מכתב לבעלי

מכתב לבעלי

כבר מרגישה את הסוף למרות שלא מדברים על זה. ניסינו ללבן בעבר, אבל כנראה שכלום כבר לא יעזור. איך אמרת? כבר אין לנו על מה לדבר. אתה כנראה צודק כמו תמיד. או לפחות כל כך משוכנע בצדקך שבאמת כבר אין על מה לדבר. רציתי לספר לך משהו שעשה לי טוב. מצאתי מאהב. כן, יש מישהו שחושב שאני מעניינת, סקסית, מושכת. יש מישהו שרוצה להכיר אותי, שדואג לי. יש מישהו שמנגב לי את הדמעות ושגורם לי לחייך. מישהו שמתקשר אלי על הבוקר סתם כדי לדעת איך עבר עלי הלילה וששולח לי מסר בלילה לפני השינה כי הוא חושב עלי בדיוק לפני שהוא נרדם. הדברים האלה היו חסרים לי כל כך בשנים האחרונות שעכשיו אני משוכנעת שאני עושה את הדבר הנכון. משוכנעת שכבר אין לנו דרך משותפת למרות הדרך הארוכה שעברנו ביחד. בעלי. היית כמעט הראשון שלי. הכרת אותי בתור ילדה בת 20. ועכשיו אני אישה בת שלושים שיודעת מה היא רוצה ולאן פניה מועדות. אישה עם ביטחון עצמי, עם קריירה. ואתה כנראה מרגיש שנשארת מאחור. הפכת להיות אדם מריר וכעוס. בן אדם לא מאושר וכנראה שלא אני אוכל לגרום לך לאושר. מתי תבין שזה משהו שבא מבפנים? בעלי היקר. עדיין אכפת לי ממך ורוצה שתלמד להיות מאושר. ולכן אני מתכוונת לשחרר אותך. הגיע הזמן שתמצא את האושר שלך - את הדרך שלך. מאשתך הראשונה.
 

seeyou

New member
היית כמעט הראשון שלי!../images/Emo45.gif

יפה... היו בנות שטענו שאני "השני"...לא חשוב עם כמה היו.... מכתב יפה-בהתחשב לעובדה שנכתב מאישה: בת עם מאהב ,אישה עם ביטחון עצמי, עם קריירה! מאוד נדיבה!-אני מתכוונת לשחרר אותך. הגיע הזמן שתמצא את האושר שלך - את הדרך שלך.... מי אומר שאין טלנובלות מחוץ לטלויזיה? אז תחגגו את הגט כפי שחגגתם את החתונה?
 
בהתחשב שנכתב ע"י אישה?../images/Emo67.gif

חוצפן אז מה הפלא שנמאס לנו מכם כל כך מהר.... אתה כזה
וגם ילדותי
בסוף אתה תיפול בגלל אימרות מהסוג הזה
 

seeyou

New member
WOW !!!!!

קפצו לך הפיוזים? לכול אחד יש דעה שלו את יכולה להסכים או לא אך למה לתקוף? אם תמשיכי כך גם לי יש פה מלוכלך לא פחות משלך!!!
 
הכל טוב ויפה

כל עוד מדובר במאהב/ת. אם תתפתח זוגיות בינך ובין המאהב לאחר שתתגרשי מבעלך ותגורו יחד, אולי תתחתנו ותתמודדו עם קשיי היומיום במשך 10 שנים בערך, לא מובטח בכלל שלא תחווי שחיקה דומה לזו שבנישואיך הנוכחיים. לא שאני שופט את רגשותייך והחלטותייך - נהפוך הוא ואני מאחל לך הצלחה מכל ליבי, אבל נראה ממכתבך שיש עדיין יותר מדי האשמה כלפי בעלך ורומנטיזציה יתרה של היחס שאת מקבלת מהמאהב. בכל מקרה, אני מאחל לך שנסיון החיים שצברת, הן בזוגיות שנשחקה והן בחווית אהבה במקביל לה, יאפשרו לך להיות ברורה יותר עם עצמך ועם הבחירות שתעשי בעתיד (כל בחירה - גם אולי בחירה חוזרת בבעלך, עם תיקונים מתאימים ביניכם) כך שתשיגי תוצאות מספקות יותר לעצמך. בהצלחה לך.
 
תחושה או בעיה

יותר משהמכתב מציג את הבעיה, הוא מציג את התחושה שהיא תוצאותיה של הבעיה. שחיקה בזוגיות היא אלמנט מוכר וידוע, הניסיון להימנע מלהביט בשחיקה, הוא כמו הניסיון שלא להביט על הקמטים של "אימא טבע", האם אי התבוננות בקמטים מסירה אותם? הוא הדין ב-אי הכרה בשחיקה. והנה בזאת- האם השחיקה בתהליכים שאי אפשר לעוצרה?, האם היא מואצת? ועוד כהנא וכהנא. על כל אלה אי אפשר ללמוד מן המילים הכתובות באותו מכתב. ואוסיף גם זאת- מאוד לא השתכנעתי בעומק הדברים שישנה בעיה אמיתית. התחושה היא של משהו חולף משהו קטן שהפך לגחמה. אך זו תחושה בלבד. בהצלחה
 
מבינה אותך

אני מבינה אותך כמו אישה את עושה טעות, מה שאת עושה זה הכי קל, לשחרר אותו לחפש את האושר שלו, למה שלא תחשבי שאולי את האושר שלו האור בקצה המנהר, את הראשונה יודעת כל כאב, בכל מצב את היית שם הפכת כל השאנות שלו לבילתי הכרחית. אז בסדר אין לך את היחס הזה ממנו הוא לא שולח לך פרחים. מה קרה לך איפה הכוח להילחם, איפה הרצון לשמור על משפחה. המאהב לא ישאר איתך חביבתי הרבה נשים טעו אל תעשי טעות, זאת טיפשות. אם איכפת לך ממנו תלחמי את יודעת הכל מה הוא אוהב מה עושה לו טוב תשתמשי בזה .
 

s h o o s h a

New member
להישאר באותו מקום

אם את מציעה לבעלך את החופש למצוא את אושרו במקום אחר בגלל המאהב שמצאת לעצמך, דעי לך כי את תמצאי את עצמך, בעוד...כך וכך שנים, בדיוק באותו מקום בו את נמצאת היום, באותה זוגיות, (גם אם תהיה עם מישהו אחר), בדיוק עם אותן בעיות שיובילו שוב ושוב, כמו סחרחרת, לאותו מקום, בכל פעם בחזרה. להיפרד מבעלך? אם זהו הפיתרון האחרון שקיים, עשי זאת בגללך, בשבילך ולא בגלל ו/או בשביל שום גורם חיצוני. אל תשחררי את בעלך, תשחררי את עצמך כי כאמור, אחרת, את תמצאי את עצמך שוב, ביום מין הימים, באותה נקודה בדיוק, שוב. בהצלחה
 

iritika

New member
רק על הנייר...

שלא תמצאי עצמך שוב מחוץ לדלת... משהו כאן אומר לי שאת ממהרת מדי..... זהירות... דברים שרואים מכאן לא רואים משם... לי נראה שאת בדרך להתבדות נוספת.
 

adam33

New member
לנסות ללבן

ניראה לי שבעלך אינו מודע לכל מה שמתחולל בפנים בתוך הלב שלך והוא חושב לעצמו ניתן לה להרגע כמה זמן והיא תמשיך בלי שגעונות הוא כל כך מכיר אותך עד שהוא אומר לעצמו שבעצם לא משנה מה את חושבת לעולם לא תעזבי אותו כי אינך מסוגלת לכך אני מאמין שבעצם ברגע שהוא יפנים שאת מזמן לא נמצאת איתו אז הוא ינסה ללבן דברים מצד אחר ואני שואל את עצמי האם מהנסין שלך את מאמינה שהוא ישתנה ? וזה מכיון שאת מכירה אותו כל כך המון שנים יש כאלה שיגידו שאנשים לא משתנים בגיל כזה יש שיגידו שאנשים אמנם לא משתנים אבל הפחד להשאר לבד מחזיק אותם ומלמד אותם לעשות דברים שמעולם הם לא עשו במשך כל שנות הנישואין איני יודע איני מכיר אותו כפי שאת מכירה אותו ולגבי המאהב.. אני מוצא באהבה שלך לבעלך את התשובה גם למאהב לא לקפוץ מהר מדיי.. את עדיין אוהבת את בעלך ומאחר וכך אני רוצה להאמין שאת לא תשחררי אותו כל כך מהר וברגע שתנסו תדעי לאן זה יוביל אם תצליחי אזיי זכית בבעל ובידיד אם תכשלו שניכם אזיי תמיד האלנטרטיבה קיימת לשנכם העיקר שכעת את יודעת מה שאת רוצה יודעת שבעצם את זכאית ליותר אך גם יודעת שאת לא בורחת ומוותרת מהר... בהצלחה
 
תגובה

תודה לרובכם על התגובות. אני מוצאת לנכון להבהיר מספר דברים. קודם כל המכתב הזה נכתב לבעלי, והוא מבין בדיוק את עומק הבעיה, כך שלא הרגשתי צורך לפרט לפניו מה קורה בינינו. ולמה כתבתי את זה כאן בפורום? פשוט מפני שאלה דברים שאני לא מסוגלת לומר לו בפנים ולא מתאים לי שימצא את המכתב במגירה בבית. ולמה אני לא נלחמת כדי לשמור על הנישואין שלנו? ובכן עייפתי מהמלחמות. הרצון לשמר את מערכת היחסים צריך לבוא משני הצדדים. עד עכשיו אני הייתי היוזמת והמשלימה. אני זו שתמיד ניגשתי אליו כדי ללבן דברים. הפעם החלטתי שנמאס לי וכבר חודש וחצי אנחנו חיים באותו הבית כמו שני זרים. כבר חודש וחצי שאני מחכה ל"רגע המתאים" כדי לסיים את הזוגיות שלנו ונראה שאין רגע כזה. מבחינתי זה דורש המון אומץ לפרק את החבילה. וברור שזה לא יהיה רק כדי לגרום לו לאושר. זה יהיה צעד לקראת השגת האושר שלי. ולגבי המאהב - הוא מבין את המצב שלי ולא חי באשליות. וגם לי ברור שזה משהו שגורם לי לאושר עכשיו כיוון שזה ממלא חלל שהיה מאוד ריק. חייבת להדגיש שהמאהב הגיע לאחר ההחלטה ולא השפיע עליה בכלל. למדתי המון על עצמי בשלוש השנים האחרונות (תקופת השפל בחיי הנישואין) ואני בהחלט מתכוונת להסיק מסקנות לגבי העתיד. תאמינו לי שכל מה שאני רוצה זה זוגיות רגילה. זוגיות עם אדם שערוך להתמודד עם השחיקה של מערכת יחסים. עם אדם רציונלי שלא פוחד להתווכח לפעמים ושלא חושב שכל ויכוח מצביע על בעייה אצל הצד השני.
 
../images/Emo140.gifבהצלחה

"שוב לא מרחמת לא עלייך ולא עליי שוב לא מתעלמת בתוכי מצעקותיי צר לי, שנשבר לי, לא שפחתך או אמך הולכת ממך.. הולכת ממך
 
מכתב לאישתי.

איך מתחילים מכתב כואב ? מן הסתם בדרך שרבים רגילים לעשות, בהתקפה. אבל לא בזה אני מעוניין... ראיתי את המכתב הנ"ל וזה נראה דומה למדי, גם אנחנו 10 שנים ביחד, ולפעמים ההרגשה של 10 שנים יותר מדי. אני מנסה להיזכר באהבה שהייתה לנו, אבל יוק, שום דבר לא מגיע, חוסר האהבה בינינו, למרות כל מה שניסיתי, הצליח להרוס כל חלקה טובה בזכרון. אני עצוב, כי אני יודע שהסוף הגיע. ונצטרך אוטוטו להתחיל במריבות של הגירושין. לא רוצה לריב, אני לא נהנה מזה. אבל את כנראה שכן. למרות, שאני מאמין שאני יכול להשיג מאהבת, ואפילו אחת גרושה, שלא רוצה קשר, פרט לקשר מיני, אני לא מעוניין. כי כל עוד אני איתך, אני איתך. ואם 10 שנים לא בגדתי, אני יכול לחכות עוד קצת. זהו. הכי כואב זה המחשבה שאת הבנות אני אצטרך לראות רק פעם ב.. וזה באמת כואב.
 
למעלה