מכירים את זה ש...

[אוהבת לרקוד]

מכירים את זה ש...

אין לכם חשק ללכת להרקדות?? ואני לא מדברת על עייפות או חוסר מצב רוח בגלל סיבה X או Y. חוסר חשק ללכת להרקדה. גם שאר הדברים שאני עושה, אני עושה בהנאה. וגם הציפייה לפסטיבל כרמיאל שבתקופה זו של השנה מתגברת והולכת, לא קיימת אצלי, כי אני אהיה בחו"ל בתקופת הפסטיבל. וכך קורה שלהרקדות<רגילות> אני מתחמקת מלהגיע כבר כמעט חודש... קרה לכם? ומה עושים?

 

[union39]

כן לי זה מוכר את כנראה באובר

אובר טרינינג יש מושג כזה אצל הספורטאים שאחד הסימנים שלו זה חוסר חשק מין עיפות פסיכולוגית שמשפיעה על הגוף הפתרון אצל ספוראים זה פשוט הורדה במינון של האמונים עד הפסקה לחלוטין ועיסוק בספורט חלופי תנסי סלסה תתאוררי שם קצת גם כשנמצאים עם הבעל יותר מדי זמן זה לא טוב למערכת הנשואים אז מתאוררים קצת וחוזרים כדי לשמר את החשק להיות יחד

 

[אוהבת לרקוד]

האמת שכבר מזמן

אני"זוממת" ללכת ולמוד סלסה. < עוד משחזרתי מדרום אמריקה..>

 

[union39]

אוהבת לרקוד כנסי לקישור הזה

לעולם לא מאוחר להתחיל ללמוד תראי קצת קטעי וידאו מהזירה יש להרשם לפניhttp://www.salsa.co.il/video/

 

[ירון מישר]

אז בואי אספר לך סיפור:

לפני כשבועיים כתבתי כאן על איש נחמד שאני מקווה שיכתוב בעצמו (אחד אל הקוראים אך לא כותבים). אדם חביב מאד, רציני, מנהל חברה גדולה, שהיה אצלי כדי לרכוש DVDשל ריקודי זוגות וסיפר לי איך הריקודים שינו לטובה את חיי הזוגיות בבית. שמחתי, כמובן, לשמוע יפור שכזה. האיש הוסיף וסיפר שהתחי לרקוד בינואר השנה והוא כבר יודע המון ריקודי זוגות. וא ביקש לקנות את ה-DVD הכי חדש וקנ אחד כזה. לאחר כשבוע שב אלי אמר שמה שקנה עזר לו מאד וביקש אחד חדש יותר. לא נותר לי אלא לתת לו את ה-DVD עם הריקודים שעוד לא הפצנו במוצר מסודר - ה-DVD שלקחו המרקידים לחנה האחרון בלוס אנג'לס. ניסיתי לשכנע אותו שיקח מוצר עם ריקודי הזוגות הקלאסיים אך הוא עמד על שלו. והנה הפונטה האיש אומר לי כך: "אתם בריקודי עם אנשים מאד חכמים. אתם יודעים איך לעשות עסקים. צריך להביא את מנהלי החברות אליכם לקורס איך אתם מכניסים כל שבוע ריקוד חדש ומאלצים את כל הרוקדים לבוא וחס וחלילה לא להפסיד אף הרקדה. אתם מהזה חכמים בעסק הזה". אמרתי לו שאני חושב שזו דווקא טעות. במבט ראשון אלי זה נראה כפי שהוא מצייר זאת אך אני מכיר המון אנשים שהתלהבו כמוהו וקנו הרבה ואחרי כמה שנים פשוט זרקו הכל ואינם רוקדים כלל. הם אומרים שנמאס להם לרוץ אחרי הזנב... הוא חשב קצת ואמר: "אתה יודע מה. כנראה שאתה צודק. הפחד הזה להפסיד ריקוד ולא לדעת את מה שאחרים כבר יודעים... אולי זה לא טוב". זוהי רוח הדברים של שיחתנו בניסוח שלי. אני נשבע שלא המצאתי דבר. זהו תוכן דבריו. ואני עדין מצפה שצטרף לפורום באופן פעיל.

 

[danielia1]

מדהים . לפחות אתה אומר את האמת

אפילו אם זה כריתת הענף עליו אתה יושב.

 

[עזרא כרמל]

דניאל. זאת לא כריתת הענף שהוא

יושב עליו. אולי היו קונים ממנו יותר אילו היו בכל דיסק יותר הרקדות שנרקדות ולא רק ריקוד אחד או שניים,ולא ריקודים שנעלמים מהר מאד מההרקדות בתדירות כל כך גבוהה. תסמוך על ירון שהוא רוצה את טובת הרוקדים ואת טובת הפרנסה שלו שתהיה סבירה.

 

[אוהבת לרקוד]

ירון יקירי,

נכון שלא כתבתי את זה, אבל האמת צריכה להיאמר. די, כבר נמאס לי ללכת להרקדה וללמוד כל פעם עוד ריקוד זוגות או מעגל חדש. זה בהחלט מוציא את החשק לרקוד

תודה על כנותך, ועל קליעתך בול, למטרה.

 

[חיים מילשטיין]

אז בוא אספר לך ירון איך אתה הורס.

ציטוט,לא נותר לי אלא לתת לו את ה-dvd עם הריקודים שעוד לא הפצנו במוצר מסודר, ה-dvd שלקחו המרקידים למחנה בלוס אנגלס.ירון מביא את ריקודי העם למצב חדש לרוקדים יש dvd עם ריקודים שעדיין אין למרקידים במדינת ישראל ותחשבו על זה.

 

[ירון מישר]

אהה... הבנתי... אני הורס...

הצחקת אותי. בכל אופן כדי שלא אהרוס, בפעם הבאה כשיבוא אלי לקוח אבקש ממנו שיביא אישור מהמרקיד הפרטי שלו ומכל אלה שעובדים בסביבת מגוריו שכבר לימדו בהרקדה לפחות 50% מהריקודים שבדיסק החדש, אחרת לא אוכל למכור לו... (המרקידים הרי מקבלים את הריקודים באימייל או שמורידים מהאינטרנט). ואתה הרי יודע מצויין שכאשר הריקודים האלה יצאו בדיסק ב"חוללו זמר" רוב המרקידים לא יקנו אותם כי... כבר יש להם... כי... מקבלם העתקים מאחרים. יחד עם זאת אנו עושים מאמצים כדי להעלות חלק מהריקודים החדשים לאינטרנט להורדה חוקית. אני מקווה עד סוף השבוע שזה יהיה מוכן להורדה.

 

[אוהבת לרקוד]

ממה שאני יודעת

ירון אינו בעד<בלשון המעטה> מה שקורה לאחרונה בתחום יצירת <יצרית? הצחקתם אותי- בוא נקרא לזה תחרות "כמה ריקודים חדשים אני אצור כדי שכולםםםםםםםםם ידעו מי אני...">ריקודי העם- כלומר , זה שכל 5 דקות לערך נוצר ריקוד חדש..<כמעט כמו אונס בשיקגו..>

 

[עשור שמעון]

חיים ידידי - ירון בונה לא הורס

אם ירון ימכור לעוד 10 - 20 רוקדים את הריקודים החדשים, זו לא הבעיה האמיתית, למעשה זו אינה בעיה כלל. זאם משום שכבר שנים רבות הרוקדים מקדימים את המרקידים בידע שלהם את הריקודים החדשים. פעם היינו מגיעים להשתלמות של יואב, מישאל, ישראל, גדי, יהודה - היינו לומדים שם את הריקודים החדשים, שאף אחד מאיתנו לא הכיר קודם. בהשתלמות נחשפנו אליהם בפעם הראשונה. כיום בעידן הטכנולוגיה, היוצר ממציא ריקוד, ובזמן שהוא מלמד את הריקוד בהרקדה, הריקוד מצולם ומועבר במהירות האינטרנט לכל החברים של הצלם, והם מעבירים את הריקוד לחברים שלהם, ועוד לפני שהיוצר הספיק לסיים ללמד את הריקוד בהרקדה, כבר כ-ו-ל-ם מכירים את הריקוד, ואפילו ביפן או באוסטרליה כבר קיבלו דיווח על הריקוד. ואם היה ספק לגבי פרסומו של הריקוד, אזי בפורומים למיניהם, כבר מתפתח דיון לגבי איכותו של הריקוד, היכן ניתן ללמוד אותו, ועוד. חיים ידידי - ירון הוא לא הבעיה. האופי של האנשים והטכנולוגיה המתקדמת הם השורש לכל הדברים, משם מתפתחים הדברים הטובים ומשם גם יוצאים הוירוסים. ירון יכול למכור דיסקים חדשים כאוות נפשו, ואני מאחל לו שאכן יצליח למכור הרבה דיסקים, זה חשוב לירון, אבל זה חשוב לא פחות לכל אחד ואחד מאיתנו. קיומו הכלכלי של ירון הוא אינטרס אישי של כל אחד מאיתנו העוסקים בתחום ריקודי העם. הצלחתו של ירון היא חיונית עבורינו המרקידים. הקלות שבה כל אחד מאיתנו מעביר חומרים / הקלטות / צילומים וכו' לחבריו הקרובים, גורמים לירון להישאר בצד וחבל.

 

[עזרא כרמל]

אוהבת,בראש שלך כרגע הנסיעה לחו"ל

אם לא היתה הנסיעה לחו"ל ,החשק לא היה נעלם לך. גם ההיעדרות מפסטיבל כרמיאל הורידה לך את המוטיבציה אל הריקודים. במקרה שלך ,חבל שהתאום הוא ששניהם באותו זמן

 

[אוהבת לרקוד]

נכון שאני לא מתרגשת ומצפה

כי אין לי למה, אך בלי קשר, גם מ ההרקדה באוניבאסיטה זו שמושמצת פה כל כך, ושאני כל כך נהניתי בה בעבר, גם לשם אני כבר צריכה להכריח את עצמי ללכת. אז, זה אומר דרשני...

 

[עזרא כרמל]

אוהבת.תנסי לבדוק בעצמך מה קורה לך

אולי את מותשם מבית הספר, אולי משו עמוק מפריע לך, תשימי לב אם שמחת החיים שלך כרגיל, או שחל שינוי בהרגשה הכללית, שימי לב ליחסים ולהתחייבויות בבית, משו לא כרגיל, כנראה השתנה אצלך

 

[אוהבת לרקוד]

עזרא

אני אכן עושה "חשבון נפש". יכול להיות שאני עייפה מהעבודה. אבל תמיד תמיד ההרקדות הפיחו בי אנרגיות חדשות ונתנו לי כח "לעבור את השבוע"...ועכשיו, אני לא מוצאת את הכח כדי ללכת להרקדה.

 

[פרפר צהוב20]

../images/Emo204.gif אוהבת.. אני מכירה גם מכירה..

את המצב הזה... ואורך השנים הכרתי הרבה רוקדים שרקדו 4 ו- 5 פעמים בשבוע... בהתלהבות ובכיף... ויום אחד פשוט ... נגמר להם הסוס... הפסיקו לחלוטין... אני תמיד השתדלתי לא לעבור מינון מסויים... מקפידה כבר שנים על כמות אופטימלית, עבורי, במינון ההרקדת בשבוע.... מקפידה לשמור על יום רווח, אחד לפחות, בין הרקדה להרקדה... ומשמרת את "הטעם של העוד"... ויחד עם זה, ולמרות הכל, קורה לי שהעייפות משתלטת עלי {נשבעת לכם שזה קורה לי... לפעמים...

}.... ומה שמוציא אותי מהבית היא העובדה שכבר קבעתי עם מישהו ולא נעים לי להבריז לו {ואף פעם לא קרה לי שהצטערתי שהגעתי... הריקודים כבר מרימים אותי מהרצפה...

}. אם לא סגרתי עם בנזוג לאותו ערב.. אני מוותרת... נחה ערב בבית {השמיים לא יפלו...

} ולהרקדה הבאה אני כבר מוכנה ומזומנה... אז אוהבת יקירתי... התרופה היא לקבוע עם בנזוג מראש... ואז פשוט הנימוס מחייב שתגיעי... כמו שאני מכירה אותך.. ברגע שתתחילי לרקוד... לא תרצי להפסיק...

 

[אוהבת לרקוד]

פרפריתה יקרה,

אני רוקדת בקושי פעמיים בשבוע. ויש לי בנזוג קבוע, שהוא גם חבר טוב ובכל זאת אני לא מתאמצת במיוחד להגיע להרקדה.

 

[פרפר צהוב20]

../images/Emo204.gif מה שקורה אצלי זה....

שגם באותן פעמים שבהן אני ממש גוררת את עצמי להרקדה, בכוח.... סבוף הערב אני מרוצה שהלכתי ורקדתי... וכל הנאחס והעייפות ממני והלאה... התנקיתי... ומכיוון שאני כבר יודעת שכך היה... אני מסיקה שכך גם יהיה ולא מוותרת... וגוררת... ומגיעה...ובסוף לא יורדת {כמעט..} מהרחבה.... וחוזר חלילא...

 

[באהבה ובמילה טובה]

בדיוק עוברת עלי תקופה כזו...

אני מאוד אוהבת לרקוד וריקודי העם עושים אותי שמחה ומאושרת אבל... פתאום מרגישה שהמחיר שאני משלמת על ההנאה מהריקודים - גבוה מדי... כי יום אחרי ההרקדה אני מחוקה לגמרי ובקושי מתפקדת. היום הזה הוא נורא מבחינתי בגלל העייפות שבמהלכו אני רק מחכה ללילה כדי להכנס למיטה. לפעמים יש כל מיני התרגשויות בהרקדה שגורמים לי לא לתפקד לפחות יומיים-שלושה. בעלי לא מסכים בשום אופן שאני אלך להרקדה לבד ולכן דואג תמיד להצטרף אלי... הילדים סובלים, כי הם נאלצים להשאר לבד בבית (המבטים שלהם כשהם רואים אותנו יוצאים, איך לומר... קורעים את הלב...) אני, למרות שכיף לי מאוד מאוד עם בעלי, רוצה לפעמים גם לצאת לבד... להתאוורר (כמו שמישהו כתב פה) ואין לי אפשרות לעשות את זה. ודבר אחרון, לפעמים מדכא אותי שבגלל שאני לא משקיעה מספיק בריקודי עם (יכולה לצאת לרקוד רק פעם בשבוע בקושי), אני לא מתקדמת (במיוחד בריקודי הזוגות)