מכתב "החייל הפשוט"...

מכתב "החייל הפשוט"...

ליטל פרסמה פה מכתב, די מזמן על חייל שהתאבד. הראתי את המכתב לאדם מלומד מאוד שפסיכולוגיה הוא תחום בלתי נפרד מהמקצוע שלו (לא אפרט) אמר: שהוא לא מאמין שהמניעים שכתובים במכתב הם הסיבה היחידה לכך שהחייל התאבד. "הלוחם אמור היה להרגיש גאה במעשיו גם בלי התודה של האנשים" עוד הוא הוסיף: "חיילים קרביים אינם שבויים ויכולים לעזוב את היחידה שלהם ברגע שהם רק מחליטים על כך". הדברים שאמר לי גרם לי לחשוב על המכתב בצורה שונה. מה אתם אומרים? דיברתי איתו גם בקשר לסרט "התפוז המכני" שעליו המליץ לנו יוסי לראות וגם עליו הוא הגיב. ברגע שיוסי יענה לי על השאלות שרשמתי בקשר לסרט אני אכתוב לכם מה הוא אמר.
 
הענין הוא...

שיש אנשים שלא דיי להם בסיפוק האישי הפנימי אלה אחד הרצונות הכי גדולים שלהם הוא לרצות את הסובבים אותם,לקבל כבוד מאחרים ובאופן כללי שיסתכלו עלהם בצורה קצת אחרת... וכשהתחזיות הללו מתנפצות זה דיי מדכא,אבל אני לא חושב שרק בגלל זה אגדם יכול לתת יד בנפשו
 
יכול להיות שחזי צודק, אבל בנוסף

לא כל אדם מסוגל להתאבד.. יש לאדם בגוף מנגנונים פיזיולוגיים שימנעו ממנו את זה. למשל אם תחליט פתאום להטביע את עצמך באמבטיה, סביר שלא תצליח אם אתה אדם שפוי, אתם מוזמנים לנסות (אם אתם מרגישים שפויים...:)) לא תצליחו... בכדי לשלוח יד בנפשך, צריך שיהיה בך מן הטירוף, וכל מצב עגום שאתה נמצא בו עלול לעורר את זה, זה יכול להתעורר אפילו סתם. כנראה שזה היה בחייל הזה... וזה גרם לו להתאבד... אבל בכל זאת... חבל לי עליו, הרי הוא באמת ובתמים הרגיש ככה, לא משנה אם זאת הייתה הסיבה היחידה או לא, הוא הרגיש שהוא נותן מעצמו מעל ומעבר בשביל כולם וכולם כפויי טובה, עד כדי כך הוא לא יכל לשאת את התחושה המאכזבת הזה יותר.. זה עצוב לי, לא משנה מה הסיבות...)):
 

yossi iv

New member
אולי תפרט לנו מי זה...

ה"פסיכולוג" הזה כדי שנוכל לעמוד על הביקורות החריפות והגסות שלו על אנשים וגם נבדוק למה הוא כל כך מתוסכל מחייו האישיים.(זאת האבחנה של פסיכולוג אחר ששאלתי על אבחנותיו של המלומד ..) תשמע מייק. הפסיכולוגיה עמוסה בזרמים, תיאוריות גישות ותפיסות שונות. אתה לא תמצא שני פסיכולוגים עם אותה תפיסת חיים,ואם תשאל עשרה פסיכולוגים שאלה אחת, אתה תקבל מהם מאה תשובות, כך שלא צריך להתרגש מכל "הצעת ייעול" של פסיכולוג..
 

SadClown

New member
לא מסכימה.

אולי וסביר שהסיבה להתאבדות שלו לא הייתה ר-ק הצבא. אולי הוא גם היה דכאוני מהצד. אולי היה חסרה לו אהבה, אולי הוא הרגיש בודד... אבל הסיבה העקרית בהחלט יכולה להיות הצבא. נורא הרגיז אותי המשפט: "הלוחם אמור היה להרגיש גאה במעשיו גם בלי התודה של האנשים" סבבה. אני בטוחה שהוא גאה במעשים שלו אבל זה לא אומר שהוא לא צריך לקבל קצת תמיכה מאנשים, עידוד - מילת תודה. שתעלה לו את המורל. אתם זוכרים כמה המכתב שאחותו נתנה לו שעליו היתה כתובה המילה "תודה" ריגשה אותו? זה לא נכון לומר שהוא לא צריך להתאבד ולהרגיש מקופח בגלל שלא אמרו לו תודה, אלא להרגיש גאה במעשיו. כי גם הוא בן אדם! ולבני אדם יש רגשות והם צריכים לפעמים להרגיש חמימות ושיש מי שמודה להם על המעשים הטובים שלהם. לפעמים כשבודדים ואין מי שמעריך אותך אז הבנאדם יכול להישבר. הוא רוצה להרגיש שמי שהוא שומר עליהם אסירי תודה בשבילו ולא אגואיסטים שרק מעניין אותם שבזכותו הם יכולים לישון בלילה אבל לא אכפת להם ממנו. אז יופי. הוא גאה במעשים שלו. אבל זה שהוא גאה בעצמו לא מספיק בשבילו. כי אולי זה עושה לו טוב עם עצמו. אבל החמימות והתמיכה של האנשים והקורבים אליו מוסיפה המון בטחון ורצון להמשיך! ואז מה אם הוא יכול היה להפסיק להיות קרבי{למרות שלא ידעתי על זה קודם} אולי הוא לא רוצה להפסיק. אולי הוא רוצה להמשיך לשמור על היקרים לו ולתרום אבל הוא גם רוצה לקבל מילת תודה קטנה. הוא רוצה להרגיש שמעריכים אותו ושיש לו בשביל מי להילחם. אז אולי הוא לא התאבד רק בגלל הצבא. אבל לולא כל העניין הזה אולי הוא ביכלל לא היה מתאבד. כי זו הייתה הבעייה המרכזית שגרמה לו לחוש כלוא ושאין לו לאן לברוח ושברה אותו. אני חושבת שמה שהפסיכולוג הזה אמר לך זה היה בלי לחשוב לעומק. על מה שהאדם מרגיש בפנים ולאן שהמצב יכול להוביל אותו. אלא הוא הסתכל על זה בצורה מופשטת מידי. ואפילו שפט אותו קצת. וממש לא נראה לי נכון לשפוט אדם במצב כזה. ולמה אתה מתכוון כשכתבת שזה גרם לך לחשוב על המכתב בצורה שונה? באיזו צורה אתה חושב עליו עכשיו שהיא שונה מקודם? וליטל, מה הכוונה שרק אדם לא כל כך שפוי מסוגל להתאבד? כי לא כל בני האדם שהתאבדו הם מטורפים. זה פשוט אנשים שכואב להם יותר מידי והם לא מוצאים לאן לפנות. מרגישים שאין עוד טעם להמשיך. וברגע שבנאדם כבר לא רוצה לחיות הוא לא מפחד מהמוות וכך גם לא מההתאבדות. אבל יש הרבה אנשים שניסו להתאבד וניצלו ועכשיו הם אנשים רגילים לגמרי, שפויים מאוד. ככה שלא נראה לי שמי שמתאבד לא שפוי במיוחד... אלא אדם רגיל שפשוט כואב לו יותר מידי. אבל אולי אני טועה
לא יודעת. ומייק, תרשום באיזו צורה זה גרם לך לחשוב על המכתב? אתה מסכים עם הפסיכולוג?
 
אולי הם שפויים...

בד"כ אך ברגעים שבהם הם ניסו או עשו את המעשה,זאת הייתה אי שפויות זמנית,כי המנגנון האנושי הנורמלי שבנו,אוסר עלינו להתאבד,מכול סיבה. אבל יש מקרים שגורמים לנו להכנס לאי-שפיות זמני שכזה,ולבצע את המעשה הנואש מכול....
 
למעלה