ככלל, מכתב התראה אינו עילה לתביעת דיבה
קודם כל, גם בהנחה שהמכתב מכיל לשון הרע כהגדרתה בחוק, עדיין אין לנפגע ממנה עילה לתביעת דיבה, אלא אם המכתב עשוי, לפי הנסיבות, להגיע לאדם נוסף מלבדו (ראי סעיף 2 (2) ל
חוק איסור לשון הרע). מעבר לכך, החוק מגן, בין היתר, על-מי שמפרסם לשון הרע בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר שלו (סעיף 15 (3) לחוק), והמבחן לתום הלב הוא סבירות הפרסום (סעיף 16). עם זאת הביאי בחשבון, שאיומים, ובייחוד סחיטה באיומים ("אם לא תשלם תוך שבוע, אפרסם את הסיפור באינטרנט..."), אסורים לפי חוק העונשין*, אולם אזהרה בדבר נקיטת הליכים משפטיים מותרת. __________ * סעיף 428 לחוק העונשין: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו [קרי: עונשו המרבי, עב"א] - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים".
