מכירים את זה ש....יש כל כך הרבה מה
ועל מה לכתוב - אבל הכל פקוק ולא יוצא? לאחרונה חויתי על בשרי חוויה כזו. לא לקרוא. לא לכתוב - נאדה. מביטה על המסך , המחשבות רצות והידיים ממאנות להקליד. לפני כחודשיים קבלתי מסרים כתובים (אשר נמסרו לי אישית - ידנית) מאיש מדהים...חשבתי , "אם קבלתי אותם הם שלי - על כן מותר לי לעשות בהם כחפצי הלא כן"? וזו התשובה....החלטתי לחלוק אתכם.... וכך כתב האיש...(וקצת אחרי - נעלמו עקבותיו) (מסר ראשון) "שקיעה וצללים לה" השקיעה בלעדייך אינה דומה לשום דבר מוכר, מביט בחמה המאבדת את צבעה , שוקעת אי שם במערב וצלליות ההרים נמרחות בתוך הגאיות מציירות ציורים עצובים עצובים... השקיעה בלעדייך אין בה סימן מוכר, מביט בצבעי האדום כתום, איתך זה אף פעם לא נראה מוזר וצלליות ההרים מתארכים , רוצים תוגה לזרוע בליבי אך, אל דאגה ילדתי... רק שמחה תמצאי כל עוד שוכנת את בליבי....! שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט...
ועל מה לכתוב - אבל הכל פקוק ולא יוצא? לאחרונה חויתי על בשרי חוויה כזו. לא לקרוא. לא לכתוב - נאדה. מביטה על המסך , המחשבות רצות והידיים ממאנות להקליד. לפני כחודשיים קבלתי מסרים כתובים (אשר נמסרו לי אישית - ידנית) מאיש מדהים...חשבתי , "אם קבלתי אותם הם שלי - על כן מותר לי לעשות בהם כחפצי הלא כן"? וזו התשובה....החלטתי לחלוק אתכם.... וכך כתב האיש...(וקצת אחרי - נעלמו עקבותיו) (מסר ראשון) "שקיעה וצללים לה" השקיעה בלעדייך אינה דומה לשום דבר מוכר, מביט בחמה המאבדת את צבעה , שוקעת אי שם במערב וצלליות ההרים נמרחות בתוך הגאיות מציירות ציורים עצובים עצובים... השקיעה בלעדייך אין בה סימן מוכר, מביט בצבעי האדום כתום, איתך זה אף פעם לא נראה מוזר וצלליות ההרים מתארכים , רוצים תוגה לזרוע בליבי אך, אל דאגה ילדתי... רק שמחה תמצאי כל עוד שוכנת את בליבי....! שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט...
