אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מכות בין ילדים
- פותח הנושא nonana
- פורסם בתאריך
אני אמנם בדרך כלל דוגלת בעקרון של
אי התערבות במריבות בין הילדים, אבל בגלישה לאלימות כן הייתי מתערבת. אצלנו אין בעית מכות, כי עומר לא מרביץ לאחים שלו אפילו כשהם ממש מעצבנים אותו, אבל לאחרונה שירה דוקא נוקטת קצת באלימות, בעיקר מילולית, ותמיד כלפי עומר (ולא כלפי אורי). אני מתערבת, גם אם האלימות היא מילולית מעבר לרמה מסויימת (שזה עניין אישי שלי). שמתי לב, שגלישה לאלימות מגיעה בדרך כלל מתסכול. כלומר, שירה מרגישה שעומר "מנצח" בויכוח, וכאילו כדי לא להפסיד, היא צובטת אותו או דוחפת אותו או מקללת אותו. אצלנו אין כל כך מה להפריד, כי זה לא הופך להדדי (עומר פשוט נעלב וצועק עליה, אבל לא מרביץ בחזרה או מקלל). מה שאני עושה זה להבהיר לשילה שאלימות אינה דרך לגיטימית (וגם לא יעילה) לפתרון בעיות, ולנסות לשקף לה את הרגשות שהביאו אותה לזה (אני מבינה שאת מתוסכלת כי... נראה לי שאת מקנאת בעומר על... מאד מרגיז שמנצחים אותך במשחק פעם אחר פעם...). אני עדיין לא יכולה לומר עד כמה זה אפקטיבי, כי זה סימפטום של הזמן האחרון אצלנו, אבל אני יודעת שההתערבות שלי יוצרת אצל שירה חרטה גדולה, שזו ממש לא הכוונה שלי (היא אומרת משפטים כמו "אני לא הייתי מספיק עדינה. אני רוצה להיות עדינה כמוך וכו´"), והחרטה הזו מופנית לא כלפי עומר אלא כלפי, או יותר נכון זו מין הבעת חשש מפני מה שאני אחשוב עליה. גם זה עושה לי הרגשה לא טובה, אבל אני עדיין חושבת שלא צריך לתת לאלימות כשלעצמה יד חופשית.
אי התערבות במריבות בין הילדים, אבל בגלישה לאלימות כן הייתי מתערבת. אצלנו אין בעית מכות, כי עומר לא מרביץ לאחים שלו אפילו כשהם ממש מעצבנים אותו, אבל לאחרונה שירה דוקא נוקטת קצת באלימות, בעיקר מילולית, ותמיד כלפי עומר (ולא כלפי אורי). אני מתערבת, גם אם האלימות היא מילולית מעבר לרמה מסויימת (שזה עניין אישי שלי). שמתי לב, שגלישה לאלימות מגיעה בדרך כלל מתסכול. כלומר, שירה מרגישה שעומר "מנצח" בויכוח, וכאילו כדי לא להפסיד, היא צובטת אותו או דוחפת אותו או מקללת אותו. אצלנו אין כל כך מה להפריד, כי זה לא הופך להדדי (עומר פשוט נעלב וצועק עליה, אבל לא מרביץ בחזרה או מקלל). מה שאני עושה זה להבהיר לשילה שאלימות אינה דרך לגיטימית (וגם לא יעילה) לפתרון בעיות, ולנסות לשקף לה את הרגשות שהביאו אותה לזה (אני מבינה שאת מתוסכלת כי... נראה לי שאת מקנאת בעומר על... מאד מרגיז שמנצחים אותך במשחק פעם אחר פעם...). אני עדיין לא יכולה לומר עד כמה זה אפקטיבי, כי זה סימפטום של הזמן האחרון אצלנו, אבל אני יודעת שההתערבות שלי יוצרת אצל שירה חרטה גדולה, שזו ממש לא הכוונה שלי (היא אומרת משפטים כמו "אני לא הייתי מספיק עדינה. אני רוצה להיות עדינה כמוך וכו´"), והחרטה הזו מופנית לא כלפי עומר אלא כלפי, או יותר נכון זו מין הבעת חשש מפני מה שאני אחשוב עליה. גם זה עושה לי הרגשה לא טובה, אבל אני עדיין חושבת שלא צריך לתת לאלימות כשלעצמה יד חופשית.
מלחמת העולם העשירית
היתה בביתנו ביום שישי, מסימני החופשה. שנים התלוננו נגד אחד (והאמת הוא באמת הרגזן ביניהם...) ועשיתי איתם הסכם שהחזיק בדיוק יום אחד, שבמקום לצעוק ולריב, הם יכתבו פתקים. אז אתמול הם ניהלו מריבה שלא כל אחד כותב פתקים כמו שהוסכם. זה היה בשם וחצי. ב7.40 יובל הגיע הביתה, ומצא אותי יגעה ועיפה, וחסרת סבלנות ושלח אותי לחופשי להסתובב קצת לבד. אין לי מושג מה עושים, אבל היום אני כבר לא הולכת מכות עם האחים שלי, ובהחלט חטפתי מהם.
היתה בביתנו ביום שישי, מסימני החופשה. שנים התלוננו נגד אחד (והאמת הוא באמת הרגזן ביניהם...) ועשיתי איתם הסכם שהחזיק בדיוק יום אחד, שבמקום לצעוק ולריב, הם יכתבו פתקים. אז אתמול הם ניהלו מריבה שלא כל אחד כותב פתקים כמו שהוסכם. זה היה בשם וחצי. ב7.40 יובל הגיע הביתה, ומצא אותי יגעה ועיפה, וחסרת סבלנות ושלח אותי לחופשי להסתובב קצת לבד. אין לי מושג מה עושים, אבל היום אני כבר לא הולכת מכות עם האחים שלי, ובהחלט חטפתי מהם.
להציע עזרה
אם העימות ביו האחים הוא פשוט חוסר יכולת שלהם למצוא דרך להסתדר יחד (ולא, למשל, נסיון למשוך את תשומת הלב שלך) אז אפשר פשוט לעזור להם בזה. מה שהייתי עושה כשזה היה קורה אצלנו, היה לשאול את הגדול "אתה צריך עזרה?" ובדרך כלל הוא היה שמח להסביר לי איך הקטן מפריע לו. אז הייתי עוזרת לו למצוא דרך שבה הוא יוכל לעשות את מה שהוא רוצה בלי לפגוע בקטן. אחרי מספיק פעמים כאלה, הוא למד רפרטואר של דרכי התמודדות וכבר די הרבה זמן שהוא לא צריך אותי בשביל לפתור בעיות כאלה (למעשה, הרבה פעמים אני זו שמבקשת את עזרתו!). אצל הקטנים יותר, זה אולי קצת מוקדים עדיין לשיטה הזו. כאן נראה לי עדיף לעזור להם לשיים רגשות ולבטא את הרצונות שלהם בצורה אחרת.
אם העימות ביו האחים הוא פשוט חוסר יכולת שלהם למצוא דרך להסתדר יחד (ולא, למשל, נסיון למשוך את תשומת הלב שלך) אז אפשר פשוט לעזור להם בזה. מה שהייתי עושה כשזה היה קורה אצלנו, היה לשאול את הגדול "אתה צריך עזרה?" ובדרך כלל הוא היה שמח להסביר לי איך הקטן מפריע לו. אז הייתי עוזרת לו למצוא דרך שבה הוא יוכל לעשות את מה שהוא רוצה בלי לפגוע בקטן. אחרי מספיק פעמים כאלה, הוא למד רפרטואר של דרכי התמודדות וכבר די הרבה זמן שהוא לא צריך אותי בשביל לפתור בעיות כאלה (למעשה, הרבה פעמים אני זו שמבקשת את עזרתו!). אצל הקטנים יותר, זה אולי קצת מוקדים עדיין לשיטה הזו. כאן נראה לי עדיף לעזור להם לשיים רגשות ולבטא את הרצונות שלהם בצורה אחרת.
עוד דבר שיכול להיות יעיל עם קטנים
לעזור להם למצוא דרכים אחרות לפרוק כעסים/תסכול - למשל, לתת להם להכות בתוף (במקום באחות), לצאת החוצה ולצרוח, שק אגרוף (או משהו דומה - אצלנו הוכח כיעיל מאד עם עומר בגיל מסויים) ועוד כיד הדמיון הטובה עליך. את יכולה להתחיל בפעילות הזו בעצמך, והילד יצטרף אליך, או להציע לו לעשות זאת יחד. אם זה יעזור לו, הוא ילמד במשך הזמן להגיע לכך בעצמו.
לעזור להם למצוא דרכים אחרות לפרוק כעסים/תסכול - למשל, לתת להם להכות בתוף (במקום באחות), לצאת החוצה ולצרוח, שק אגרוף (או משהו דומה - אצלנו הוכח כיעיל מאד עם עומר בגיל מסויים) ועוד כיד הדמיון הטובה עליך. את יכולה להתחיל בפעילות הזו בעצמך, והילד יצטרף אליך, או להציע לו לעשות זאת יחד. אם זה יעזור לו, הוא ילמד במשך הזמן להגיע לכך בעצמו.
בכיוון הזה...
לפעמים אני מזהה אצל אוריין שהוא נכנס למצב רוח מציקני (מציק לא ככעס ישיר, אלא מה שמתחיל כמשחק, וממשיך ביתר שאת כשאומרים שמפריע או מבקשים להפסיק) והפתרון הכי יעיל שמצאתי לזה (ואני תמיד מרוצה כשאני מצליחה לזהות וליישם - לצערי לא תמיד, אבל כשכן, זה תמיד "עובד") - להתחיל איזהשהו משחק פיזי פראי איתו. גלגולים, "הפלות" - הוא מנסה לקום ואני מפילה אותו ולא מאפשרת לו לקום (אבל ברמת המשחק, והוא נהנה מזה) או משהו דומה. טוב ששאלת את השאלה, ורעננת לי את הפתרון (כבר הרבה זמן לא עשיתי את זה, וכנראה שהיו כמה פעמים בזמן האחרון שהייתי צריכה...).
לפעמים אני מזהה אצל אוריין שהוא נכנס למצב רוח מציקני (מציק לא ככעס ישיר, אלא מה שמתחיל כמשחק, וממשיך ביתר שאת כשאומרים שמפריע או מבקשים להפסיק) והפתרון הכי יעיל שמצאתי לזה (ואני תמיד מרוצה כשאני מצליחה לזהות וליישם - לצערי לא תמיד, אבל כשכן, זה תמיד "עובד") - להתחיל איזהשהו משחק פיזי פראי איתו. גלגולים, "הפלות" - הוא מנסה לקום ואני מפילה אותו ולא מאפשרת לו לקום (אבל ברמת המשחק, והוא נהנה מזה) או משהו דומה. טוב ששאלת את השאלה, ורעננת לי את הפתרון (כבר הרבה זמן לא עשיתי את זה, וכנראה שהיו כמה פעמים בזמן האחרון שהייתי צריכה...).
נוננה, אני מאד מקבלת
את הקו שלא הציעה, ויונת הצטרפה אליו:שיום/שיקוף הרגשות, הן של עצמו והן של זולתו. אבל, וזה אבל חשוב מאד: כמו שללמוד לזחול לוקח זמן, כמו שללמוד לדבר לוקח זמן, כך ללמוד לחיות חיים חברתיים שמתאימים לכולם(אמפטיה, מיומנויות חברתיות בכלל)= למידה זו דורשת זמן. ישנו באתר המאמר של חנה צור בנושא התפתחות חברתית של פעוטות. נכון שהמאמר תיאורטי, אבל הוא מתייחס לכל השאלה החברתית, ומכות הן חלק ממיומנויות חברתיות לא יעילות(אלא לזה שמוציא כעסו), לפתרון סכסוכים וליצירת שיתוף פעולה. מנסיוני, ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, אפילו תינוקות זוחלים, עם התגובות שלאה ויונת הציעו, התוצאות בהמשך ניצפות מוקדם יותר. אין זה אומר שלא יהיו מכות וכעסים, אבל במידה פחותה בהרבה, כי הילדים, האחאים לומדים כל הזמן, להתנהג אחרת, נכון יותר חברתית, מתאים יותר לעצמם ולסביבה. ולאה, לא הזכרת כבר פעם, שמשהו מילדיך כזה חנון, ורוצה למצוא חן בעיני סביבתו, להשביע רצון האחרים? גם אז זו הייתה שירה? דסי
את הקו שלא הציעה, ויונת הצטרפה אליו:שיום/שיקוף הרגשות, הן של עצמו והן של זולתו. אבל, וזה אבל חשוב מאד: כמו שללמוד לזחול לוקח זמן, כמו שללמוד לדבר לוקח זמן, כך ללמוד לחיות חיים חברתיים שמתאימים לכולם(אמפטיה, מיומנויות חברתיות בכלל)= למידה זו דורשת זמן. ישנו באתר המאמר של חנה צור בנושא התפתחות חברתית של פעוטות. נכון שהמאמר תיאורטי, אבל הוא מתייחס לכל השאלה החברתית, ומכות הן חלק ממיומנויות חברתיות לא יעילות(אלא לזה שמוציא כעסו), לפתרון סכסוכים וליצירת שיתוף פעולה. מנסיוני, ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, אפילו תינוקות זוחלים, עם התגובות שלאה ויונת הציעו, התוצאות בהמשך ניצפות מוקדם יותר. אין זה אומר שלא יהיו מכות וכעסים, אבל במידה פחותה בהרבה, כי הילדים, האחאים לומדים כל הזמן, להתנהג אחרת, נכון יותר חברתית, מתאים יותר לעצמם ולסביבה. ולאה, לא הזכרת כבר פעם, שמשהו מילדיך כזה חנון, ורוצה למצוא חן בעיני סביבתו, להשביע רצון האחרים? גם אז זו הייתה שירה? דסי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.