ביסקסואלים בישראל
New member
מכתב לח"כים הדתיים
שלום רב הודעה לעיתונות הנדון: פנייה למחנה הדתי והדתי-לאומי הלילה הוציא ארגון "ביסקסואלים בישראל" את הפנייה המצורפת למטה אל ח"כ המייצגים את המחנה הדתי והדתי-לאומי בכנסת ישראל. הארגון איתגר את ח"כים השייכים למגזר הדתי להזמין את נציגיו לפגישת "גישור" עימו, ע"מ להקשיב, לשוחח בנפש חפצה ועל מנת לצאת במסר חריף נגד אלימות ונגד רדיפת יהודים ע"י יהודים. החלטנו לשלוח את הפנייה דווקא אל המגזר המביע את התנגדותו החריפה ביותר לקיום מצעד הגאווה בירושלים. בפנייה ביקשנו להזכיר כי היהדות אינה אלימות. ביקשנו להזכיר את המשפטים המבטאים ערכים יהודים נעלים כגון: "לא תשנא את אחיך ישראל בלבבך" או "כל ישראל ערבים זה בזה" או "לא תיקום ולא תיטור אחיך ישראל". היהדות היא ערש הולדת ההומניזם. הדמוקרטיה משרתת את ההומניזם. חברי הכנסת הדתיים, קיבלו על עצמם את כללי המשחק הדמוקרטיים, ובהכנסם לכנסת ישראל נשבעו אמונים לשיטה הדמוקרטית ולשמירה על ערכים יהודים ודמוקרטים ומכאן פנייתנו אליהם כמנהיגים אחראים בציבור. המכתב פורש הנמקות נרגשות, פשוטות ויהודיות המסבירות מדוע חובה על כל חבר כנסת בהיותו אדם, יהודי וח"כ להרים קול חזק המגנה את האלימות. חובה להפסיק את ההסתה, את הפגיעה בשוטרים, את האיומים ואת הטמאת ירושלים בדרך אלימה שאינה לשם שמיים. נשמח אם תיתנו ביטוי לפנייתנו ולחדשה זו בכלי התקשורת עליו הינכם אמונים. ההודעה הופצה לכלל ארגוני הקהילה הפעילה ולמספר פעילים מרכזיים. דניאל יו"ר "ביסקסואלים בישראל" בס"ד ח"כ היקרים אם קיבלת פנייה זו, סימן שהינך משתייך למחנה הדתי. הינך מוביל צבור, איש ציבור. ח"כ באחת משלוש הסיעות הדתיות בכנסת הנוכחית: איחוד לאומי-מפד"ל, ש"ס ויהדות התורה. אני שולח פנייה זו לאישי ציבור, יהודים, אנשי תורה ומנסה לכתוב מעומק ליבי, בכנות ובשפה הראוייה לדיאלוג יהודי. אשר על כן, אבקשך לקרוא את הפנייה הבאה בלב פתוח ובנפש חפצה: פונה אני אליך פנייה אישית. לאחרונה שימך מופיע ומצוטט רבות בכלי התקשורת, ואתה נחשב לאחד ממובילי ההתנגדות למצעד הגאווה בירושלים. איני מתכוון להכנס לדיון באשר למצעד גופא, על אף שאם תזמינני ללישכתך אשמח להגיע ולשוחח עימך על כל אספקט ומכל זווית הקשורה עימו. כאדם מסורתי כעו"ד וכמגשר, יש בי אני מאמין, היכולות לשבת עם כל אחד ואחד מכם, לשוחח, להבין, להקשיב ואולי אף לנסות להבין, אך מעל הכל להוציא מסר משותף, כי אלימות זו לא יהדות! אנשי המחנה הלאומי-דתי זעקו לפני זמן לא רב "יהודי לא מגרש יהודי", האם יהודי דוקר יהודי (אפילו על מה שנראה בעיניו חילול וטומאה?) האם כך באמת מצווה ההלכה? בעומק ליבכם, כולכם יודעים שלא כך היא. מה שהדאיג אותי יותר מכל הן אמירות בסגנון "טוב, אנחנו הזהרנו, אין מה לעשות. תהיה אלימות" לא המילים המדוייקות, אך מסכמות בקיצור את רוח הדברים. צוטטת במקומות רבים כמי שאומר שעל מזוז לשנות את ההחלטתו ועל שארגוני הגאוה צריכים לצעוד במקום אחר ולהעתיק את המצעד, כי אחרת תהיה אלימות. רק במקום אחר שמעתי את ח"כ לוי, אומר מפורשות שהינו מתנגד לאלימות. ברור לי שאינך מעודד אלימות חלילה. אבל קול ההתנגדות לאלימות חייב להיות רם וחזק. ההשלמה עם האלימות כאילו היא גזירה משמיים אינה מקובלת ואינה הגיונית ובמיוחד לאנשים מאמינים. אפילו לפי אמונתנו היהודית: השמיים המטירו אש וגופרית על סדום ולא אנשים. לא השמיים מבעירים את רחובות ירושלים בשעות אלו ממש, אלא אנשים! גם אם אבחן אותה מזווית הילכתית אורתודוכסית. לא מספיק לומר בשפה רפה "איני מעודד אלימות, אך אני חושש שתהיה". צריך לומר "אני מגנה אלימות, אסור שתהיה. אני חושב שהמצעד הזה הוא טעות ומנוגד לדת היהודית אך אלימות מנוגדת לדרך היהדות גם כן". סבורני שכאדם, כיהודי, כח"כ (כן, בסדר הזה) הינך מחוייב בראש ובראשונה להתעלות מעל כל מחלוקת (שהינה ערך יהודי חשוב בפני עצמו) ולצאת בצורה ברורה, חזקה, עוצמתית ונרחבת כנגד ביטויי האלימות הפיזית. "בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים", "ואהבת לרעך כמוך" הם משפטים יהודיים ומקפלים בתוכם ערכים יהודים, בדיוק כמו "לא תשנא את אחיך ישראל בלבבך" וגם "לא תיקום ולא תיטור אחיך ישראל". על כל אלו אוסיף משהו שלמדתי על מעגל הדמים בשעורי תנ"ך בתיכון :"שופך דם האדם, באדם דמו ישפך". לפי מה שהוסבר לי בבחרותי הכוונה היא שאדם הפועל כנגד ציווי התורה יוענש בידי שמיים ומי שנוטל חיים ורוצח מוביל למעגל דמים אינסופי וקלוני. מה שאני מנסה לומר בכל דרך, שאולי תשמע על ידך מגושמת ולא מספיק מלומדת, היא שיותר מכל הייתי רוצה לראות ברחבי ירושלים, או בטלוויזיה כרוזים הקוראים ליהודים אמיתיים שלא לשפוך דם. התנהגות האנשים, טמאה או לא טמאה בעיניך לא מטמאה את ירושלים. שפיכת דם שוטרים ויהודים אחרים מטמאית בימים אלו את הרחובות. אם יש הגינות בליבך, אם אתה רוצה לעשות את המעשה היהודי באמת, הזכר לכולם כי "בצלם אלוהים ברא אותך", וגם כי "כל ישראל ערבים זה בזה". בשנה שעברה, ההסתה, האלימות והכרוזים הביאו לדקירת אדם ולנסיון לדקירה של נוספים. דם נשפך ברחובות. בל נחפש אשמים הבה ננסה למנוע הישנות מקרה זה. אסור שאנשים ידקרו. אסור שאנשים במדינת היהודים ירדפו על דעותיהם, אורח חייהם. אינך רואה עד כמה הדבר דומה לרדיפת היהודים באירופה ובשאר ארצות העולם? אינך רואה שבדיוק כמו שחלק מהמוסלמים הקיצונים וחלק מהנוצרים הקיצונים רואים בנו שיקוצים שצריכים למות, כך אחדים מהציבור ממנו אתה מגיע מנסים לצייר את הקהילה הירושלמית הגאה? פניתי בעבר לח"כים, לשרים, ולאישי ציבור רבים. גם בחודש פברואר האחרון וגם לפני מספר ימים. אני מצרף את שני מכתבי לעיונך. זכיתי רק לתשובות בודדות. כן מצעד, לא מצעד, מצעד ברחוב זה או אחר, קדושת החיים מעל הכל. בכל בוקר אנו קמים ואומרים "מודה אני לפניך" כיוון שבלילה, כך לימד אותי סבי ז"ל שהיה רב בעצמו, הנשמה עוזבת את גופנו וחוזרת לעליונים. החיים ניתנו לנו בהשאלה. החיים, במיוחד לפי תפיסת עולמך אינם שייכים לנו. חובתך כאיש ציבור וכאדם דתי ומאמין היא לעזור לחיים. ללמד אהבה, אהבת חינם, כי בנפשנו היא. השנה איש מאישי הציבור לא יוכל לומר, אם חלילה יקרה אסון, לא ידעתי, לא אמרו, לא התריעו, לא שמעתי. כולנו ניתן את הדין. הבה נושיט יד לשפיות, אני קורא לך להיות אחד מהקולות השפויים שיזכירו לכולנו מהי יהדות באמת, כיצד צמח ממנה רעיון ההומניזם שהדמוקרטיה היא שיטת המשטר המגשימה אותו. ובל נשכח כי כולכם, משרתי הדמוקרטיה שבחרו להביא לציבור את בשורתה בכנסת ישראל. גם לכך, במקורותינו היהודיים יש משמעות רבה. עיני העם נשואות אליכם. תודה על ההקשבה, אשמח לתגובה דניאל יו"ר "ביסקסואלים בישראל"
שלום רב הודעה לעיתונות הנדון: פנייה למחנה הדתי והדתי-לאומי הלילה הוציא ארגון "ביסקסואלים בישראל" את הפנייה המצורפת למטה אל ח"כ המייצגים את המחנה הדתי והדתי-לאומי בכנסת ישראל. הארגון איתגר את ח"כים השייכים למגזר הדתי להזמין את נציגיו לפגישת "גישור" עימו, ע"מ להקשיב, לשוחח בנפש חפצה ועל מנת לצאת במסר חריף נגד אלימות ונגד רדיפת יהודים ע"י יהודים. החלטנו לשלוח את הפנייה דווקא אל המגזר המביע את התנגדותו החריפה ביותר לקיום מצעד הגאווה בירושלים. בפנייה ביקשנו להזכיר כי היהדות אינה אלימות. ביקשנו להזכיר את המשפטים המבטאים ערכים יהודים נעלים כגון: "לא תשנא את אחיך ישראל בלבבך" או "כל ישראל ערבים זה בזה" או "לא תיקום ולא תיטור אחיך ישראל". היהדות היא ערש הולדת ההומניזם. הדמוקרטיה משרתת את ההומניזם. חברי הכנסת הדתיים, קיבלו על עצמם את כללי המשחק הדמוקרטיים, ובהכנסם לכנסת ישראל נשבעו אמונים לשיטה הדמוקרטית ולשמירה על ערכים יהודים ודמוקרטים ומכאן פנייתנו אליהם כמנהיגים אחראים בציבור. המכתב פורש הנמקות נרגשות, פשוטות ויהודיות המסבירות מדוע חובה על כל חבר כנסת בהיותו אדם, יהודי וח"כ להרים קול חזק המגנה את האלימות. חובה להפסיק את ההסתה, את הפגיעה בשוטרים, את האיומים ואת הטמאת ירושלים בדרך אלימה שאינה לשם שמיים. נשמח אם תיתנו ביטוי לפנייתנו ולחדשה זו בכלי התקשורת עליו הינכם אמונים. ההודעה הופצה לכלל ארגוני הקהילה הפעילה ולמספר פעילים מרכזיים. דניאל יו"ר "ביסקסואלים בישראל" בס"ד ח"כ היקרים אם קיבלת פנייה זו, סימן שהינך משתייך למחנה הדתי. הינך מוביל צבור, איש ציבור. ח"כ באחת משלוש הסיעות הדתיות בכנסת הנוכחית: איחוד לאומי-מפד"ל, ש"ס ויהדות התורה. אני שולח פנייה זו לאישי ציבור, יהודים, אנשי תורה ומנסה לכתוב מעומק ליבי, בכנות ובשפה הראוייה לדיאלוג יהודי. אשר על כן, אבקשך לקרוא את הפנייה הבאה בלב פתוח ובנפש חפצה: פונה אני אליך פנייה אישית. לאחרונה שימך מופיע ומצוטט רבות בכלי התקשורת, ואתה נחשב לאחד ממובילי ההתנגדות למצעד הגאווה בירושלים. איני מתכוון להכנס לדיון באשר למצעד גופא, על אף שאם תזמינני ללישכתך אשמח להגיע ולשוחח עימך על כל אספקט ומכל זווית הקשורה עימו. כאדם מסורתי כעו"ד וכמגשר, יש בי אני מאמין, היכולות לשבת עם כל אחד ואחד מכם, לשוחח, להבין, להקשיב ואולי אף לנסות להבין, אך מעל הכל להוציא מסר משותף, כי אלימות זו לא יהדות! אנשי המחנה הלאומי-דתי זעקו לפני זמן לא רב "יהודי לא מגרש יהודי", האם יהודי דוקר יהודי (אפילו על מה שנראה בעיניו חילול וטומאה?) האם כך באמת מצווה ההלכה? בעומק ליבכם, כולכם יודעים שלא כך היא. מה שהדאיג אותי יותר מכל הן אמירות בסגנון "טוב, אנחנו הזהרנו, אין מה לעשות. תהיה אלימות" לא המילים המדוייקות, אך מסכמות בקיצור את רוח הדברים. צוטטת במקומות רבים כמי שאומר שעל מזוז לשנות את ההחלטתו ועל שארגוני הגאוה צריכים לצעוד במקום אחר ולהעתיק את המצעד, כי אחרת תהיה אלימות. רק במקום אחר שמעתי את ח"כ לוי, אומר מפורשות שהינו מתנגד לאלימות. ברור לי שאינך מעודד אלימות חלילה. אבל קול ההתנגדות לאלימות חייב להיות רם וחזק. ההשלמה עם האלימות כאילו היא גזירה משמיים אינה מקובלת ואינה הגיונית ובמיוחד לאנשים מאמינים. אפילו לפי אמונתנו היהודית: השמיים המטירו אש וגופרית על סדום ולא אנשים. לא השמיים מבעירים את רחובות ירושלים בשעות אלו ממש, אלא אנשים! גם אם אבחן אותה מזווית הילכתית אורתודוכסית. לא מספיק לומר בשפה רפה "איני מעודד אלימות, אך אני חושש שתהיה". צריך לומר "אני מגנה אלימות, אסור שתהיה. אני חושב שהמצעד הזה הוא טעות ומנוגד לדת היהודית אך אלימות מנוגדת לדרך היהדות גם כן". סבורני שכאדם, כיהודי, כח"כ (כן, בסדר הזה) הינך מחוייב בראש ובראשונה להתעלות מעל כל מחלוקת (שהינה ערך יהודי חשוב בפני עצמו) ולצאת בצורה ברורה, חזקה, עוצמתית ונרחבת כנגד ביטויי האלימות הפיזית. "בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים", "ואהבת לרעך כמוך" הם משפטים יהודיים ומקפלים בתוכם ערכים יהודים, בדיוק כמו "לא תשנא את אחיך ישראל בלבבך" וגם "לא תיקום ולא תיטור אחיך ישראל". על כל אלו אוסיף משהו שלמדתי על מעגל הדמים בשעורי תנ"ך בתיכון :"שופך דם האדם, באדם דמו ישפך". לפי מה שהוסבר לי בבחרותי הכוונה היא שאדם הפועל כנגד ציווי התורה יוענש בידי שמיים ומי שנוטל חיים ורוצח מוביל למעגל דמים אינסופי וקלוני. מה שאני מנסה לומר בכל דרך, שאולי תשמע על ידך מגושמת ולא מספיק מלומדת, היא שיותר מכל הייתי רוצה לראות ברחבי ירושלים, או בטלוויזיה כרוזים הקוראים ליהודים אמיתיים שלא לשפוך דם. התנהגות האנשים, טמאה או לא טמאה בעיניך לא מטמאה את ירושלים. שפיכת דם שוטרים ויהודים אחרים מטמאית בימים אלו את הרחובות. אם יש הגינות בליבך, אם אתה רוצה לעשות את המעשה היהודי באמת, הזכר לכולם כי "בצלם אלוהים ברא אותך", וגם כי "כל ישראל ערבים זה בזה". בשנה שעברה, ההסתה, האלימות והכרוזים הביאו לדקירת אדם ולנסיון לדקירה של נוספים. דם נשפך ברחובות. בל נחפש אשמים הבה ננסה למנוע הישנות מקרה זה. אסור שאנשים ידקרו. אסור שאנשים במדינת היהודים ירדפו על דעותיהם, אורח חייהם. אינך רואה עד כמה הדבר דומה לרדיפת היהודים באירופה ובשאר ארצות העולם? אינך רואה שבדיוק כמו שחלק מהמוסלמים הקיצונים וחלק מהנוצרים הקיצונים רואים בנו שיקוצים שצריכים למות, כך אחדים מהציבור ממנו אתה מגיע מנסים לצייר את הקהילה הירושלמית הגאה? פניתי בעבר לח"כים, לשרים, ולאישי ציבור רבים. גם בחודש פברואר האחרון וגם לפני מספר ימים. אני מצרף את שני מכתבי לעיונך. זכיתי רק לתשובות בודדות. כן מצעד, לא מצעד, מצעד ברחוב זה או אחר, קדושת החיים מעל הכל. בכל בוקר אנו קמים ואומרים "מודה אני לפניך" כיוון שבלילה, כך לימד אותי סבי ז"ל שהיה רב בעצמו, הנשמה עוזבת את גופנו וחוזרת לעליונים. החיים ניתנו לנו בהשאלה. החיים, במיוחד לפי תפיסת עולמך אינם שייכים לנו. חובתך כאיש ציבור וכאדם דתי ומאמין היא לעזור לחיים. ללמד אהבה, אהבת חינם, כי בנפשנו היא. השנה איש מאישי הציבור לא יוכל לומר, אם חלילה יקרה אסון, לא ידעתי, לא אמרו, לא התריעו, לא שמעתי. כולנו ניתן את הדין. הבה נושיט יד לשפיות, אני קורא לך להיות אחד מהקולות השפויים שיזכירו לכולנו מהי יהדות באמת, כיצד צמח ממנה רעיון ההומניזם שהדמוקרטיה היא שיטת המשטר המגשימה אותו. ובל נשכח כי כולכם, משרתי הדמוקרטיה שבחרו להביא לציבור את בשורתה בכנסת ישראל. גם לכך, במקורותינו היהודיים יש משמעות רבה. עיני העם נשואות אליכם. תודה על ההקשבה, אשמח לתגובה דניאל יו"ר "ביסקסואלים בישראל"
