מכאן ה- או מכאן שה-?

[אשמורת הנצח]

מכאן ה- או מכאן שה-?

שלום
יש לי שאלה תחבירית: איזו מצורות המשפט נכונה:
מכאן שהדיודה פעילה
מכאן, הדיודה פעילה

בצורה הראשונה המשפט נראה חסר וה'ש' מצביעה על כך שהדיודה אמורה להיות מושא של פועל כלשהו, כמו "ניתן לראות שהדיודה"?

בתודה מראש (זה חשוב מאוד לוויכוח ביני לבין השותף ללימודים, אז הפותר נכונה יזכה בפרס, הערכתנו הרבה).

 

[trilliane]

לא אוהבת אף אחד מהניסוחים

הראשון נראה לי טוב יותר, אבל עדיין צורם לי. בעיקרון חיבור של שני משפטים בקשר של סיבה ותוצאה אפשרי באמצעות מילת חיבור (לכן, לפיכך, כתוצאה מכך, ...) בין הסיבה לתוצאה (כלומר, מילת החיבור פותחת את משפט התוצאה) או מילת שעבוד (כי, מכיוון ש, הואיל ו, ...) לפני פסוקית הסיבה (כלומר המילה המשעבדת פותחת את משפט הסיבה). במקרה דנן יש לנו משפט תוצאה שלא נפתח במילת חיבור אלא במאזכר ("כאן" כמו "כך", "כן, "זאת" וכו') ואחריו שי"ן הזיקה שפותחת מה שיכול להיות רק פסוקית נושא, אני מניחה (והנשוא יהיה "מכאן"). לא מתה על הניסוח הזה, הפסוקית מיותרת לי. למה לא לוותר עליה ולחבר פשוט באמצעות מילת חיבור?

 

[אשמורת הנצח]

במקרה זה

מה היית מציעה אם כך בתור ניסוח שקושר שני חלקים של משפט, האחד רשימת עובדות ונתונים, והשני המסקנה. "א', ב', ג', -> מסקנה/תוצאה"

 

[trilliane]

כתבתי והסברתי על האפשרויות השונות המועדפות

 

[יאקים]

אני רואה את "מכאן ש" לא כביטוי שעבוד

הפותח פסוקית, אלא כביטוי הרווח בעברית החדשה, בעיקר בעיתונות וגם בלשון הדיבור כמעין מילת קישור המציינת תוצאה, מסקנה.
ואז יש לפנינו משפט מאוחה, כם אם הוא מופרד בנקודה או ב-; (נקודה פסיק).
פיגוע הטרור גילה את ערוותה של מצרים; מכאן שעל מורסי לא להבליג עליו.

 

[איתי שלר]

הראשון בסדר גמור.

מכאן שהדיודה פעילה = מכאן (עולה המסקנה) שהדיודה פעילה.

 

[יאקים]

ברור שאפשר להשלים את ה"חסר" כך;

השאלה היא איך תראה את כל המכלול, איתי: האם תראה בו משפט מאוחה
משני איברים פשוטים המופרדים חלקית ביניהם, או שמא - אם תידרש לניתוח תחבירי -
תנתח אותו (את המשפט שכתבת) כאיבר מאוחה שני מורכב בעל פס' לוואי שניתן להשלימה....

 

[איתי שלר]

ובכן,

האבר השני (כל עוד אינך משלים את שכתבתי בסוגריים) יש בו פסוקית נושא, ואם אתה כותב בפירוש את ההשלמת הסוגריים הפסוקית היא פ' לוואי (של הנושא).
(והערה על דבריך הקודמים: משפטים מסוג זה אינם המצאה של העברית המחודשת, ובלשון הדיבור אינם רווחים כל כך,, אלא דווקא משתייכים ללשון הכתובה).

 

[יאקים]

בוקר טוב, איתי

ראשית, אני נוהג לכתוב איבר, ולא אבר. האם אתה מעדיף את אבר?
שנית, קצת קשה לי לראות ב"מכאן" נשוא במשפט עיקרי חסר, שהפסוקית שלו היא פסוקית נושא.
מילא אילו הופיעו נשואים ברורים-שקופים דוגמת ברור, מובן, נראה, הגיוני, סביר (וכיו"ב) ש... לכן הצעתי לא לראות כאן משפט מורכב.
שלישית, אני מרשה לעצמי לחלוק עליך (הרי בדרך כלל אנו מסכימים זע"ז...) שמשפטים כאלה אינם שכיחים בלשון
הדבורה, ואם כבר מדובר בלשון הכתובה, ציינתי את שכיחותם הרבה בלשון העיתונות, פחות מכךה בלשון הספרותית הגבוהה.

 

[איתי שלר]

בוקר טוב גם לך

לא. איני מעדיף את אבר (אך יש לציין שהיא כנראה הצורה הקדומה יותר של המילה, והחלוקה בין "אֵבֶר" ל"איבָר" חדשה למדיי).
לגופו של דיון, בעיניי הנשוא שקוף דיו. לכן, לעתים לא רחוקות אחרי משפט כדוגמת "מכאן שX" ניתן לשמוע את השאלה "מכאן? מאיפה בדיוק?" (או אם תרצה "מהיכן בדיוק?").

 

[יאקים]

בכל זאת, ידידי, הסברך לא שכנעני,

באשר על "מכאן" במשפט מעין זה איני שואל "מהיכן"?, אלא רואה בו חלופה של מילת קישור: לכן, עקב כך, לפיכך, על כן וכיו"ב.
מילא, לא הגענו הפעם לעמק השווה...