טולית המסטולית
New member
מכתב -מ-אמא
בנות שנה טובה, מקווה שלכן היא התחילה בטוב, אצלי? אני עדיין מנסה להבין איך לקחתי את כל ארועי ארוחת החג... כרגיל, את החג, אני ואחי מעבירים אצל אח של אמא, ללא אבא ואשתו. בחג אני רוצה להרגיש בבית, רוצה להרגיש משפחתיות. רוצה להרגיש קצת את אמא. ושוב הסרט חוזר על עצמו, סבתא (אמא של אמא) דוחפת לכיס מעטפה של כסף, אני והבנות דודות עולות לחדר לרכל ולהתעדכן קצת. דפי, בת דודה שלי, פותחת את המעטפה מעבירה את הכסף לארנק ומבחינה בדבר נוסף. דף צהוב, ישן, טיפה קרוע. היא פותחת אותו, אני מסתכלת בחשדנות, רואה בכותרת: "אמאלה היקרה שלום" בסקרנות גמורה יישרתי את מבטי לתחתית הדף וראיתי: "שלך חניתה". זה מאמא. לקחתי לה את הדף מהיד, בעדינות, וקראתי, וזה מה שהיה כתוב: "אמא`לה היקרה שלום, אני כותבת לך את המכתב הזה בכדי להסביר לך פעם אחת ולתמיד שאני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם, אני יודעת שגם את, ובגלל זה כל הסבל שאת סובלת בגללי. אמא יש דברים שאני אינני מסוגלת להסביר לך וזה בגלל האהבה שלך אליי, תביני, יענקלה ואני ממשיכים לצאת ובאיזשהו שלב נתחתן, וזה בטוח. אני לא רוצה שכל פעם שאגש לבקר את תתחילי לבכות ולא תשני לילה שלם. למה? זה רק גורם לי לסבול (שתדעי לך שלא ישנתי כל הלילה בגלל הריב שלנו אתמול). מתי תתחילי להבין אותי? למה שלא תתנהגי אליי כמו אל מבוגרת ואז תאמיני לי אמא שהכל יסתדר ויהיה טוב, רק קצת סבלנות ופחות להכנס ללחץ כי זה מפריע לי לחיות בבית (אני רוצה לחיות בבית). לכן היום תהיי מותק ותסעי לסימון ואני אתקשר לשם בערב או מחר בבוקר. שלך חניתה." רק רציתי לראות את הכתב, לנסות להרגיש את מה שהיא הרגישה באותה תקופה...רק רציתי לטעום קצת ממנה....לראשונה אני זוכה לקרוא את מחשבותיה, לראות את כתב ידה. אני כל כך דומה לה, המחשבה, דרך ביטוייה, אפילו כתב ידה, ה-ע' שנכתבת בדפוס. אני מתגעגעת לאמא. מתגעגעת לדבר לא מוכר. למישהי, איזה שהיא דמות שאני רק יכולה לדמיין, לפנטז. אני מתגעגעת לחום, לכייף, לקרבה, לשפיות.... ודרך אגב, יענקלה הוא אבא שלי... ומה לעזאזל סבתא ניסתה לעשות?! אוליי בגלל שנולד לי אח למחצה מאשתו הנוכחית של אבא?. איך היא יכולה לחשוב שאני אשכח את אמא אפילו לרגע אחד? ולמה אני ערה בשעות הקטנות של הלילה, כי אני כל כך מוטרדת... כל כך רועדת....מחפשת את החום שיפשיר אותי מהמצב הנוכחי... למה אני מרגישה כל כך ריקנות, חסך? למה למה למה?....
בנות שנה טובה, מקווה שלכן היא התחילה בטוב, אצלי? אני עדיין מנסה להבין איך לקחתי את כל ארועי ארוחת החג... כרגיל, את החג, אני ואחי מעבירים אצל אח של אמא, ללא אבא ואשתו. בחג אני רוצה להרגיש בבית, רוצה להרגיש משפחתיות. רוצה להרגיש קצת את אמא. ושוב הסרט חוזר על עצמו, סבתא (אמא של אמא) דוחפת לכיס מעטפה של כסף, אני והבנות דודות עולות לחדר לרכל ולהתעדכן קצת. דפי, בת דודה שלי, פותחת את המעטפה מעבירה את הכסף לארנק ומבחינה בדבר נוסף. דף צהוב, ישן, טיפה קרוע. היא פותחת אותו, אני מסתכלת בחשדנות, רואה בכותרת: "אמאלה היקרה שלום" בסקרנות גמורה יישרתי את מבטי לתחתית הדף וראיתי: "שלך חניתה". זה מאמא. לקחתי לה את הדף מהיד, בעדינות, וקראתי, וזה מה שהיה כתוב: "אמא`לה היקרה שלום, אני כותבת לך את המכתב הזה בכדי להסביר לך פעם אחת ולתמיד שאני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם, אני יודעת שגם את, ובגלל זה כל הסבל שאת סובלת בגללי. אמא יש דברים שאני אינני מסוגלת להסביר לך וזה בגלל האהבה שלך אליי, תביני, יענקלה ואני ממשיכים לצאת ובאיזשהו שלב נתחתן, וזה בטוח. אני לא רוצה שכל פעם שאגש לבקר את תתחילי לבכות ולא תשני לילה שלם. למה? זה רק גורם לי לסבול (שתדעי לך שלא ישנתי כל הלילה בגלל הריב שלנו אתמול). מתי תתחילי להבין אותי? למה שלא תתנהגי אליי כמו אל מבוגרת ואז תאמיני לי אמא שהכל יסתדר ויהיה טוב, רק קצת סבלנות ופחות להכנס ללחץ כי זה מפריע לי לחיות בבית (אני רוצה לחיות בבית). לכן היום תהיי מותק ותסעי לסימון ואני אתקשר לשם בערב או מחר בבוקר. שלך חניתה." רק רציתי לראות את הכתב, לנסות להרגיש את מה שהיא הרגישה באותה תקופה...רק רציתי לטעום קצת ממנה....לראשונה אני זוכה לקרוא את מחשבותיה, לראות את כתב ידה. אני כל כך דומה לה, המחשבה, דרך ביטוייה, אפילו כתב ידה, ה-ע' שנכתבת בדפוס. אני מתגעגעת לאמא. מתגעגעת לדבר לא מוכר. למישהי, איזה שהיא דמות שאני רק יכולה לדמיין, לפנטז. אני מתגעגעת לחום, לכייף, לקרבה, לשפיות.... ודרך אגב, יענקלה הוא אבא שלי... ומה לעזאזל סבתא ניסתה לעשות?! אוליי בגלל שנולד לי אח למחצה מאשתו הנוכחית של אבא?. איך היא יכולה לחשוב שאני אשכח את אמא אפילו לרגע אחד? ולמה אני ערה בשעות הקטנות של הלילה, כי אני כל כך מוטרדת... כל כך רועדת....מחפשת את החום שיפשיר אותי מהמצב הנוכחי... למה אני מרגישה כל כך ריקנות, חסך? למה למה למה?....
