הנה המכתב... אשמח לתגובות
מה קורה?
עבר 3 שנים מאז שנפרדנו, הרבה זמן מאז, מהיום ההוא ...
עברתי הרבה דברים טובים ופחות טובים מכל הבחינות, אם זה צבא, עבודה, לימודים, יציאות פה ושם עם חברים, עוד כמה חודשים אני דוד אופיר אז בכלל, הזדקנתי חחח, ואני יכול לומר שהשכלתי ולמדתי הרבה במשך השנים, החיים לימדו אותי המון, ואני מניח שגם את עברת הרבה...
אני חושב שהגיע הרגע לומר את מה שיושב לי על הלב כבר המון זמן...
נפרדתי ממך כי אני טיפש במלוא מובן המילה, אני הייתי ילד ולא יודע מה עבר עליי באותה תקופה, ואני אפילו לא זוכר מה הייתה הסיבה, אבל אני יודע שזה לא היה בלב שלם, אהבתי אותך מאוד, את היית חברה מושלמת שכל גבר היה רוצה אחת כמוך.
מיום ליום את לא יוצאת לי מראש יותר ויותר, את תמיד אצלי בלב ובראש בכל מקום שאני הולך. במשך ה 3 השנים הללו לא הייתי עם אף אחת, לא התנשקתי עם אף בחורה, ניסיתי לצאת לדייטים אבל הכל היה כל כך כושל, תמיד הייתי מזכיר אותך, האקסית ככה והאקסית שלי ככה...
כל פעם שהיינו מדברים או נפגשים פה ושם הייתי מתרגש כמו ילד, מילים היו מתבלבלות לי ותמיד היה בי תקווה שהינה אולי אנחנו חוזרים...
סיפרתי לבן דודה שלי אוראל שאני רוצה לחזור אלייך והוא לא הפסיק לרדת עליי עד כמה אני אפס, אבל אני מוכן להיות הכל בשבילך, ולא מעניין ולא אכפת לי מה יגידו עליי, אני הולך אחרי הלב שלי, ואני תמיד רואה רק אותך מול עניי.
הייתי מוכן לתת את הכל אבל ממש את הכל רק בשביל לחבק אותך עכשיו, לנשק אותך.
אפילו הנסיעה באופניים וההליכה ברגל המזורגגת כמעט כל יום לפנות בבוקר חזרה הביתה נראית כמו פנטזיה ששווה לתת בשבילה הון שלא יתואר.
אני כל כך מתגעגע אלייך ומסוגל לרשום את המשפט הזה ב 1000 עותקים בלי לעשות העתק הדבק.
כל שיר אהבה מזכיר לי אותך ובמיוחד השיר: Bryan Adams - Please Forgive Me, ועוד הרבה שירי אהבה...
את באה אליי לחלומות, ואני בלילות לא רוצה להתעורר כי כל כל כיף לי לחלום עלייך שאנחנו שוב יחדיו, אני חוזר לימים ההם שאהבנו אחד את השני, שהיינו צוחקים ביחד על כל שטות ומדברים על הכל מהכל, אני מתענג בכל פעם שאני נזכר ברגעים שלנו מפעם, אני לא יכול לתאר במילים את ההרגשה.
אני הפעם לא הולך לוותר! אני רוצה אותך חזרה, הלב שלי לא מוכן לקבל משהו אחר...
אני לא יודע אם נשארתי בליבך כמו שאת נשארת בליבי אבל אני אמשיך לחכות לתגובה ממך יום אחרי יום אחרי יום.
