מכור
זה קרה לפני כשנה, למי זה משנה עתה. אולי פחות אולי יותר, אבל... מי זוכר? נכנסתי לאיזה חדר ארבעים? נשואים? או אחד מהיתר, והצג מצרד לו ככוורת רוחשת, מלא בהיי, ביי, לבבות וחייכנים וכל שם, כל כינוי מסתיים לו במושש וקושש מתמשכים מזפזף בשמות אנשי החדר מצפה לקלוט איזה מסר והנה היא שם ממול ה``ליידי בבלו``. שאלתי: למה הליידי עצובה? ענתה: אתה צאר אדם יקר יחיד מבין באי החדר המבין וחש שדבר מה לא בסדר וחברו להן מילים ונבנו המשפטים אבני בנייה משמשים לידידות רבת ימים חולפים ימים והנחלים, לים הם זורמים איש איש בשרעפיו שוקע בנתיב חייו חרש פוסע והנה היא צצה הנה היא מגיעה משומקום למרכז הבימה כולה קורנת כולה זורחת מספרת לוחשת גם לי יש קצת נחת מצאתי לי בית מצאתי לי חום בא הצטרף עמי לאיזה פורום בצעד מהוסס ברגל לא בוטחת מביט, מעיין מחוויר כקיר מוריק מקנאה וקורא בשקיקה על אהבות וערגות חוויות וכיבושים על אבל ושכול אכזבות, בגידות וריגושים עיתים בשורות עצמן ועיתים בנותן על שמותר ועל שאסור ועל קנאת סופרים עולם ומלואו השתקפות האומה יושב מתפתל רוצה ומפחד בוהה ותוהה האעז להכניס ידי ליורה הרותחת? ובלי שים לב היא כבר בתוך הקלחת והיא ידיים חוככת בהנאה צופה ביציר כפיה ובנביעה מתרגשת, מתפעמת מחייכת ואומרת: ``רגע משכר עוד תתמכר`` אלוהים עדי לא אבוש שזו היא לי פעם ראשונה לדרוש צדקה הליידי עד למאוד רוצה אני לכתוב עוד ועוד תודה צאר
זה קרה לפני כשנה, למי זה משנה עתה. אולי פחות אולי יותר, אבל... מי זוכר? נכנסתי לאיזה חדר ארבעים? נשואים? או אחד מהיתר, והצג מצרד לו ככוורת רוחשת, מלא בהיי, ביי, לבבות וחייכנים וכל שם, כל כינוי מסתיים לו במושש וקושש מתמשכים מזפזף בשמות אנשי החדר מצפה לקלוט איזה מסר והנה היא שם ממול ה``ליידי בבלו``. שאלתי: למה הליידי עצובה? ענתה: אתה צאר אדם יקר יחיד מבין באי החדר המבין וחש שדבר מה לא בסדר וחברו להן מילים ונבנו המשפטים אבני בנייה משמשים לידידות רבת ימים חולפים ימים והנחלים, לים הם זורמים איש איש בשרעפיו שוקע בנתיב חייו חרש פוסע והנה היא צצה הנה היא מגיעה משומקום למרכז הבימה כולה קורנת כולה זורחת מספרת לוחשת גם לי יש קצת נחת מצאתי לי בית מצאתי לי חום בא הצטרף עמי לאיזה פורום בצעד מהוסס ברגל לא בוטחת מביט, מעיין מחוויר כקיר מוריק מקנאה וקורא בשקיקה על אהבות וערגות חוויות וכיבושים על אבל ושכול אכזבות, בגידות וריגושים עיתים בשורות עצמן ועיתים בנותן על שמותר ועל שאסור ועל קנאת סופרים עולם ומלואו השתקפות האומה יושב מתפתל רוצה ומפחד בוהה ותוהה האעז להכניס ידי ליורה הרותחת? ובלי שים לב היא כבר בתוך הקלחת והיא ידיים חוככת בהנאה צופה ביציר כפיה ובנביעה מתרגשת, מתפעמת מחייכת ואומרת: ``רגע משכר עוד תתמכר`` אלוהים עדי לא אבוש שזו היא לי פעם ראשונה לדרוש צדקה הליידי עד למאוד רוצה אני לכתוב עוד ועוד תודה צאר