אובת לרקוד איך לשמר להבה שתבער
לראשונה הכרתיך בשבת אלונים בסוף 2005. מעבר לכך שאת נראת טוב ויודעת לרקוד אפיין אותך בעיני הלהט, המרץ הבלתי נלאה,ההתמסרות לריקוד,ההזדהות ויותר מכל, וזה עדיין מרצד לנגד עיני, הקופצנות ותנועות הגוף והרגליים בקצב וללא לאות. אם היו אומרים לי מבין 500 בנות שפגשתי מאז אני רוקד, על מי אני אצביע שנמאס לה לרקוד את היית אחרונה. לא אנסה כמו רבים להיות הפסיכולוג שלך ומנסיוני הרב ברור לי שאין סיבה אחת ויחידה אלא מכלול דברים שבייחד גורמים למצב. אין לי נתונים וכל ניסיון לנתח מצב ללא נתונים אינו רציני ונועד לכשלון. אתייחס רק לנושא אחד שאישרת לירון שקלע בול- ריבוי ריקודים חדשים. מאחר שהידע שלך מאפשר לך לבחור כמעט כל הרקדה, ויש הרקדות שבהן מבחר הריקודים מאוזן מאד ולא לומדים כל מה שזז. שם מקפידים על יותר איכות, שם מתחשבים בקהל הרוקדים. כדוגמת טוביה טישלר באביב רעננה, שמעון מרדכי בגולדה ובברנר ובאופן חלקי גם שמעון עשור שמשתפר מזמן לזמן, ויש עוד נוספים. אז פשוט- הרקדה אחרת, הכרויות חדשות, יתנו לך אנרגיות מחודשות. תגרשי את ההרגשה שפלשה איליך וקבלי חשק מחודש וחזק עוד יותר. ולבסוף אם רק תתני את הסכמתך להתקבל כחברה בטרוייקה, שבין מלחמותינו ריבוי הריקודים ויצירות חדשות, עומדים במקום ראשון, אמליץ לחברי לקבלך כחברה ראשונה, ואז תוזמני פעם אחת לישיבה בגן נחום לאישור סופי ותוכלי יחד איתנו לתרום לעקור את הרעה החולה הזו מתוכינו. אני בטוח שנראה אותך עוד הרבה על הפרקט. ריקודים שמחים אורי גבעוני
