיית אמור לקבור אותי. מישהו החליט להעמיד אותי בנסיון...מישהו החליט לצחוק לי בפרצוף, מישהו החליט להכאיב לי. המישהו הזה הצליח! הוא קטף ממני את הדבר הכי יפה שלי, את האהבה הכי גדולה שלי, אותך!, בני יקירי אני אוהבת אותך מאוד. ובני שלי אני מבטיחה שלעולם לא אפסיק לאהוב אותך ולעולם לא אשכח אותך. לעולם..ואפילו לעולמי עולמים..וגם לעולמי עד..נפשי תרצה לחבק אותך, נפשי תערוג לראותך. אתה בתוך ליבי מלאך שלי!...אתה שלי ורק שלי!... ילדון, אל תשכח את אמא שלך. תבוא לבקר אותה מעט. אתה יודע, שמעתי שאם מתאמצים חזק לרצות להגיע...אזי מצליחים להגיע בחלום. ילד שלי, תתאמץ מעט..תתאמץ רק קצת..תבוא לבקר אותי, את אמא שלך..תן לי סימן..תן לי לחוש שאתה בסדר...תן לי לאהוב אותך, לנשום אותך, לחבק אותך עוד רגע קט...תבטיח לי שתתאמץ...כי חיי רקים בלעדייך. מלאך שלי, נשמה טהורה, נשמתי הרכה, אני כבר מתגעגעת...אמא אוהבת אותך, אמא מתגעגעת אליך. אמא שולחת לך עם המלאכים אהבה גדולה, אהבה ענקית. אהבה שתלווה אותך בדרכך החדשה, שתעניק לך מה שהעולם הנוכחי לא העניק לך. רק רוצה שתדע, אמא אוהבת אותך...לא, אל תדאג לנו...דאג לעצמך, מתוק שלי. תהנה מהעולם שכולו טוב..כי אמא לא הצליחה להעניק לך אותו פה...רק תזכורת קטנה מלאך שלי, אל תשכח את בקשתי...הצצה אל חלומי. ולא, אמא לא בוכה, מבטיחה שלא בוכה!...הדמעות בעיניים זה סתם מגרגר חול שעף ברוח ואליהן נדחף. תישן מלאך שלי, זה לא ממש מכתב פרידה..אני נושאת אותך לנצח בליבי. אוהבת מאוד ולנצח נצחים, אמא שלך...אמא רק שלך. Mאיה. משהו שהוצאתי מהמגירות...מוקדש לכל האמהות השכולות.

 

[Kaya]

מתוקה - מקסים !!!!!!

 

[רחל-נשמה]

אמא ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif

זה מה שהילד מספר למלאכים שהוא איתם נמצא שם למעלה. My Mother She always made you feel special. She had an answer for everything. She seemed to be able to do about ten things at one time. She had plenty of love but even more patience. No one ever worked harder. She seemed to have eyes in the back of her head. She always had time to watch every little accomplishment. She could tell whenever you were up to something. She could make you feel better when no one else could. She knew the true meaning behind your words. She could turn a simple event into a celebration. She knows you better than anyone. She had a special way of making you feel loved.

 

[Kaya]

רחלי וכל מי שנמצא כרגע...

גיל גיל שלנו נמצא ברגעים אלה בלוייה של תהילה מעוז - אחותו של אוריאל. חישבו עליהם, שילחו להם אהבה, אנרגיות, כל מה שאתם יכולים, זה המעט שאנחנו, מכאן יכולים לעשות!!! גיל גיל... הרבה חוזק נפשי. אוריאל צריך אותך עכשיו יותר מתמיד ! אני יודעת שאתה יודע את כל הדברים האלה כי ממך למדתי.

 

[איה@]

לא מפסיקה לחשוב עליהם..............

אני כמעט מרגישה כאילו הכרתי אותה....עצוב לי כל כך...... תהילה נראית כל כך יפה - צעירה - מלאת חיים! הלב מחסיר פעימה והמוח מסרב לקלוט...... איך בילוי ביום חופש קיצי הופך לקטל, דם, כאב, ושכול איך??????!!!!!!!!!!

איה.

 

[איה@]

לזכר כל הקורבנות ../images/Emo16.gif

 

[שלוה]

מוסיפה איתכן את הנר שלי

ועוצרת גם כן את הזמן לרגע....עבור כל אלה שהזמן עצר בשבילם ללא עת.

 

[deep ocean]

ראיתי עכשיו את תמונתה בעיתון ../images/Emo16.gif

והלב מצטמרר. כמה אושר יוצא ממנה וכמה כאב קיים עכשיו.

 

[שלוה]

הניגודים הנוראיים האלה

אושר ועצב בעת ובעונה אחת...נובעים אחד מתוך השני... נדמה לי שאולי תמיד היו קשורים אחד בשני...

 

[גיל גיל]

לכל מי שלא ראה בעיתון

 

[רחל-נשמה]

כן לפני כשעתיים התקשרתי לאוריאל

רציתי לאמר משהו נתקעו לי המילים רק אמרתי לו היה חזק למרות שחויתי המון מוות בחיי, לא יודעת למה, דווקא במוות , דווקא בלויות, למרות שביום רגיל יש לי המון-ים של דמעות, דווקא ברגעים של אבל אפילו אני חושבת על חיוך. אני לא מאמינה במוות, אני לא מקבלת את המוות, כיוון שהיה לי האושר לחוות מוות קליני, להרגיש את השלווה והאושר שהחיים לא העניקו לי, אני מסתכלת על המוות כשלב נוסף בחיים.לא כסוף , של עצב, של אובדן. אני יודעת שהמלאכים שהגיעו לשלב הנוסף של החיים מוקדם מידי, הם הגיעו כי הם בעלי נשמה טהורה. הם הגיעו והם שומרים עלינו מלמעלה, הם כל הזמן איתנו ברוחם.אני זכיתי לקבל חיבוק מאחיי בשלב ב בחייהם, סיפרתי על זה בזמנו לאוריאל הוא מאוד התרגש. הם חסמו את דרכי אל האור-הם מתו טרם זמנם ונשארו שם בדרך מלאי שלווה ואושר לשמור עלינו ולתת לנו כח להמשיך הלאה בחיים. ככה תהילה שנקטפה טרם זמנה , אני בטוחה שהיא נשארה שם בדרך , רגועה , שלווה , מאושרת ושומרת על המשפחה , חברים, אהובים מלמעלה. אני יודעת שאני נשמעת לכם לא נורמלית, כי אני לא יכולה להסביר במילים משהו שחוויתי , ופעמיים. אני שולחת מפה לכל משפחות ההרוגים והפצועים המון המון אהבה

אני חילונית , אבל מאוד מאמינה באלוהים ובדרכיו הנסתרות, ואם לקח את תהילה למעלה בגופה , והשאיר אותה כאן בנשמתה כנראה יש לה איזה שהוא תפקיד שנסתרת בינתי להבין אותו כרגע. יהי זיכרה ברוך

רחל-נשמה

 

[deep ocean]

האמת רחלי

יש משהו במה שאת אומרת כמו שאמרתי, אני לא פוחדת מהמוות מוות הוא עוד שלב בחיים הכאב הוא בלתי נמנע, רק שנהרג מישהו שקרוב אליך אתה לא חושב על זה ככה. אבל שוב, מסכימה איתך, וזאת ראייתי-מוות זה עוד שלב בחיים ויש כאלה שהמוות קוטף אותן לפני הזמן וכנראה יש סיבה לכל דבר רק כאשר כואב-קשה לראות בכלל סיבתיות.. מחזקת אותך וחושבת כמוך מיכלי.

 

[גיל גיל]

רחל, דבר חשוב ששכחתי לכתוב אתמול

אחד הדברים הראשונים שאמר לי אוריאל כשחזרנו מהלוויה והגענו לשבעה, היה כמה שעשה לו טוב שהתקשרו אליו כמה אנשים מהפורום, וציין אותך בשמך... אז בשמו... תודה!!!

 

[רחל-נשמה]

גיל גילוש-יקר ../images/Emo23.gif

מאוד התרגשתי לקרוא, והלוואי והייתי מצליחה לאמר מילים שיעודדו אותו באותו רגע נתקעתי. עלתה מחשבה במוחי, בעתיד ביום שתמצא לנכון, כחבר טוב שלו , ואני לא בדיוק מכירה את מנהגי האבלות עד מתי? כמה? ואיך?, אבל ביתי פתוח גם בשבילו, הוא מאוד חימם את ליבי בעבר, וניסה לחזק אם אוכל משהו לעשות לעודד אותו אשמח. רחל-נשמה

 

[בן טל-שחר]

איי, זה מכאיב.

מאיה-אמא, אמא-מאיה... וואו. איזה כיף?! איזה עולם מדהים?! אוהב, בן

 

[גיל גיל]

מאיוש.

אתמול עדיין לא הרגשתי מוכן להגיב על זה, אבל תדעי שזה כל כך מקסים! זה פשוט יפה ומרגש ומרעיד! יש לי בקשה, אם תרצי, תפרסמי את זה גם בפורום שכול ואבדן? אולי זה יעזור למישהו שם, ואז שכרך מובטח!