מכיוון

[nesh8]

מכיוון

האם יש דגש בכ'? אני שומעת עם ובלי. ואשמח לקבל גם את הסיבה

 

[trilliane]

יש דגש, מכיוון שאחרי מ"ם השימוש יש דגש.

 

[ענבל164]

אותי לימדו שמכיוון זה לא תקני

שצריך להיות כיוון ש

 

[trilliane]

חבל, כי אין בו כל פסול והוא מתועד בלשון חז"ל

למשל בתלמוד הירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת דף פ, ב פרק טז הלכה ד גמרא: "מכיוון שכולה גוף אחד כמי שכולה סעודה אחת" וגם האקדמיה לא פוסלת: "[...] מכל מקום גם אם אין סיבה של ממש לאסור את השימוש ב'בגלל ש', יש לתת את הדעת שבמקורות יש שפע של ביטויים לפתיחת פסוקיות סיבה: במקרא משמשת מילת הקישור כי או אחד מצירופיה יען כי, על כי ועוד. לשון חכמים מעמידה לרשותנו את הצירופים מפני שֶׁ, כיוון שֶׁ, מכיוון שֶׁ, משום שֶׁ, מאחר שֶׁ, מִתּוֹךְ שֶׁ, הואיל וְ ועוד. [...]" http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/14101005.aspx

 

[trilliane]

כבר לילה בואי נישאר

מאז שקראתי את שאלתך אני לא יכולה להפסיק לשיר לעצמי

"מכיוון שלא הספקנו שום דבר מה יקרה לך אם תלכי מחר..."

"מכיון שלא קרה בינתיים כלום אל תמהרי כל כך לקום..." http://youtu.be/Ou18bwmI8n0 (תאשימו את יעקב גלעד)

 

[הרהוט]

מי שלימד אותך - טעה והטעה.

"מכיוון ש..." - לסיבה. ל"כיוון ש..." יש בעיקר משמעות אחרת.

 

[איתי שלר]

גם זה לא מדויק

בלשון ימינו: מכיוון- לסיבה וגם כיוון- לסיבה ובאשר למקורות חז"ל, מקשר לכאן למאמרו של פרופ' ברויאר בעניין (ואגב, באחת ההערות הוא גם מתייחס לתפקיד בימינו). וקיצור מסקנותיו הן: תנאים ומדרשי האגדה- רק "כיוון", תפקיד:מילת זמן בלבד תלמוד בבלי- רק "כיוון", תפקיד: לפעמים סיבה ולפעמים זמן. תלמוד ירושלמי- "כיוון", תפקיד: לפעמים סיבה ולפעמים זמן; "מכיוון", בעיקר סיבה אבל לפעמים גם זמן.

 

[ענבל164]

תודה לכולם, אין סוף למה שעוד אפשר ללמוד...

 

[איתי שלר]

תיקון מסוים:

תלמוד ירושלמי- "כיוון", תפקיד: כמעט ורק סיבה (ומעט מופעים של סיבה); "מכיוון", תפקיד: לפעמים זמן ולפעמים סיבה.

 

[nesh8]

תודה רבה מעל ומעבר