מכתבים ברוח

[אושר מ]

מכתבים ברוח

שאלה לי אליכם. עקב גיוסם של ידידי הקרובים לצה"ל התמלא יומני בכתובות צבאיות. התיישבתי לכתוב מכתבים ונתקעתי. מה לעזאזל אפשר לכתוב לבנאדם שלא ישמע לו טיפשי אי שם בחולות הנגב?

. עזרה בבקשההה

 

[jeb]

מכל הבא ליד (או לראש)

היום בעידן הטלפונים והסלולרים וכו´, מכתבים כבר לא רלוונטים להעברת הודעות וכו´. סביר להניח שאותו אדם יצא הבייתה או לפוחת ירים טלפון לפני שהמכתב יגיע אליו. למרות זאת... המכתב עדיין מאוד רלוונטי להעברת רגשות וחוויות. תכתבי מה שעולה בראש. איך את מרגישה, מה את חושבת, מה קרה לך היום. בקיצור, כל מה שלא דחוף להגיד בטלפון. בתור חייל תמיד אהבתי, בסוף יום ארוך, או בסוף שבוע כשאין מה לעשות, לשבת (או לשכב) ולקרוא בכייף את המכתב שהגיע, ולדעת שחושבים עליך ומשקיעים בך. נ.ב. כמובן שאם המכתב מגיע מלווה באיזו חבילה קטנה, השמחה גדולה פי כמה. אבל זה לשיקול דעתך.

 

[jeb]

רק תזהרי עם מי את שולחת את המכתב

 

[אושר מ]

תודה ג´ב...

בקשר לחבילה, במקרה הבחורצ´יק הנדון אמר לי מראש שלא לשלוח לו חבילות. בנתיים. תבין הוא התחיל את הטירונות רק לפני שבוע, אבל כבר יש לו פז"מ מקורס טיס... הוא בנתיים מסתנג´ר על כל הירוקים ששולחים להם כמויות לא נגמרות של ממתקים. והוא אומר שאם ישלחו לו רוב הסיכויים שזה ישכח בתיק...

 

[אפי היקרה]

עד היום אנוכי שומרת מכתבים

שקיבלתי בעת שירותי הצבאי מעבר לקווי האויב. הם לא יסולאו בפז, והבנאליות מעולם לא היתה חלק מהם, לא אז ובטח לא היום. אינך יודעת איזה כיף זה לחזור ממסע/טרטור/תורנות מטבח/שמירה/ביקור בשק"ם ולגלות שקיבלת מכתב? זו נקודת אור באמצע היום החשוך, משב רוח רענן במדבר הלוהט, שיאו של עוד יום בבגדים ירוקים שאינם הולמים את עיניי החומות. וברצינות: תכתבי כל מה שעולה על דעתך- מה עשית היום, עם מי דיברת, מה חשבת על זה ועל זה, קצת הגיגים על החיים, קצת הבעות געגוע לא יזיקו, עדכונים חמים וריכולים עסיסיים. כל פיסת מידע מהאזרחות תשכיח לו לכמה דקות (תלוי באורך המכתב) את העובדה שהוא רכוש המדינה לכמה השנים הבאות, את העובדה שבעוד 30 דקות הוא יוצא למסע נווט שהסיכוי שיחזור ממנו עם כל הנון צדיקים ביד הוא קלוש, ושהוא נשאר שבת כי הסדין שלו לא היה מתוח לחלוטין לדעת הרס"ר. ותכתבי הרבה, כמה שאפשר. גם אם דיברת איתו בטלפון לפני 3 דקות. אני משוכנעת שגם אחרי שהשפופרת הוחזרה לכנה, היו לך עוד כמה וכמה דברים לספר לו ולעדכן אותו. ותמסרי לו גם ד"ש ממני, ושאם הסיגריות בשק"ם יותר זולות שם, שיקנה וישלח לי בחופשתו הקרובה.

 

[leeloo]

כמה מכתבים אני שמרתי...

יש לי אפילו מכיתה ג´! אני בן אדם מאוד מוצלח בשמירת מכתבים! יש לי גם אוסף נחמד של מכתבי סלבס - מכתב של יעל בר זוהר, שהגיבה למכתב שכתבתי לה בכיתה ז´ (2 עמודים תגובה!), מכתב עם גלויה חתומה של שבק ס´ (עם נימי!), ופיסת נייר שהחתמתי עליה את ליאון רוזנברג, שנחשב אצלי בכיתה ט´ לחתיך ישראלי אמיתי (לפני דודי בלסר) שרשם לי - ללילו החמודה, את חברה שלי, באהבה - ליאון רוזנברג, והוא היה כזה מקסים, הוא שאל אותי בת כמה אני והיה מופתע לשמוע את גילי האמיתי, וגם לא היה בטוח במה עליו לכתוב לי.. יש לי מלא מכתבי חברים-מעריצים חברות רחוקות (ירושלים, גבעתיים, אילת) ארגונים ממשלתיים פתקים שהעוברו בשיעור התכתבות של איזה שנה עם חברות שלי מהיישוב (נהינו לכתוב אחת לשנייה) סיפורים בהמשכים ועוד ועוד.. ולהסתכל על זה בעוד כמה שנים טובות.. אחח.. איזה פרץ נוסטלגיה מהנה!

 

[דנה2909]

המכתבים מהטירונות... איזה נוסטלגיה

אמנם בזמני מגפת הסלולרי היתה בחיתולים עדיין, אבל זה היה כל כך כיף לקבל מכתב כשחזרנו מאיפה שלא יהיה... האחיות שלי שלחו לי תמונה של הכלבה, החברות שלי הכניסו למכתב מסטיק... היתה לנו מן מסורת כזו, שכשמישהו היה מתגייס היו מפוצצים אותו במכתבים כאלה של.. לפתוח בלילה הראשון.. כדי שהלילה הראשון בלי אמא יהיה יותר קל.. בקיצור, אל תוותרי על המכתבים, אפילו סתם בשביל לצייר לבנאדם איך הבחוץ נראה, אחרי שבועיים טירונות כבר מתחילים לשכוח..

 

[zimes]

לצייר על המעטפה

כדי להכניס צבע לחאקי. ולגבי מה לכתוב: תהיות, מחשבות, ואפילו - בחיי שיש לי חברים כאלה - נושאים ברומו של (לא לדון בנושא ההשתמטות מצהל, כן?). אני כותבת במקומות שמשעמם לי בהם - שעור, תור, רכבת... ופשוט מורידה את המחשבות (ההזויות) לנייר. מעוללם לא קיבלתי תלונות