מי תיכן את רוח ה´?

מי תיכן את רוח ה´?

זה בסדר, אפשר להרגע, אני יודע שהפסוק הוא בעצם: מי תיכן את רוח? ה´! אבל כותרות פרובוקטיביות לא מזיקות במיוחד אם הן קשורות לנושא
ובכן, תִּכֵּן, זו הבעיה המטרידה את מנוחתי. על פניו מדובר בהטייה פשוטה בבנין פִעל. רק שהמשמעות מושכת לשורש כ-נ-נ. אפילו כ-ו-נ נשמע רלוונטי מאוד. אבל אז מאיפה באה לנו ה-ת´? או שאולי בכלל מדובר ב:ת-ק-נ עם שגיאת כתיב? לא סביר. אני מאוד אודה לכם אם תכוננו תשובה ותעזרו לתקן את נפשי הלוקה בחוסר מנוחה עקב פגישתה במילה תִּכֵּן - אליה לא היתה מוכנה.
 
אז מה, תשאירו אותי לתהיותי?

אתלבט עד שתצא נשמתי? מדובר בת-כ-נ של תוכן
לא נראה לי. אבל אולי.
 
עד כדי כך?../images/Emo5.gif כי אני ממשיך לתהות.

אולי באמת מ:"תוכן" ואז המשמעות היא מי נתן תוכן, אבל זו פרשנות שנראה לי שהיא לא ממש מתישבת עם התפישה היהודית. האם אני אמשיך לנהל את הדיון הזה עם עצמי?
 
מי תיכן?

המקור היחידי שמצאתי כדי לחלץ אותך מענותך הוא אברם הישן והטוב. וזה דברו: תִכן (שורש ת.כ.נ. ; פיעל) מדד, קבע במידה, ערך: "ושמים בזרת תכן", "מי תכן את רוח ה´?" ואגב מה שהערת בהודעתך הראשונה בעניין הפיסוק של הפסוק, הן מן הטעמים והן מהפירוש (הרציני - דעת מקרא) שבו עיינתי, עולה כי הפסוק צריך להיקרא כפשוטו, בלי פסיק אחרי "רוח". ואם הקהיתי ולו במקצת את תחושת חוסר הנחת שחשת , והיה זה שכרי.
 
אם זה הופך לדיון ../images/Emo141.gif

משמע, שיח שמותר להעלות בו השערות בלתי מבוססות, אצטרף גם אני. יש לנו בעברית המודרנית : תפעל, תגבר, תדרך, תשאל ... כולם שורשים מרובעים בבניין פיעל. אלמלא ידענו ש"תכן" מופיע במקורות, היינו אומרים שהוא אחיהם של פעלים אלה, נכון ? ואולי בניין "תפעל" היה קיים גם במקורות ? ותחשבו על זה
 

גנגי

New member
אני תפקידי לפזר את הערפל

למרות שמה ששוש אמר נכון ברובו. אבל: "בניין תפעל.... במקורות" - לא ולא. ראשית אין דבר כזה "בניין תפעל". זה בניין פיעל ואלו שורשים מרובעים. שורשים תנייניים, גזורי-שם, הם תופעה נפוצה מאוד בעברית המודרנית.שנית - שורשים תנייניים צמחו לא בתקופת המקרא, אלא אחריה - ולראיה השורש העברי "ת.ר.מ.", שמקורו ב"הרים תרומה" המקראי, שמקורו בשורש "ר.ו.מ.", כמו ש"תקומה" היא מהשורש ק.ו.מ. וכמו ש"תנועה" היא מהשורש נ.ו.ע. וכו´. השורש ת.כ.נ. אכן מצוי במקרא (גם בבניין קל, ששם אין דגש ועל כן אין ספק לגבי מקורו) ואיננו קשור לשורש מרובע. אילו היה כזה (מה שלא ייתכן מכל כיוון שלא נסתכל - ראה גם מה שכתבתי לגבי שורשים תנייניים במקרא) היה חייב להופיע רק בבניינים הכבדים - כלומר - פיעל / פועל / התפעל. על שורשים תנייניים, תפקידם בשפה, מופעיהם ואופן היווצרותם - אפשר לפתוח דיון אחר, אם זה מעניין מישהו.
 
בטח מעניין ../images/Emo141.gif

מה זה בכלל שורש תנייני ? כאילו, מישנאי ? אני מקבל את ההסבר שלך, ובכל זאת קשה להתעלם מדמיון הצלילים וההוראות בין "תוכן", "תכנית" וגם "תככן" (למרות שהמלים נגזרות משורשים שונים, כפי שהסברת).
 

גנגי

New member
טוב, אז גם על זה נדבר פעם.

כלומר - על הדמיון בשורשים ובמשמעויות. אבל לא נערבב שתי חגיגות, בסדר? אז כשאתפנה. ~
אל תאמר כשאתפנה - שמא לא תתפנה
~
 

גנגי

New member
כן, אבל התכוונתי למה שאמרתי,

אם לא הבנת...
יש לי נטייה להגיד "אחר-כך", והאחר-כך לא כל כך בא...... אז אולי אם תזכירו לי גם אתפנה באמת.
 
ועדיין השארתם אותי עם תהיותיי

מה המשמעות של המילה כאן? איך היא מתיישבת עם תוכן הפסוק?
 

מוגג

New member
לא הבינותי

מה לא מובן. ת.כ.ן - מדד , העריך, שיער, הכיל. מי מסוגל להעריך ולמדוד את עוצמת רוחו של האל?! האם מישהו מסוגל להכיל אותה? מתאים לכל ההקשר: יב מִי-מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ, עֲפַר הָאָרֶץ; וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם. יג מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ, ה´; וְאִישׁ, עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ. יד אֶת-מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ, וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט; וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת, וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ. טו הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ; הֵן אִיִּים, כַּדַּק יִטּוֹל. טז וּלְבָנוֹן, אֵין דֵּי בָּעֵר; וְחַיָּתוֹ--אֵין דֵּי, עוֹלָה.
 
הבעיה שלי היא

שתחת למילה "רוח" יש טעם מפסיק (טיפחא), כך שהפרשנות של "מי תיקן את רוח-ה´" עומדת בסתירה לטעמים. המממ נכון שאפשר כמובן להתעלם מהם באלגנטיות, אבל אני מנסה לראות את הטקסט בהתאם לטעמים. מה שלא שולל כמובן את האפשרות שאני טועה מכל וכל.
 

גנגי

New member
אולי פנצ´ר מאכער

הוא זה שתיקן את רוח ה´? ואולי שיפוצניק? ל-ה´ פתרונים.
 

מוגג

New member
יכולהיות

אבל צריך לזכור שהטעמים הם סוג של פרשנות. אתה שאלת מה משמעות "תכן". לגבי הטעמים אינני מתמצא כל כך. אבל, לא כל מפסיק הוא מפסיק גדול. זקף - :)) הוא מפסיק גדול אך כל השאר הם מסמנים הפסקות קטנות. ראה למשל כמה פסוקים לפני כן ט עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם. מתחת למבשרת ישנה טיפחא, ובכל זאת נראה שהיא מחוברת למילה הבאה "מבשרת ירושלים". בכל מקרה, גם קריאה של "מי תכן את רוח, ה´" משאירה את המילה באותה משמעות: מי מדד והכין את הרוח? ה´. -=-=-=-=-=
 
למעלה