מכירים את זה ש ....

אני מאמינה בזה

לעיתים הסימנים אומרים לנו שהעיתוי אינו נכון לדברים מסויימים ולעיתים כשמתעלמים מהם או נלחמים זה רק מחמיר את המצב. דרך אגב אותם סימנים לא בהכרח חייבים להיות חיצוניים גם תחושות פנימיות חזקות עושות את העבודה
 
לדעתי יש הבדל

בין תחושות פנימיות לבין סימנים האינטואיציות שלנו בדרך כלל חפות מכל סממנים חיצוניים
 
את האמת לא

אני בדרך כלל חי על אינטואיציות שלרוב לא מאכזבות אותי קורה גם שאני טועה וגם אז אני לא טוען שלא שמתי לב לסימן זה או אחר...
 
הטבעת נפלה....

רגע אחרי שיצאנו מהחנות בה קנינו את טבעות החתונה שלנו...הוצאתי את הטבעת מקופסה והופ...הטבעת נפלה על הרצפה וקבלה מכה. אותי זה מאוד הטריד אז....והנה אכן התגרשתי...נו טוב ברור שלא בגלל זה ..(או שלא).
 

רומנteaת

New member
היי, עכשיו כשאת אומרת את זה...

לי היה סיפור די מטורף עם הטבעת. אבל זה באמת חתיכת אאוטינג בשבילי...
 

רק שיר

New member
לא מאמינה ב"סימני דרך"..

אני בתור בחורה רציונלית , סימנים ורמזים שכאלה לא מנחים אותי! אני תמיד מסתמכת על האינטואיציות שלי ועל ההגיון הפנימי שלי שמנחה אותי. בעיני כל שאר הדברים שתיארת הם צירופי מקרים ותו לא. צירופי מקרים לרוב מתגבשים למעין רעיון הגיוני כשבא לנו למצוא בהם הגיון ...מבין? אני לא מאמינה בשום סימנים מקריים שאמורים לרמוז לי... כזו אני.
 

rrredshay

New member
טוב.....ביקשתם סימני דרך....

סימן דרך מספר 1: כשהיכרתי את גרושתי, היה לי חבר, מה זה חבר....אח. הוא לא אהב אותה מההתחלה, ודי ייחסתי את זה לקינאה כי הוא היה רגיל שהכל אנחנו עושים ביחד. יום אחד הוא שאל את אמא שלי, מה היא חושבת עליה, והיא אמרה שאם היא מוצאת חן בעיני אז לה אין בעיה. הוא אמר לה, "אל תדאגי, הם יתחתנו רק על גופתי..." אחרי 3 חודשים הוא נהרג בתאונת דרכים
. אחרי שנה מהתאונה, התחתנתי איתה. הבת שלי קרויה על שמו. וזה רק התחלת הסימנים. to be coninued.....
 

rrredshay

New member
סימן מספר 2 בחתונת הדמים הזאת...

שבוע לפני החתונה.. הרב מתקשר, אבא שלו נפטר. הוא הגיע לחופה ישר אחרי השיבעה וביקש שלא תיהיה מוזיקה עד שהוא יצא. ככה יצא שהוא סיים את הברכות ונתן ריצה מהמקום כאילו אומר "אוי ואבוי מה עשיתי........" וזה לא נגמר פה...... to be coninued.....
 

rrredshay

New member
טוב המשך....

הספקנו להתחתן.. אפילו לרקוד את הסלואו שאחרי החופה... בערך ברבע ל10, אח של אמא של הכלה, התמוטט באולם וחטף דום לב... ב10 קבעו את מותו.. כמובן שהפסקנו את החתונה מיד... אז איזה סיכוי היה לזוגיות הזו.....
 
מתברר שאני לא היחדיה שהכל התחיל ברגל שמאל

אבי חלה מאוד מס' חודשים לפני החתונה בשבעוה שלפני החתונה חלה שוב כך שהיה צריך אשפוז מצבו החמיר מאוד ויום לפני החתונה נאלץ לעבור ניתוח אני את ערב לםני חתונתי בסהכ הייתי בת 24 ביליתי בביח מאיר כס עד 4:00 לפנות בוקר\ אני החלטתי לבטל את הכול ושיקפצו כולם בגלל היסטריה ודאגה של אימי החלטתי להתחתן למחרת התחתנתי ביום חמישי בערב. היה לי מאודג שמח מלא חברים. אבל ראשי לא היה שם כלל כל מה שרציתי היה שיגמר הכול אבי נפטר ביום ו' בשעות הצהריים אני זוכרת את השעה במדוייק. כך שהימים שלי היו חזקים מאוד דבר אחד אני יכולה להעיד אהבתו של אבי אליי היתה כל כך חזקה ואני זוכרת בבירור את שיחתנו האחרונה וכל דאגתו היתה נתונה בי.
 
דבר אחד אוכל לומר

כולנו עוברים דברים קשים השאלה היא איך יוצאים היום אני יותר מתגעגעת מאשר כואבת ומשההו אצלי על ראיית החיים השתנתה לגמרי וזה לזכותו של אבי
 
למעלה