מכר שלי,

[ר ו ב נ ס י ת]

אלו בדיוק (לפחות לדבריו) התסריטים

שרצים לו בראש. אני חושבת שהיא דווקא עלולה להפתיע אותו ולהסתדר (מה גם שיש לה סביבה הכי הכי תומכת שאפשר) אבל אני נמנעת מלהמשיך לדון איתו בנושא. רוצה לתת לו להגיע למסקנות שלו לבד...

 

[קרני המקורית]

מסכימה עם כל מילה!

שנים זה הטריד גם אותי - איך אסתדר? איך נסגור את המינוס בבנק? מה יהיה עם הבית המשותף? כשהגיע הרגע וההחלטה התקבלה, גיליתי ש ה כ ל בר ביצוע. כשהוא יהיה "מבושל" מספיק ויהיה מוכן להתמודד עם ההשלכות, כל ההשלכות, הוא יעשה את הצעד. והיא - היא עוד תגלה (וגם הוא) שיש לה ה ר ב ה יותר כוחות ממה שהיא חושבת. ואת רובנסית - את יכולה רק לספר את הסיפור שלך, את החוויות שלך מהתהליך. כל השאר אלו מסקנותיו שלו. יכוללהיות שהסיפור שלו יהיה מוצלח כמו שלך ("החיים יפים") ויכול להיות שגם לא (לפחות לא בהתחלה כמו שכולנו יודעים היטב)

 

[שושן פרא]

אחריות יתר זה דפוס ../images/Emo141.gif

נפוץ בעיקר אצל כאלה, שבגיל צעיר "מונו" להיות אחראים על האושר של הוריהם (כמו טל קארי מהשרשור שנפתח פה השבוע). כשמישהו כזה נקלע לקשר עם מישהו דפוסי תלות (וזה בדרך כלל מה שקורה), הם יכולים לאמלל זה את זה עד יום אחרון. תגידי לידיד שלך, שיטפל קודם בדפוסים שלו, ורק אחר כך יחליט על המשך דרכו.

 

[d a n i e l s 5]

נכון , אבל....

יכול להיות מצב ש..... הוא פשוט פוחד לגעת בפחדים שלו ....ולכן קל יותר להפיל את כל "האחריות" על האשה התלותית..... ולא בטוחה מי כאן תלותי יותר, או מי זקוק יותר ...... המטפל במטופלת או המטופלת במטפל. אגב גם במקרה של טלי אחרי שקראתי את כל התגובות שלה, לא בטוחה שהעמיסו עליה , יש לי תחושה שהיא לקחה (או בחרה לקחת) על עצמה את האחריות הזאת ......מהמקום שלה בין שתי האחיות (מדגישה שזאת רק תחושה שלי ולא יותר).

 

[שושן פרא]

מניסיוני ../images/Emo141.gif

מניסיוני כמורה לייעוץ הדדי אני יכול לומר לך, שלאף אחד מהאנשים שפגשתי עם הדפוס הזה לא חסר אומץ לב. להיפך, אלה האנשים שיתנדבו תמיד לצלול הכי עמוק, כי זה נתפס אצלם כדבר האחראי והבוגר לעשותו. מה שהיה חסר לכולם זו מודעות. מה שחסר להם הוא מישהו שייגע להם בכתף ויגיד להם, הלו, לא באת לעולם כדי לשאת אחרים על גבך. ביחס לשאלה "העמיסו עליה" VS "היא בחרה לקחת": המנגנונים האלה מתחילים לפעול בשלב מאד מוקדם, איפה שהוא בחמש השנים הראשונות לחיים. אני לא חושב שבשלב כזה כבר אפשר לדבר על בחירה רציונלית, בחירה מתוך מודעות.

 

[Ima Adama]

שאלה מעניינת...

יתכן שבמקרה הנדון האישה רק משמשת תירוץ לחוסר יכולתו של זה לפעול ולשנות את חייו. האם זה לא מעיד על תלות רגשית ( או מה שזה לא יהיה) שגם אחרי שנפרדים ומתגרשים ממשיכה להתקיים, ומסתבר שאצל אחדים מאיתנו הקשר הזה ימשיך ללוות אותם כל החיים. כמו קשר בין ילדים להורים. האם אין כאן קשר עמוק שלא ניתן "למחוק" לעולם? אנחנו כאן "המנוסים" אמורים לדעת יותר מהאחרים. אשמח לשמוע כל אחד אחד ונסיונו...

 

[n o g a1]

אין מצב

של קורבנות אמיתית. אין מצב! הוא מרוויח מאישתו התלותית משהו לעצמו. הוא מרוויח משהו מהמצב הזה. לא בהכרח משהו שהוא אוהב . כשיהיה מוכן לוותר על הרווח שלו מהמצב הזה אולי יהיה מוכן לשנות משהו בחייו.