ann המקורי
New member
מכתב מרגש
מתוך מכתב שקבלה סבתא של בעלי מחברתה מטלז שבליטא ב1941: בע"ה א' שבט תש"א 1941 טלז שלום רב לכן חביבותי! קשה לי קצת הכתיבה כעת, איני יודעת אפילו מאיזה מקום להצחיל, מאחר שעברה עלינו שתיקה כה ממושכה, לי נדמה שזה ימים ושנים חלפו כבר, אולם תקופה שלמה רבת מאורעות והרפתקאות היתה לנו השנה האחרונה. עוד כיום העתיד כ"כ מעורפל. לא נדע עדיין מה יהיו התוצאות האחרונות עלינו, אך לשים בה' מבטחנו, שיהיה בעזרנו ויסובב הכל לטובתנו.... האם הגיעכן מכתבי? בכל אופן סבורה אני כי ידוע לכן אולי מעט אודותיהם אמש של אחותכן וגיסכן שליט"א? בטח מזכירים לפעמים עלי, אך הם כמו גם אבותי היקרים לא יוכלו למסור לכן הרבה. כל מה שידוע להם רק במידה מוגבלת מקצת מן המקצת, כנהוג הרי שמשתדלים אנו להעלים את האמת מאהובנו הקרובים לנו, אף אני רגילה תמיד לצייר להם את מצבי בצבעים היותר בהירים גם בשעה קשה זו (בניגוד גמור למציאות), כאן איני משכנעת את עצמי לעשות זאת. הרבה חשבתי על הדבר בשעות של חשבון נפש, כשניסיתי לדון אם רשאית הייתי לעזוב את היקרים לי. ....הרי נוכל לכל הפחות לתת להם את האילוזיה אודות אשרינו, ויהי בזה לנחת רוח למחמדינו. אני מוצאת לי סטספקציה בהכרה זו, אשר הוקילה לי לשאת את הבלי החיים. ...אודות מצבי אכתוב לכן מעט. אני נמצאת כעת בטלז אשר בליטא, בבית דודי ודודתי מקורבין של אבא שליט"א. אנשים חשובים וטובים למדי, המראים לי התעניינות וקרבה יתרה. באתי הנה לפני חצי שנה בערך. קודם הייתי בוילנא יחד עם משפחת הרב דמורנו. התקופה ההיא פרק בפני עצמה, אך הפעם לא אטפל בה. כאן בטלז מצאתי סביבה הגונה ונעימה ביותר. דודי אחד ממנהיגי הישיבה המפורסמה המקומית. לפני שבועות מספר נתארשתי עם אחד מתלמידיו, הכרתי אותו עוד מהימים הראשונים לבואי הנה, אבל קשה היה לי להחליט את העניין לבדי בלא ההורים היקרים שיחיו לא שיערתי מעולם שיעלה בגורלי לעשות את הצעד המכריע בחיים בתנאים שכאלו. הנה כי כן חביבותי נפלאים דרכי ההשגחה. מקווה להשם שישלח לנו הצלחה ונזכה בעתיד הקרוב לישועה כללית שלמה. עוד נוכל לשמוח יחד עם אבותינו יקירנו הקרובים והרחוקים. הייתי רוצה לשוחח אתכן הרבה יותר יקירותי, אך מונעת אני את עצמי לפי שעה טרם אדע מה המצב שלכן. מה נשמע אצלכן? איך עלה בידכן להחזיק מעמד בתקופה קשה זו? אבקש אתכן לענות לי בפרטות כשיגיע אליכן מכתבי. את מינה חביבתי לא היית רשלנית לכתיבה לפנים, מה שלום בעלך ובנך שיחיו. וברכהל'ע היקרה מה עושה את, איך הינך מרגישה את עצמך. האם מקבל את מכתבים תכופים משרה ואברהם שליט"א? מה הם כותבים. אני מקבלת אני מקבלת מכתבים מידי שבוע. כותב רק אברהם והוא מצמצם מאוד בכתיבתו, את הסיבה אוכל רק לשער, המצב בכלל לא טוב. תנאי החיים השוררים אינם נאותים כלל בשביל אנשים כמוהם. צר מאוד על הילדים חסר להם המזון הדרוש הן בחומר והן ברוח. אולי ממקומכם אפשר לפעול דבר מה בעדם. יכול להיות כי שרה כותבת לכן בעצמה ואולי היא מונעת את זאת מפני נימוקים שונים. בכל אופן צריך לבקש עצות אודותם. חיינה בת הרב נסעה לפני חודשים אחדים לא"י, אך נעצרה בדרך בפריס, שם ילדה בן במז"ט. עכשיו לנכון כבר הגיעו למחוז חפצם. אין לי עדיין ידיעות ברורות. לבעלה יש אח בתל אביב עורך דין ידוע, קוסובסקי, את הכתובת שלו איני זוכרת, את מה שכתבתי לכן כבר פעם אודותו, אפשר להודיע בברור אצל גרונה או רחל בת השוחט. לפי דעתי מן הנחוץ שתפגשנה. חיינה הבטיחה גם שתראה בעצמה להודיעה אתכן תכף לבואה. אולי אפשר יהיה למצוא יחד באיזה אופן להושיט להן עזרה. לו היתה איזו אפשרות להיחלץ מן המצב הרי זה המוצא הכי טוב היה. לא מן הנראה שירשו זאת. אסיים הפעם. יתן ה' נתבשר בקרוב שמועות טובות ונזכה לגאולה וישועה אמתית. ד.ש לבעלך החשוב שליט"א , רוב נשיקות לבנך החביב. שלום וברכה מידידתכן אוהבתכן בלב ובנפש שולמית.
מתוך מכתב שקבלה סבתא של בעלי מחברתה מטלז שבליטא ב1941: בע"ה א' שבט תש"א 1941 טלז שלום רב לכן חביבותי! קשה לי קצת הכתיבה כעת, איני יודעת אפילו מאיזה מקום להצחיל, מאחר שעברה עלינו שתיקה כה ממושכה, לי נדמה שזה ימים ושנים חלפו כבר, אולם תקופה שלמה רבת מאורעות והרפתקאות היתה לנו השנה האחרונה. עוד כיום העתיד כ"כ מעורפל. לא נדע עדיין מה יהיו התוצאות האחרונות עלינו, אך לשים בה' מבטחנו, שיהיה בעזרנו ויסובב הכל לטובתנו.... האם הגיעכן מכתבי? בכל אופן סבורה אני כי ידוע לכן אולי מעט אודותיהם אמש של אחותכן וגיסכן שליט"א? בטח מזכירים לפעמים עלי, אך הם כמו גם אבותי היקרים לא יוכלו למסור לכן הרבה. כל מה שידוע להם רק במידה מוגבלת מקצת מן המקצת, כנהוג הרי שמשתדלים אנו להעלים את האמת מאהובנו הקרובים לנו, אף אני רגילה תמיד לצייר להם את מצבי בצבעים היותר בהירים גם בשעה קשה זו (בניגוד גמור למציאות), כאן איני משכנעת את עצמי לעשות זאת. הרבה חשבתי על הדבר בשעות של חשבון נפש, כשניסיתי לדון אם רשאית הייתי לעזוב את היקרים לי. ....הרי נוכל לכל הפחות לתת להם את האילוזיה אודות אשרינו, ויהי בזה לנחת רוח למחמדינו. אני מוצאת לי סטספקציה בהכרה זו, אשר הוקילה לי לשאת את הבלי החיים. ...אודות מצבי אכתוב לכן מעט. אני נמצאת כעת בטלז אשר בליטא, בבית דודי ודודתי מקורבין של אבא שליט"א. אנשים חשובים וטובים למדי, המראים לי התעניינות וקרבה יתרה. באתי הנה לפני חצי שנה בערך. קודם הייתי בוילנא יחד עם משפחת הרב דמורנו. התקופה ההיא פרק בפני עצמה, אך הפעם לא אטפל בה. כאן בטלז מצאתי סביבה הגונה ונעימה ביותר. דודי אחד ממנהיגי הישיבה המפורסמה המקומית. לפני שבועות מספר נתארשתי עם אחד מתלמידיו, הכרתי אותו עוד מהימים הראשונים לבואי הנה, אבל קשה היה לי להחליט את העניין לבדי בלא ההורים היקרים שיחיו לא שיערתי מעולם שיעלה בגורלי לעשות את הצעד המכריע בחיים בתנאים שכאלו. הנה כי כן חביבותי נפלאים דרכי ההשגחה. מקווה להשם שישלח לנו הצלחה ונזכה בעתיד הקרוב לישועה כללית שלמה. עוד נוכל לשמוח יחד עם אבותינו יקירנו הקרובים והרחוקים. הייתי רוצה לשוחח אתכן הרבה יותר יקירותי, אך מונעת אני את עצמי לפי שעה טרם אדע מה המצב שלכן. מה נשמע אצלכן? איך עלה בידכן להחזיק מעמד בתקופה קשה זו? אבקש אתכן לענות לי בפרטות כשיגיע אליכן מכתבי. את מינה חביבתי לא היית רשלנית לכתיבה לפנים, מה שלום בעלך ובנך שיחיו. וברכהל'ע היקרה מה עושה את, איך הינך מרגישה את עצמך. האם מקבל את מכתבים תכופים משרה ואברהם שליט"א? מה הם כותבים. אני מקבלת אני מקבלת מכתבים מידי שבוע. כותב רק אברהם והוא מצמצם מאוד בכתיבתו, את הסיבה אוכל רק לשער, המצב בכלל לא טוב. תנאי החיים השוררים אינם נאותים כלל בשביל אנשים כמוהם. צר מאוד על הילדים חסר להם המזון הדרוש הן בחומר והן ברוח. אולי ממקומכם אפשר לפעול דבר מה בעדם. יכול להיות כי שרה כותבת לכן בעצמה ואולי היא מונעת את זאת מפני נימוקים שונים. בכל אופן צריך לבקש עצות אודותם. חיינה בת הרב נסעה לפני חודשים אחדים לא"י, אך נעצרה בדרך בפריס, שם ילדה בן במז"ט. עכשיו לנכון כבר הגיעו למחוז חפצם. אין לי עדיין ידיעות ברורות. לבעלה יש אח בתל אביב עורך דין ידוע, קוסובסקי, את הכתובת שלו איני זוכרת, את מה שכתבתי לכן כבר פעם אודותו, אפשר להודיע בברור אצל גרונה או רחל בת השוחט. לפי דעתי מן הנחוץ שתפגשנה. חיינה הבטיחה גם שתראה בעצמה להודיעה אתכן תכף לבואה. אולי אפשר יהיה למצוא יחד באיזה אופן להושיט להן עזרה. לו היתה איזו אפשרות להיחלץ מן המצב הרי זה המוצא הכי טוב היה. לא מן הנראה שירשו זאת. אסיים הפעם. יתן ה' נתבשר בקרוב שמועות טובות ונזכה לגאולה וישועה אמתית. ד.ש לבעלך החשוב שליט"א , רוב נשיקות לבנך החביב. שלום וברכה מידידתכן אוהבתכן בלב ובנפש שולמית.
