מכתב מרגש מאמא
...או שלא. לפני שנה אחרי מצעד הגאווה בירושלים, בו הייתי, יצאתי מהארון כבי בפני אמא שלי. היא די הייתה בשבר, ולאחר מכן היא הדחיקה את זה ולא דיברנו על שום דבר שקשור למיניות שלי מאז. ולפני דקות מספר קיבלתי את ההודעה הזאת: "קראתי עכשיו שיש מצעד גאווה בירושלים מחר. אני זוכרת שאתה לא בדיוק יודע מה אתה, ובשנה קודמת סיפרת שהיית בזה. מן הסתם ובכנות, אני מאוד לא אוהבת את זה ומקווה שתתעשת וכמו כל הסערות בחייך, ותגובותיך תרגע ותתאפס. מכל מקום תשמור לך את מניותיך באשר היא כרגע, לעצמך, ולא לפומביות. ואל אל תשתתף בהצגה הזו. ובינתיים כשאתה נתמך מאוד תחת קורתינו מגיע לנו שתתחשב גם בנו. אוהבים אותך." עד כמה שאני מבין את המניע ההורי ה"דואג", אני עצבני ומדוכא. ואני בא למצעד בכל מקרה.
...או שלא. לפני שנה אחרי מצעד הגאווה בירושלים, בו הייתי, יצאתי מהארון כבי בפני אמא שלי. היא די הייתה בשבר, ולאחר מכן היא הדחיקה את זה ולא דיברנו על שום דבר שקשור למיניות שלי מאז. ולפני דקות מספר קיבלתי את ההודעה הזאת: "קראתי עכשיו שיש מצעד גאווה בירושלים מחר. אני זוכרת שאתה לא בדיוק יודע מה אתה, ובשנה קודמת סיפרת שהיית בזה. מן הסתם ובכנות, אני מאוד לא אוהבת את זה ומקווה שתתעשת וכמו כל הסערות בחייך, ותגובותיך תרגע ותתאפס. מכל מקום תשמור לך את מניותיך באשר היא כרגע, לעצמך, ולא לפומביות. ואל אל תשתתף בהצגה הזו. ובינתיים כשאתה נתמך מאוד תחת קורתינו מגיע לנו שתתחשב גם בנו. אוהבים אותך." עד כמה שאני מבין את המניע ההורי ה"דואג", אני עצבני ומדוכא. ואני בא למצעד בכל מקרה.
