גם אני מעופף...
עכשיו, מקריאה שניה של דברייך, הבנתי שאת כבר "מציבה עצמך בעדיפות ראשונה"... ושזה כולל להימנע מלפגוע באחרים, כי זה כואב לך. טוב, ברור. זה לא משנה מלה אחת ממה שאמרתי. לירז, אני לא יודע אם אני מדמיין או שבאמת הגיע אליי משהו דרך הטקסט שכתבת (וגם כתבת פה בעבר), אבל כרגע אני: - מרגיש חום ואהבה כלפייך... אני מדמיין אותך ורוצה לחבק אותך (לא מדמיין אותך חיצונית, זה לא מענין אותי כמובן... אני מדמיין אותך! ) - רוצה כבר להכיר אותך באמת... בטוח שאתרגש מלהכיר אדם מופלא שהוא את... שלך באהבה, בן נ.ב. מקווה שלא תגיבי בציניות על הודעתי. אבל אם כן, זה בסדר, אני לא כועס. זכותי להרגיש את מה שאני מרגיש כלפייך וזכותי שתהיה לי דיעה אודותייך אפילו בשלב מוקדם זה... קשה שלא לדמיין, קשה שלא להניח לאינטואיציה לפעול וקשה שלא להגיב לפעולתה. אז... שוב, באהבה, לירז - ולא מגיע לך לסבול! תחייכי! תהני! את בנאדם נפלא!!!