מי משלם בדייט ראשון?

[גונס79]

מי משלם בדייט ראשון?

היי.
כולנו מכירים את המציאות לכאורה, שבה הגבר משלם בדייט שלו ושל אישה- כי הוא ה"גבר".
אבל אם מדובר בדייט של שני גברים??? האם נהוג שאקטיבי ישלם או שמקובל לשלם חצי-חצי אפילו שזה דייט הראשון?

 

[aשרון]

תראה......

אם אתה הוא זה שהצעת לו לצאת אז אתה זה שצריך לשאת בהוצאה.
אם הוא הזמין אותך לדייט והדייט הולך מצויין ואתה מחבב את הבחור ורוצה להראות לו שאכפת לך מהמפגש איתו אז אתה יכול לשים את הטיפ למלצר.

אני מתאר את זה כשחור ולבן, אך זה כמובן גם יכול להיות אחרת.

 

[ItsikH]

אבל איך יודעים מי האקטיבי מראש? או שיש התחייבות מוכתבת?
אולי אפילו הפוכה, מי שמשלם את הדייט מתחייב בכך להיות האקטיבי?
המוסכמה הזו מייצגת את הצביעות הסטרייטית שאנחנו מבקשים לשבור: אין דבר כזה "דייט", השימוש במילה הלועזית מחביא צביעות - דייט אינו פגישה [התרגום המילולי] כי אם הצגת מכירות מזוייפת עד העצם.
לכן - רוצה לשבור את המוסכמה [אם באמת אתה רוצה] - נתק את השאלה מחלוקת תפקידי הזיון.

 

[Uri04]

לא קשור ליחסי גברים ונשים, זה קשור להגינות בסיסית

כשלא מכירים ועדיין לא נכנסים ליחסי חשבונאות כאלה או אחרים, משלמים חצי חצי. לא קשור בכלל למי מעדיף מה במיטה. זה סתם בולשיט.

 

[Acoustic 3]

מעולם לא חשבתי שאחד צריך לשלם על השני/ה.

אני חושב שבעבר הדבר היה נהוג כיוון שלאישה לא היו זכויות שוות כמו לגבר, ובכל מה שקשור בכלכלה אישה היתה במעמד הרבה הרבה יותר נמוך (אפילו כרטיס אשראי לא היו יכולות להחזיק).
כמובן שיש גם ערך מסויים בו היא "נותנת" משהו שהיא יכולה לתת והוא נותן לה סוג של ביטחון כלכלי שאותו לא היה לה לולא הגבר. בקיצור, זה יחסים שיותר דומים לזנות מאשר לזוגיות. לצד אחד אין משאבים, אז הוא נותן את מה שיש לו, ולצד אחד יש משאבים, אז הוא משלם כדי לקבל את רצונו.
אפשר להבין שהערך הזה רקוב מאוד מיסודו ונבע ממקום מאוד משפיל.

בעידן הנוכחי יש לזה "כאילו" כבוד לאישה בכך שמשלמים עליה ואוספים אותה עם האוטו - זה כשלעצמו בכלל לא שיוויוני אבל זה לא מפריע לנשים פמיניסטיות לזלול ספגטי בולונז על חשבונו של מישהו שמצפה ממנה לפתוח לו את הרגליים.

חבר שלי בדיוק יצא לדייט עם בחורה והיא כמובן טרחה לציין כמה זה חשוב לאסוף את האישה ולשלם עליה וכו'. הוא מיד שאל אותה: "אין בעיה. אז אני אוסף אותך ומחזיר אותך הביתה, אני גם משלם את הארוחה כמובן.. אבל מה החלק שלך בדייט?
היא גמגמה ולא ידעה באמת מה להגיד. "מה זאת אומרת? אני באה.. אני מתלבשת יפה.." הוא מיד ענה: "אבל גם אני בא, ואני גם מתלבש יפה. מה החלק שלך בדייט?"
הבחור לא קמצן בכלל, אגב. אבל זה מקומם שנשים מתקוממות על חוסר שיוויון חברתי אבל לא נלחמות כלל בשיוויון שנוח להן לחיות לצידו. אני מניח שאין לצפות אחרת ממילא.

אני אישית לא שלמתי אף פעם על דייט ואף פעם לא ציפיתי מאף אחד לשלם עלי. (כמובן שיש מקרים בהם יש פגישה על קפה וזה ממש בסדר לשלם על זה, לפחות עבורי.)
אני גם זוכר ששילמו עלי כמה וכמה אנשים, והיו שם ארוחות מאוד גדולות.
מעולם לא אהבתי את זה והרגשתי מאוד לא נוח.
בחלק מהפעמים הייתי תקיף ודרשתי לשלם לפחות חצי מהארוחה, ובחלק ניסיתי להסביר שאני פשוט לא אוהב את זה.
באחת הפעמים קמתי למלצר עם כרטיס האשראי כדי לשלם על הכל. המלצר העמיד פנים שהוא לא יודע אנגלית, כי הבחור האיטלקי אמר לו באיטלקית שלא יבוא איתי בכלל באינטראקציה אם ארצה לשלם משהו.
אגב, אני ממש לא פסיבי.

זה מאוד נחמד להרגיש שמישהו רוצה לשלם עליך ושהוא חיבב אותך וכו'. זה אפילו נחמד לשלם על מישהו שאתה מחבב כי אלה דברים שעושים באמת בכיף.
אבל קונצנזוס מסויים על פיו מישהו אחד משלם על האחר כל הזמן?
חשיבה מכוערת, וגם מאוד נצלנית. אף אחד לא חייב שומדבר לאף אחד אחר.

אני מעולם לא הזמנתי אף גבר לדייט. תמיד הוזמנתי - ועדיין, האם זה פייר שתמיד ישלמו עלי? למה מי אני?

אם אתה פסיבי, אתה חושב שלעולם לא תשלם על הדייט שלך?
תחשוב שוב.
אם אתה אקטיבי, אתה חושב שתמיד תשלם? למה לך?!

נפגשתי פעם עם בחור שהבנתי שהוא סוג של מסחטת כסף שאין לו אפילו כוונה להחזיר.
יש לו פרצוף מהמם, תחת עסיסי, קוביות בבטן, זין גדול ומוכנות אדירה להעניק לי את כל מה שארצה.
האם היה לי אכפת מכל זה?

ממש ממש לא.
אני לא קונה גוף של אחרים ובטח שלא מוכר את שלי. ובטח לא עבור ארוחה.

 

[אימקא ירושלים]

אף פעם לא הזמינו אותי

לארוחות או לסרטים או למצב בו אני צריך לשלם או שישלמו עלי.
בדרך כלל, עד יוסי המתוק, כשרציתי לשכב עם מישהו לא נאלצתי להשתמש בטכניקות של פגישות, דחיית סיפוקים ומה שכתבו כאן שיווק עצמי.
הגבר הכי מבוגר ששכבתי אתו לא הזמין אותי אני הזמנתי אותו לחדר שלי לסקס, והוא בא כמו שהוא.