זה ממש לא קשור ללשים עם יום השואה.
כמו שכבר אמרתי, אני לא צריכה יום מיוחד בשביל לזכור... הכל תמיד שם בראש. אני לא אוהבת את היום הזה שמראים לילדים קטנטנים אנשים הולכים למשרפות... שאין שום סינון של תוכן, שמגיל 6 אני רואה את אותן התמונות בדיוק... את העובדה שכל שנה עושים בדיוק את אותו הטקס בבית ספר... ובפעם האחרונה שבדקתי לא אני, לא יונתן, ולא אף אחד אחר צריכים אישור ממך. ולשאלה המקורית, אני שמתי לב. אבל לא יותר מכל יום אחר. השואה היא חלק מהחיים של כולנו. לחשוב עליה פעם בשנה ביום מסודר זה נחמד, אבל צריך לחשוב על זה כל יום, ולחשוב על העובדה שדברים לא פחות גרועים מתחוללים בעולם עכשיו. ויהודים, שעברו דברים כאלו בעצמם לא שמים על זה.... אפשר מאד בקלות להגיד שהעולם ידע ולא עשה כלום במקרה שלנו, אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים. קאט