מכסחי המסיבות

מכסחי המסיבות

אחד מהדברים המעצבנים ביותר בחרדיות, זה הכשרון הגאוני שלהם להרוס מסיבות. מכיוון שהיסוד המנחה הוא שכיף זה רע, וסבל זה טוב, אזי צריך לבצע התאמות כאשר יש התנגשות עם הערכים וצץ פתאום כיף חיובי. במה דברים אמורים? שבועות - החג שהיה אמור להיות הכי בלתי מזיק שיש, תפילות, אוכל, שינה, ואפילו יש מנהג לאכול מאכלי חלב, מה שגורם לחוויה קולינרית מרשימה יחסית. הלכו וכסחו אותו, תשאר ער כל הלילה, תמות מעייפות, ומה שתעשה זה תלמד, ותלמד, ותלמד, ובעיקר תלחם עם העיניים שלך שלא שורדות. ולמחרת, כל היום תישן, ותהיה הרוג כל היום. כך חיסלו את שבועות. שמחת תורה - עוד חג בלתי מזיק בעליל, הלכו דחפו שם את שמחת תורה, ואז התפילה נגמרת אי שם באמצע היום כשהנשמה של ך יוצאת. בקיצור, הולך להיות שבוע נאחס... שונא את החגים האלו, שונא!!!
 

עץ שתול

New member
איזה כיף זה להיות ער כל הלילה

אתה יכול להסתובב חופשי וללכת שאן שרק תרצה, אתה לא כבול לאף אחד באותם רגעים, אף אחד לא מחכה לך בבית מתי כבר תחזור, גם אין פלאפונים מעצבנים שמישהו יתקשר אליך לשאול איפה ומתי, והיות וזה חג אז גם אין בעיה של ריח הסיגרים שעולות לך מהפה, הקיצור שבעות זו הזדמנות פז אחת בשנה לעשות דברים קצת יותר נועזים שבדרך כלל אין כאלה אפשרויות במשך כל השנה. בשבילי המושג 'לילה לבן' זה בשבועות (לבן תרתי משמע). ואני באמת קורא לכל הבלינים שיביאו לנו רעיונות מקוריים איך להעביר את הלילה הזה בכיף.
 

יענקלה27

New member
מזדהה איתך

הלילה שאני מחכה לו משנה לשנה הוא ליל שבועות, בדיוק מהסיבות שהזכרת. אני רק מפחד מהשלב בו יגדלו הילדים וידרשו אבות ובנים ושאר החגיגות שדורשים ילדיו של אנוס אמיתי.
 
האם כבודו עיראקי ?

"מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה כדי שישמע כהן גדול קול הברה ולא תהא שינה חוטפתו" למרות שביום כיפול השטן בשביתה, עכ"ז "תניא אבא שאול אמר אף בגבולין היו עושין כן זכר למקדש אלא שהיו חוטאין אמר אביי ואיתימא רב נחמן בר יצחק תרגומא נהרדעא דאמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אמריתו אמאי לא אתי משיח והא האידנא יומא דכיפורי הוא ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא אמר ליה: הקדוש ברוך הוא מאי אמר"? מסתמא הקב"ה הגיב, כיסחוני בניי! כיסחוני בניי! מה שתמוה, שיקירי לרושלים לא ישבו ללמוד בליל קיפול. אלא סתם כך השתובבו בחוצותיה. וכשביקשו לתקן בגבולים להיות ניעורין זכר למגרש, לא עלה בדעתם להתקין מתכונת לימודית. ומסתמא, למרות שהייתה מתכונת לימודית, כמו ששנינו "אם היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשים לפניו ואם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו ובמה קורין לפניו באיוב ובעזרא ובדברי הימים זכריה בן קבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל" ואעפ"כ היו חוטאים. ואין מה לדבר בנעשה בקוטד' בליל חג השבועות ובהושענא רבה.
 

יענקלה27

New member
הסיפור של הבתולות בנהרדעא

לא היה בלילה אלא ביום. אל תשכח שביום הכיפורים (ובט"ו באב) היו הבנות יוצאות בכרמים והבנים חיזרו אחריהם. כנראה שבנהרדעא גם הצליחו הבנים להגיע למשהו מעשי מיידי.
 
זה היה בלילה ולא ביום.

לשון רבינו חננאל "מיקירי ירושלים לא היו ישינים כל הלילה תניא אבא שאול אומר אף בגבולין והיא נהרדעא היו עושין כן אלא שהיו חוטאין. כדאמר להו אליהו כמה בתולות איבעול בנהרדעא ביומא דכיפורי" אוליי בירושלים הבננות היו חולות בכרמים. אך יש לציין שהבגדאדיות לא היו בין המחוללות. ייזקף לזכות הנהרדעים. שבניגוד לכלל יהדות העולם שהינם פסולי חיתון בגלל חילופי זוגות, אין לומר שעיצומו של יום לא השפיע על הבגדאדים. ועל כן התעלסו עם בתולות ולא עם אשת איש.
 

עץ שתול

New member
כן, אני עירקי ואשתי תוניסאית

וואו...איזה פחד, אני כבר רץ להחליף ניק
בענין התלמודי לא הספקתי כל כך לעיין בדבריך, אולי בליל שבועות יהיה לי הרבה זמן אקדיש את זה לעיון בסוגיא סבוכה זו שהעלית.
 
שיט! לא התכוונתי לשאול ברצינות.

רק בגלל שאמרת שהנך נהנה מליל חג השבועות, שאלתי בהלצה שמא אתה עיראקי ? בהיות, בזמן שכל ישראל היו מפשפשים במעשיהם ביום כיפור, העיראקים היו מפשפשים בבתולות נהרדעא. "שע"י שאינן ישינים בביתם בלילה ומשחקין ביחד וחושבים לעשות מצוה זכר למקדש זה מביא להם לידי עבירה זו" (מהרש"ע) ומסתמא, שאף כי "חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה." ולמרות משמרת הצביעות עכ"ז רק הבגדאדים היו יודעים לנצל כמו שצריך את ליל שבועות וליל הושענא רבה.
 
ליל שבועות - סיוט

נשים (חרדיות) לא יבינו זאת לעולם, אצלן זה נתפס כאיזה חוק טבע שאינו ניתן לשינוי. לא מזיז להן העייפות, הכבדות, אפי' לא כמה "תלמד" במצב כזה..., ליל שבועס (בעסה אמיתית) תבלה בבית המדרש!!! אותי מקומם בעיקר, הטעם למנהג הסדיסטי הזה, בגלל שעם ישראל ישן עד מאוחר ביום מתן תורה, הטילו עונש לדורי דורות! לנצח! להיות ערים כל הלילה... עונש כ"כ לא מוצדק, לא פרופורציונלי, עוול ממש. לאנוסים שאינם זוגיים עם ילדים - אין! פשוט אין דרך להמלט מזה... נניח שתצפצף על האשה, נניח שתחליט להמיר את זה, בלימוד רצוף ביום במקום בלילה, מה תאמר לילדים? תמנע מהם את ה"תענוג" של "אבות ובנים" ושאר חוויות הילדים בליל זה? מה שנותר הוא לנסות להמתיק את הגלולה, בכיבוד הדל המוצע בביהכ"נ ולנסות בכל זאת, לצלול לאיזו סוגיא, וכמו תמיד... לשמור את התסכול בלב...
 
אני פשוט הולך לישון

ואז בבוקר אני הולך לאכול אצל ההורים של אישתי אז קצת מפהקים וקצת עושים כאילו עייפים וזהו.. להשאר כל הלילה ער?? לא בבית ספרי
 

sec op

New member
שלש רגלים

בפסח אין מה לאכול בסוכות אין איפה לאכול ולישון ובשבועות אין מתי לאכול ככה זה החגים של היהודים
 
נראה כי שכחת את הסיבה למסיבה.

שמחת תורה, כשמה כן היא, רוקדים ושחים עם התורה... אבל את מעדיף את השימחה, בלי התורה, אתה צריך להחליט, או שאתה חוגג או שלא. שבועות, כנל, עם ישראל קיבל את התורה וישבו ושקדו בה כל אותו הלילה, ולכן אגב אוכלים בה מאכלי חלב, כי הם למדו הלכות שחיטה אך לא היו בקיעים בה מספיק, אז אכלו חלבי, אבל אתה מכפתך? אתה מעדיף לחגוג ולא משנה למה... אז שים פליי על ליידי גאגה ותחגוג כל עוד אתה לא מרגיש מחוייב למשהו. (ונפגש בסיבוב).
 

moshe010

New member
דווקא אתה העם הארץ כאן

לשבועות אין שום קשר למתן תורה כידוע שבועות זה חמישים יום מפסח וזה יכול לחול עקרונית בה' או ו' או ז' בסיון יתירה מזאת בשנה שבו ניתנה התורה לכו"ע שבועות היה יום אחד לפני מתן תורה, כי כו"ע מודים בשבת ניתנה תורה (המחלוקת היא רק אם זה היה בו' או בז') ואילו פסח היה ביום חמישי וחמישים יום מזה יטצא יום שישי כך שלכל הדעות שבועות היה ביום שישי ( המחלוקת היא רק אם זה היה בה' או בו' בסיון) רק במרוצת הדורות עושו חפיפה ביניהם כמו שאר התוספות והפרשנויות והוספת משמעויות שהתווסף ביהדות בכל דור ודור לגבי שמחת תורה זה עוד יותר פשוט וברור, ובמוצהר אין קשר בין שמיני עצרת לשמחת תורה רק זה פשוט מנהג שהחליטו לגמור את התורה בשמיני עצרת ולשמוח אז, ובגמ' כתוב שבירושלים נהגו לגמור את התורה רק פעם בשלוש שנים ובשאר השנים שמיני עצרת היה סתם חג ללא שמחת תורה אפילו בתפילה אין שום אזכור על הקשר בין שמיני עצרת לשמחת תורה מה שאומר שהקשר ביניהם נעשה יותר מאוחר מאשר בתקופת מסדרי התפלה אנשי כנסת הגדולה לעומת שבועות שכנראה כבר אז עשו קשר ביניהם, אלא אם כן שינוי את נוסח התפילה אחר כך
 

יענקלה27

New member
זה מבלי לקחת בחשבון

את הפירוש ההגיוני של ממחרת השבת, הפירוש של הצדוקים/ השומרונים וכנראה הקדום. לפי זה אין שום תאריך מוגדר לחג השבועות.
 
שו למדו הלכות שחיקה ?

"דתניא כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לאסור להן בשר נחירה שבתחלה הותר להן בשר נחירה משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה"
 
ואני עוד לא יודע

איפה אני הולך לעשות את החג, הבנים נוסעים לרבי ולי אין מה לעשות שם, ואבא שלי אמר לי שהוא לא מרשה לי להישאר לבד עם הבנות בבית, כנראה הוא מפחד ש,,, נראה כבר איפה אני יהיה
 
למעלה