מי שמרכל איתך, מרכל עליך
מכירים את הביטוי "נכנס יין יצא סוד" ? על פי המשפט הזה, צריך להשתכר על מנת לגלות סודות, האם זה באמת ככה? האם אתם שומרים את כל הסודות שאי פעם סיפרו לכם? לפי מה אתם קובעים איזה סוד לשמור ואיזה לא או לחילופין למי לספר ולמי לא? זה יכול להגיע למצב שאתה מנהל שיחה עם בן אדם, מבקש ממנו לא להעביר הלאה, בלי לדעת שבעצם יש לו סוד עליך, שלך הוא לא מספר. יש ביטוי שאומר: מי שמרכל איתך, מרכל עליך. אני יכול לנחש שזה עובד גם לגבי סודות. מצד אחד, אנחנו נסמוך על בן אדם קרוב לנו, בתור מישהו שיודע לשמור סודות. מצד שני אם הוא כל כך טוב בלשמור סודות, אולי יש לו סוד עלינו שהוא לא מגלה לנו? האם זה מוריד מהאמינות שלו? או בעצם מעלה? האם נמשיך לגלות לו סודות בידיעה שאולי יש לו סודות שהוא לא מגלה לנו? והרי הוא החבר הכי טוב שלנו ועליו אנחנו סומכים. יש פה ניגוד עניינים ברור. מה דעתכם?
מכירים את הביטוי "נכנס יין יצא סוד" ? על פי המשפט הזה, צריך להשתכר על מנת לגלות סודות, האם זה באמת ככה? האם אתם שומרים את כל הסודות שאי פעם סיפרו לכם? לפי מה אתם קובעים איזה סוד לשמור ואיזה לא או לחילופין למי לספר ולמי לא? זה יכול להגיע למצב שאתה מנהל שיחה עם בן אדם, מבקש ממנו לא להעביר הלאה, בלי לדעת שבעצם יש לו סוד עליך, שלך הוא לא מספר. יש ביטוי שאומר: מי שמרכל איתך, מרכל עליך. אני יכול לנחש שזה עובד גם לגבי סודות. מצד אחד, אנחנו נסמוך על בן אדם קרוב לנו, בתור מישהו שיודע לשמור סודות. מצד שני אם הוא כל כך טוב בלשמור סודות, אולי יש לו סוד עלינו שהוא לא מגלה לנו? האם זה מוריד מהאמינות שלו? או בעצם מעלה? האם נמשיך לגלות לו סודות בידיעה שאולי יש לו סודות שהוא לא מגלה לנו? והרי הוא החבר הכי טוב שלנו ועליו אנחנו סומכים. יש פה ניגוד עניינים ברור. מה דעתכם?
אני גם לא אוהבת לשמש ככומר וידויים של אחרים, ובכלל רכילות היא ממני והלאה. הייתי רוצה להגיד שזה בגלל שאני כ"כ מוסרית, אבל האמת הפשוטה היא שאנשים פשוט לא מעניינים אותי מספיק כדי שארכל עליהם. לחלוטין לא מטריד אותי אם הסובבים אותי יודעים לשמור סודות, ואני לא מתכוונת לנסות אותם בעניין. סוד אמיתי יילך איתי לקבר. גם שלי וגם של אחרים.