מכשול

good vibrations

New member
מכשול

סתם רציתי לשתף במשהו קטן שאני מתמודדת איתו עכשיו.
אני כותבת עבודה קטנה (תרגיל) בקורס על פסיכופתולוגיה. השאלה השנייה בתרגיל היא על נושא ההתאבדות (אמא שלי ז"ל התאבדה) ופשוט קשה לי.
לא הייתי נוכחת בשיעור על ההתאבדות, במקרה או שלא במקרה. אבל עכשיו אין מנוס, אני צריכה לקרוא את החומר ולענות על השאלה.
לנסות להתנתק רגשית? זה לא ממש עובד, נורית "אמא" מהבהבת אצלי בטירוף בכל שורה שאני קוראת. לתת דרור לכאב ולכתוב תוך כדי בכי? זו נראית לי אפשרות יותר סבירה כרגע. אני נכנסת לזה עכשיו, ואני חושבת שמה שיקרה זה שילוב של שתי האפשרויות. אני אנסה לנתק את הרגשות מהשורות הכתובות, חלק מהזמן אני אצליח, חלק מהזמן לא. אני אבכה קצת, אולי.
איזה מבאס לקרוא ולהתעמק בנושא שהכי קשה לי בעולם.
ברשותכן אני אחזור לכאן לדווח אחרי המשימה.
 

אשבל1

New member
ראי בזה הזדמנות

לכתיבה ספונטנית של כל מה שאת יכולה להוציא ממך אל הנייר, ולאחר מכן תארגני את התשובה כפי שהיא נראית לך נכונה להגשה, נשמח לשמוע מה שלומך אחרי ומה החלטת.
 

supernova

New member
היי

אני כ"כ זוכרת שקרה לי אותו דבר, גם עם פסיכופתולוגיה וגם עם הסמינר שהגשתי.
היה לא פשוט, לקח יותר זמן משאר הקורסים , אבל הציונים היו בהתאם!
בהצלחה
תעדכני איך הלך..
 

עדיה222

New member
כן, כתבי

כתבי לנו איך עמדת בכך.
יש משהו מטורף בסיטואציה הזאת, שבה את חייבת לקרוא חומרים אקדמיים על הדבר.
 

good vibrations

New member
מסתבר שזה עזר לפרוק כאן

אחרי שכתבתי את ההודעה, חזרתי לחומר ודווקא הצלחתי לשלוט ברגשותיי ולקרוא את הדברים ממרחק מסוים. זה היה קשה אבל לא בלתי אפשרי. עם זאת אני חושבת שלא עניתי תשובה ממש טובה, כי לא נכנסתי מספיק לעומק. אבל זה לא נורא, זו הייתה עבודה באמת קטנה שכבר הגשתי אותה היום. זה אף פעם לא יהיה קל, אבל אני חושבת שיש דברים שאני לא מוכנה להתמודד איתם עדיין, וזה קשה כשזה מול הפרצוף...
מעניין לגלות שאני לא היחידה שנתקלתי בסיטואציה כזו... וזה גם עצוב.
תודה לכן על העצות.
 
למעלה