מכשפת צעצוע

[האגודה למען עצמי!]

מכשפת צעצוע

הדיעה שלי , הרצונות שלי , המחשבות שלי , השקט שאין בי , ורעש מחריש אוזניים ,אתה מבין מה קורה פה? הרסת הכל , שברת לי את הלב , אתה לא מי שהכרתי , רגיש מדי , נשי מדי , אנושי מדי, לא אל תבכה, לא רציתי שתבכה, לא רציתי שתפגע , ואין אנשים כמוך , שקר, ולצעוק חזק , שקר , לא היה ולא נברא, והכל כל כך מבולבל . מגעתי בה בטעות , ולא בגוף , היא אמרה שהלב שלה מרגיש אותי , אני לא הרגשתי אותה, אפעם לא הרגשתי אותה , אולי לא רציתי . באותו יום כשהיא בכתה כי החתולה מתה הבנתי שאני לא שייך לפה , לא למקום ולא לאנשים , אמרתי לה את זה , היא צחקה , אתה חמוד כשאתה חסר בטחון היא אמרה לי, אני חסר בטחון צעקתי לעצמי בלילה, חסר בטחון, חסר בטחון . היה שקט באות לילה , הינשופים לא באו אלי , גם לא הנימיות , אל תפחד ילד אמרה מכשפת הצעצוע שלי , אל תפחד בכלל, תגע בי שוב באף אמרה מכשפת הצעצוע, אל תדאג אני אשמור עליך . ועם מה נשארתי ? עם מכשפת צעצוע? עם פחדים מהחושך? עם המכוניות צעצוע חשמליות שלי? עם תמונה בלתי ברורה? מכשפת צעצוע צעקתי , את לא תעזבי אותי יותר נכון? היא לא ענתה , גם היא היתה עיפה באותו יום, גם היא רוצה לנוח . מכשפת צעצצוע מלמלתי, ולא היתה תשובה

 

[לעיתים גם ילדה]

אז לא ברחת...

קארל מרקס לשעבר.. אנרכיסט בשם של ``קומוניסט`` לכאורה... בכתיבה שלך יש משהו מושך.. איך זה שזה פשוט ככה?... או שזו אני רודפת אחרי ``האנרכיסטים``.. עם חיוך...והרבה תודה לעיתים גם ילדה.