קודם כל ברוכה הבאה
אני חושבת שאני דוגמה טובה להוכיח שכן אפשר לשרוד . היינו לפני הצבא שנתיים וחצי יחד , לא מאותה עיר ( מרחק של שעה ורבע ) גם זה היה קשה .. אבל התגברנו והתרגלנו לעבודה שמתראים פעם בשבוע ( אני יכולה להגיד שזה עשה רק טוב!! ) אחר כך הוא התגייס .. לקרבי .. בקושי חזר הבייתה היה לי קשה כי בגלל שלא היינו רגילים להתראות הרבה ,היינו מדברים המון ופתאום לדבר פעם ביום היה לי מאוד קשה . השנה הראשונה הייתה נורא קשה מבחינת יציאות וכאלה אבל הסתדרנו .. הוא עוד 3 חודשים משתחרר יוצא לחופשת שחרור של חודש ואחרי חודש משתחרר סופית
וכאילו אני מסתכלת לאחור על כל מה שעברנו ואני אומרת לעצמי בלי להשתחצן - כל הכבוד לי , כל הכבוד לנו . לא הרבה זוגות מצליחים לעבור את הצבא זה נכון ואין טעם להגיד לך שכולם מצליחים , אבל אני חושבת שאם מספיק מבינים אחד את השניה גם בקטע שהוא צריך חופש לעצמו כשהוא חוזר - אז אפשר לעבור את זה ובגדול . נכון שיש משברים - אבל אני חושבת שזה רק מחזק את הקשר . אז אחרי החפירה שלי , אני רק רוצה להגיד שתהי חזקה , ובסוף את תביני כמה הצבא לפעמים יכול דווקא לחזק את הקשר ! בהצלחה בובה
אגב את המכתב אין לי כל המחשב כי הוא עבר הרבה מאז חח אבל אני רק יכולה להגיד לך שכתבתי לו דברים מחזקים כמו "אני אחכה לך תמיד " וכאלה ..