מכתב למייק
31 שנים עברו ורק עכשיו זכיתי לשתף אותך במה שאני חושב ומרגיש אליך. רק השנה הבנתי את העובדה שאתה באמת לא איתי וגם לא איתנו וגם לא תהיה - לתמיד. שנים שמעתי את שירך ובשבילי רק הפסקת לשיר שירים חדשים, חיית לך בארץ רחוקה לבדך, ולא רצית את המולת התקשורת והזוהר שהיו לך. כיבדתי זאת ובהמשך למדתי לחיות עם מבוקשך. הקשבתי לשירתך, בעונג - כי אהבתי לשמוע אותך, ובכאב - על שהפסקת לשיר שירים חדשים. ואז לפני שנתיים בערך הגעתי לרחוב ולבית, כן לאותה מדרכה שממנה אמרו כולם, הפסקת לשיר. ישבתי וחשבתי עליך.... הזמן עבר לו, אולי מהר מדי בשבילי ואולי עצר מלכת בשבילך ובוקר אחד אני מוצא את עצמי ברכבת המובילה למקום שאמרו כולם ששם אתה נמצא, אתה יודע מה מייק, הם צדקו, אפילו כתבו את שמך במקום הזה, הייתי עם עוד הרבה אנשים גם אחיך צבי היה ולפי האבן הגדולה ששמו שם, הבנתי מייק שלו אפגוש בך יותר לעולם. ובדיוק לפי שבוע שוב הייתי על הרכבת שלקחה אותי לאותו מקום ושוב היו שם אנשים וגם אחיך צבי היה שם, גם אחייניתך יונה הייתה שם – הם מאוד התרגשו אפילו בכו הצטלמו והתפללו, ולפי מבטם הבנתי מייק - שלא תחזור יותר לעולם. הייתי איתם כל היום ולמדתי מאחיך הרבה עליך, איפה ישנת, שיחקת, ניגנת, ועוד סיפורים, אפילו שאלו עליך שאלות רצו לדעת הרבה עליך, והיו פעמים שצבי אחיך כמעט בכה מלספר עליך, וגם יונה בכתה והבנתי מייק שגם הם יודעים שלא יגעו בך יותר לעולם. במהלך השבוע האחרון הרגשתי שאני יכול לעשות משהו, גם אחת שקוראים לה סיגל שלא הכרת הרגישה את זה, והיו עוד אנשים שהרגישו את זה, שאפשר לעשות משהו, משהו שישנה הרבה, משהו לא בשבילך מייק, משהו בשביל כולם. עשינו את זה מייק והם באו אפילו יותר אנשים ממה שחשבתי באו היו גם אנשים שבאו מצרפת, גם אחיך צבי היה וגם יונה ועוד הרבה אנשים. הם דיברו עליך, נגיד שגם אכלו, כי לא הייתה לי ברירה מייק בלי לאכול המקום שנפגשנו בו לא היה מסכים לפגישה הזו. היה מי ששר כמוך במקום הזה, הם ראו אותך בתמונות של נייר עיתון ישן או על תקליטך, הם ראו אותך שר על מסך גדול, הם שמעו אותך חזק מאוד, הם אפילו רקדו ביחד הצטלמו, שרו את שירך, התחבקו, והיו שוב אנשים שקצת בכו, אבל הם אהבו את זה, ואני ראיתי שהם רצו להרגיש את כל זה. תסתכל מייק יש הרבה תמונות, באמת הרבה, תסתכל ותקרא מה הם כותבים אחד לשני בפורום, תכנס תקרא גם מחר גם עוד שבוע, תבוא תמיד, אתה תבין מייק מה הביחד הזה עשה להם. אתה יודע מייק, אתה אולי לבד שם היכן שאתה ואנחנו כאן, אבל כשהיינו ביחד זה עשה לנו את זה, ואולי גם בעתיד נרצה להיות שוב ביחד, מהערב הזה אנו יודעים שביחד אפשר - להרגיש אותך תמיד תמיד ולעולם. ביי מייק, ממני יעקב שכואב את זה שלא תשוב אלינו – לעולם.
31 שנים עברו ורק עכשיו זכיתי לשתף אותך במה שאני חושב ומרגיש אליך. רק השנה הבנתי את העובדה שאתה באמת לא איתי וגם לא איתנו וגם לא תהיה - לתמיד. שנים שמעתי את שירך ובשבילי רק הפסקת לשיר שירים חדשים, חיית לך בארץ רחוקה לבדך, ולא רצית את המולת התקשורת והזוהר שהיו לך. כיבדתי זאת ובהמשך למדתי לחיות עם מבוקשך. הקשבתי לשירתך, בעונג - כי אהבתי לשמוע אותך, ובכאב - על שהפסקת לשיר שירים חדשים. ואז לפני שנתיים בערך הגעתי לרחוב ולבית, כן לאותה מדרכה שממנה אמרו כולם, הפסקת לשיר. ישבתי וחשבתי עליך.... הזמן עבר לו, אולי מהר מדי בשבילי ואולי עצר מלכת בשבילך ובוקר אחד אני מוצא את עצמי ברכבת המובילה למקום שאמרו כולם ששם אתה נמצא, אתה יודע מה מייק, הם צדקו, אפילו כתבו את שמך במקום הזה, הייתי עם עוד הרבה אנשים גם אחיך צבי היה ולפי האבן הגדולה ששמו שם, הבנתי מייק שלו אפגוש בך יותר לעולם. ובדיוק לפי שבוע שוב הייתי על הרכבת שלקחה אותי לאותו מקום ושוב היו שם אנשים וגם אחיך צבי היה שם, גם אחייניתך יונה הייתה שם – הם מאוד התרגשו אפילו בכו הצטלמו והתפללו, ולפי מבטם הבנתי מייק - שלא תחזור יותר לעולם. הייתי איתם כל היום ולמדתי מאחיך הרבה עליך, איפה ישנת, שיחקת, ניגנת, ועוד סיפורים, אפילו שאלו עליך שאלות רצו לדעת הרבה עליך, והיו פעמים שצבי אחיך כמעט בכה מלספר עליך, וגם יונה בכתה והבנתי מייק שגם הם יודעים שלא יגעו בך יותר לעולם. במהלך השבוע האחרון הרגשתי שאני יכול לעשות משהו, גם אחת שקוראים לה סיגל שלא הכרת הרגישה את זה, והיו עוד אנשים שהרגישו את זה, שאפשר לעשות משהו, משהו שישנה הרבה, משהו לא בשבילך מייק, משהו בשביל כולם. עשינו את זה מייק והם באו אפילו יותר אנשים ממה שחשבתי באו היו גם אנשים שבאו מצרפת, גם אחיך צבי היה וגם יונה ועוד הרבה אנשים. הם דיברו עליך, נגיד שגם אכלו, כי לא הייתה לי ברירה מייק בלי לאכול המקום שנפגשנו בו לא היה מסכים לפגישה הזו. היה מי ששר כמוך במקום הזה, הם ראו אותך בתמונות של נייר עיתון ישן או על תקליטך, הם ראו אותך שר על מסך גדול, הם שמעו אותך חזק מאוד, הם אפילו רקדו ביחד הצטלמו, שרו את שירך, התחבקו, והיו שוב אנשים שקצת בכו, אבל הם אהבו את זה, ואני ראיתי שהם רצו להרגיש את כל זה. תסתכל מייק יש הרבה תמונות, באמת הרבה, תסתכל ותקרא מה הם כותבים אחד לשני בפורום, תכנס תקרא גם מחר גם עוד שבוע, תבוא תמיד, אתה תבין מייק מה הביחד הזה עשה להם. אתה יודע מייק, אתה אולי לבד שם היכן שאתה ואנחנו כאן, אבל כשהיינו ביחד זה עשה לנו את זה, ואולי גם בעתיד נרצה להיות שוב ביחד, מהערב הזה אנו יודעים שביחד אפשר - להרגיש אותך תמיד תמיד ולעולם. ביי מייק, ממני יעקב שכואב את זה שלא תשוב אלינו – לעולם.
