מי מכם שמרגיש צי ....

  • פותח הנושא o603
  • פורסם בתאריך

nitzano

New member
הרגשת צ'י

אתחיל בכך שאומר כי המושג צ'י נרחב ביותר . בין היתר הוא כולל גם את הדם ,אשר נוצר ממנו (הדם נוצר מה- ying qi שהינו הצ'י המזין, וזורם בערוצים ) . אמנם אינני יודע בוודאות מה מקור 'תחושת הצ'י ' אך אינני בטוח בסברה כי התרחבות הנימים באזור מביאה לתחושה .למעשה , הייתי משייך תחושה זו לעצבי התחושה שעל פני העור ,המגורים לפעולה בעת שימוש ב-אי . לעומת זאת , התחממות הידיים קשורה לזרימת הדם באזור . כמו כן ,גם אני מסכים כי לא ניתן להרגיש צ'י אלא רק תופעות נלוות הנגרמות בעת תרגול הצ'י . בנוגע לריכוז בדאן-טיאן : גם זהו ריכוז והנעת צ'י בעזרת כוונה (או דימיון) .לרב נטען כי ריכוז (הכוונה) בנק' זו יביא לריכוז והגדלת ריכוז הצ'י באזור .כאשר הריכוז גדול דיו ,תחל תנועה בלתי מכוונת של צ'י מטה ואחורה לאורך ערוצי ren ו-du .(וכאן אנחנו נכנסים כבר לסיפורים ארוכים ומיותרים.....)
 

WhiteBear

New member
בהצלחה ../images/Emo13.gif, הנה קטע מעבודה

שעדיין לא סיימתי לכתוב: צ'י - מבוא הקדמה "צ'י" או "קי" ביפנית היא מהמילים הנפוצות ביותר לעוסקים בתחום הרפואה, הלחימה והתרבות הסינית והיפנית. פירושיה הרבים, כמו גם ההקשרים הרבים שבהם היא מופיעה, גורמים לכך שבלתי ניתן להתעלם ממילה זו. עם זאת, מדובר במונח קשה להבנה. קושי זה קשור ל: שימוש הרחב במילה, אי בהירות בהגדרה ומיקרים של שימוש יתר (או התעלמות בכוח) מהמילה. היות שמדובר במונח מהותי לחלק הסופי, נציג בקטע זה מספר הגדרות שמגיעים החל מכתבים קלאסיים ועד הוגים בני זמנינו. כאשר ניסיון הגישור שנציע, בתקווה, יאפשר לנו לפענח את ה"צ'י", ביחס למטרות העבודה. הסימן עצמו הסימנית העתיקה היא ציור מופשט של אדים או קיטור מיתמר מעלה. רכיב האדים הוא אכן הרכיב השורשי של מילה זו. כשם שאדים הנם בלתי מוחשיים כמעט ועדיין מסוגלים לבצע עבודה בכוח רב, כך בהשאלה קראו ל"נשמת החיים", המבעבעת והזורמת בכל - בלתי מוחשית, אך השפעתה מורגשת. אל רכיב האדים הציורי שבסימנית המודרנית התווסף יותר מאוחר רכיב האורז, על מנת להדגיש את דימוי האדים המרימים את מכסה סיר האורז. בסימנית החדשה-ישנה שהונהגה בסין העממית, שוב הוחסר רכיב האורז ונשאר רכיב האדים בלבד. הגדרה מילונית ההגדרה במילון - FAR EAST CHINESE ENGLISH DIC., 1991 - כוללת תשע הגדרות שונות המשמשות בשימוש היום יומי של מילה זו , כמו גם כמאה מושגים שונים המתחילים במילה זו. חשוב לזכור כי מעבר להגדרות אילו, ישנם גם הגדרות מקצועיות שונות, כגון זו הנפוצה ברפואה הסינית או זו של אמנות המכחול הסיני לדוגמא. צ'י – ניסיון להבנה מערבית צ'י כזרימה הצ'י, כפי שהצגנו, הוא מונח מאד קשה להבנה מנקודת מבט מערבית. לשם כך, נפנה להוגות בת זמננו. דיפאק צ'ופרה, בספרו THE TURNING POINT (ע"מ 314), כתב : " המשמעות המילולית של המילה צ'י היא 'גז' או 'אתר', ושימשה בסין העתיקה להתכוון לנשימה וויטאלית או האנרגיה שמניעה את הקוסמוס. אבל אף אחד מהמונחים המערביים הללו לא מתארים את המילה באופן מספק. צ'י אינו סובסטנציה, וגם אין לו את המשמעות הכמותית הטהורה של המונח המדעי אנרגיה. הרפואה הסינית עושה שימוש במונח צ'י באופן מאד עדין על מנת לתאר את תבניות הזרימה והשינוי השונות באורגניזם האנושי, כמו גם את התחלופה המתמדת בין בין האורגניזם לסביבתו. נידמה שצ'י לא מתאר זרימה של סובסטנציה ספציפית כלשהי, אלא נועד לייצג את עיקרון הזרימה כשלעצמו, שעל פי התפיסה הסינית הוא ציקלי. " גישה זו, של ראיית צ'י כקונספט הזרימה, מעניינת כשלעצמה. אך בנוסף לה ניתן למצוא גישה שמציגה ד"ר דינה ראלט, שתוצג להל"ן. צ'י כמידע במאמר , כתבה ד"ר דינה ראלט אופן מעולה להבנת הצ'י. אני מביא כאן קטע קצת גדול מהמאמר (אך הוא קריא מאד, כך שאין חשש). אני אציג התייחסות אליו רק אחרי ההצגה של היין יאנג, בפרק הבא. " צ'י -נשמת החיים “ רעיון הצ'י הוא בסיסי לחשיבה ברפואה הסינית ויחד עם זה אין מילה או משפט מערבי שיכולים לתפוס בדיוק את פירושו. בחרתי בציטוט מספרו של טד קפטשוק "הרשת שאין לה טווה" , היות ושמו של הספר השפיע על מחקרי וצורת חשיבתי ועזר לי ( יחד עם שנות אימון טאי-צ'י ושיוט באינטרנט ) להבין את מהות הצ'י. להלן מספר הגדרות שגורות לאלה שאינם מכירים את ההסברים אודות הצ'י: • צ'י ברפואה סינית מסורתית מייצג הן את המהות הגופנית המתחזקת את החיות והן את הפעילות של האיברים ( ZANG-FU ) והרקמות… כל פעילויות החיים של הגוף מוסברות על-ידי שינוי ותנועה. • ניתן לחשוב על הצ'י כחומר על סף היותו אנרגיה או אנרגיה בנקודת הגשמיות. • צ'י הוא כוח החיים או אנרגיית החיוניות ויכול להיות משול לאנרגיה חשמלית. כל ההגדרות הנ “ ל מנסות לתפוס את מהות הצ'י ומאלתרות בין מושגים של חומר אנרגיה או זרם. כאן, ברצוני להציע הגדרה פשוטה יותר המכילה את כל ההגדרות האלה: צ'י ( ברפואה סינית ) הוא המידע המועבר במערכות התקשורת הבין-תאיות, והאחראי על ניהול מערכות הגוף. הצעה זו מתבססת על מחקר בנושא תנועה והרגלי אכילה ( ראו בהמשך ) ומשתלבת בתובנות החדשות אודות המבנה הכאוטי, ה “ רשתי “ של העולם. התייחסות אל צ'י כאל מידע, פותחת את האפשרות לאינטגרציה של פילוסופית הרפואה הסינית עם המחקר העכשווי על תקשורת בין-תאית כמו גם עם טכנולוגיית המידע והאינטרנט שהפכו לנושא מרכזי בתקופתנו. צ'י - כסיגנל לקצב ( יעילות חילוף האנרגיה ) הצ'י מעורב במספר רב של פעילויות בגוף (הרפואה הסינית מונה יותר מ- 30 סוגי צ'י ), כך שנכון יהיה להניח שיימצאו בגוף מגוון מערכות תקשורת שיתאמו את הפונקציות השונות. כשחקרתי את הקשר בין פעילות גופנית ומידת האכילה מצאתי שמערכת תקשורת כזאת היא אכן חיונית להבנת הקשר כמו גם להבנת ממצאים רבים אחרים בנושא: RALT, D., WHY DO WE EAT? MED. HYPOTH., 1994. 42:5-10 דיון מקיף במערכת זאת אינו מתאים להיקף מאמר זה, אבל תקציר יסביר את מהות מערכת התקשורת: הגורם המרכזי המאפשר את פעילותו התקינה של הגוף ( WELL BEING ) הוא יכולתו לעבוד בקצב מספיק. העבודה יכולה להיות פיסית ( התעמלות ) או ביולוגית ( תפקוד תקין של המערכות ) . היות והקצב הוא הגורם המגביל בתפקודים השונים יש להשגיח ולתאם אותו ( על ידי קביעת יעילות חילוף האנרגיה ) לעומס העבודה בגוף. מידע על עומס העבודה יכול להיות מועבר על ידי מולקולות דומות לאנדורפונים או לציטוקינים וזה כמובן מפתה להניח שבמונחים סיניים זה צ'י ( עבודת מחקר נוספת דרושה לקביעת סוג הצ'י הספציפי למערכת זאת ) . מכאן ניתן להבין גם את יעילותו של הטאי-צ'י כאמנות תנועה הגורמת לגוף לעבוד בקצב מספיק ובכך מאפשרת בריאות ואריכות חיים. מידע לעומת שליטה התייחסות אל הצ'י כמידע בין-תאי הזורם במסלולים מסוימים ( המרידיאנים ) , טומן בחובו תובנה נוספת לגבי מהות מערך הגוף – מידע הוא המפתח למערכות בקרה. היות וככל שיש יותר מידע עולה היכולת לתחזק מערכות, יש להסתכל על תהליכי הבקרה בגוף כאל תהליכי תקשורת. המשמעויות הנרחבות של תפיסה זאת מוסברות במושג אוטופויזיס ( AUTOPOIESIS ) – התהליך על-פיו מערכות מארגנות את עצמן מתוך אי-סדר ויוצרות רשת המגיבה לעצמה, המחזיקה את עצמה והאופיינית לחיים. מושג זה שהינו אבן דרך בהבנת התפתחות מערכות משמש היום בכל התחומים לבחינת הצלחה, דהיינו מערכת נכונה ( טבעית ) גדלה מעצמה בתנאי שהמידע זורם ללא הפרעה. ככל שיש יותר מידע אפשר לוותר על מנגנוני שליטה, לדוגמה האינטרנט העולה ופורח מעצמו או הרפואה בה לוקח המטופל יותר ויותר חלק בהכרעות לגבי הטיפול הרצוי. מה שלומדים המדענים במערב עכשיו ( דהיינו, שמידע בלבד מספיק לבקרה של מערכות מורכבות ) היה מובן מאליו ללאו-צה לפני יותר מ2000 שנה, כפי שנכתב בטאו טה-צ'ינג, ( תרגום חופשי מפרק 48 ) : “ העולם נשלט על-ידי שנותנים לדברים לקחת את מסלולם הוא לא יכול להישלט על-ידי התערבות “ ."
 

o603

New member
צי קונג = תרגול צי

אם לא ניתן לחוש את הצי - איך ניתן לתרגל אותו? אם מרים משקולות לא מרגיש שהוא מרים משקולת האם הוא מחזק את השריר ? כנראה שלא. אם כן מרגישים משהו בתרגול צי-קונג (או מדיטציה ) אז ניתן לתאר מה מרגישים. לפי דוד הרגשת העקצוצים ביד איננה צי אלא זרימת דם האם אנו משלים את עצמינו לגבי הרגשת הצי ? איך מודאים (תלמיד ומורה ) שאכן תרגילים לחיזוק הצי אכן נעשים נכון ולא מתרגלים רק שינוי בזרימת הדם לידיים ? ????????????????????????
 
לא מתרגלים צ'י.

מתרגלים יציבה נכונה (מבחינה ביומכנית), נשימה, תנועה, כוונה; רק דברים שאפשר לבדוק בעבודה בזוגות. התוצאה של התרגול הזה, היא משהו שאפשר לקרוא לו "צ'י יותר חזק". אפשר גם לקרוא לזה "כושר תנועתי יותר טוב". אפשר גם לא לקרוא לזה, וזה יבוא לבד (אם מתאמנים נכון). צריך להבין משהו: אם אני אגיד לתלמיד שלא יודע כלום, שאם הוא יחזיק את היד בפוזה X, ינשום בצורה Y ויסתכל כל הזמן רק על קצה האגודל שלו - אם הוא יעשה את כל זה הוא יראה פיל ירוק עם כנפים, וזה סימן שהצ'י שלו מתחזק - בסוף התלמיד יראה פיל ירוק עם כנפים. ממש לפני שיאשפזו אותו. המוח יכול לעשות תרגילים מאוד מוזרים לפעמים. אם אתה ממש רוצה להרגיש צ'י, אתה תרגיש - - - משהו. ואתה תשכנע את עצמך שמה שאתה מרגיש זה צ'י. והשלב הבא הוא צרות גדולות מאוד. אל תיכנסו לזה! תשאלו את המורה שלכם, תשאלו את המורה שלכם, תשאלו את המורה שלכם!!! ואם הוא לא יודע, אל תתעסקו בזה - או לכו ללמוד אצל מישהו שיודע.
 

rowshi2

New member
שיט, אז אני בדרך להשתגע....

פעם הייתי בקארטה, ועשו לנו מדיטציה (משהו עם צבעים?). ובסוף השיעור המורה אמרה שאם עשינו את זה נכון. אז אנחנו יכולים להבחין בצבע השולט (או משהו כזה), שבאותו יום היה ירוק. אני וחברים שלי הלכנו הביתה, ואני נשבע שראיתי צבע ירוק משתקף מחפצים מתכתיים! גם הקטע הזה עם עיקצוץ באצבעות, או בכל מקום אחר שבו אני מתרכז, יכול להוביל בסופו של דבר לאברבנל?? אני מניח שלא....לפחות מקווה שלא....
 

שטינקר

New member
תעשה ניסוי פשוט

עזוב אותך צ'י ומדיטציה וכל מיני דברים כאלה. תעשה ניסוי פשוט. תנסה לא לחשוב יום שלם על פילים ורודים. תחזור לפה מחר ותספר לנו איך היה. המוח שלנו מתנהג בצורה שלא תמיד אפשר להסביר. למה דווקה פילים ורודים? כי זה משהו שאתה בדרך כלל לא חושב עליו ביום יום (תקן אותי אם אני טועה). אותך לאמא!
 
אם אתה לא עושה שטויות עם ההכרה שלך,

אין סיבה שתיפגע. אני מעריך שממדיטציה חד-פעמית לא תיפגע, גם אם עשית שטויות. הסכנה היא בעריכת נסיונות בלי מורה שאמור לדעת מה הוא עושה. אני מעריך שיש הרבה מורים ש*אומרים* שהם יודעים מה הם עושים.
 

nitzano

New member
ככל שרבה השליטה

כך גם גדלים הסיכונים . הסיכוי ,שאדם שמעולם לא תרגל צ'י גונג כלשהו יזיק לעצמו בתרגול שגוי ,קטן בהרבה מהסיכוי לנזק מאדם מאומן (לוא דווקא מיומן). זאת מכיוון שאותו לא-מאומן (לא מיומן) אינו בעל יכולת להשפיע על תהליכים אינסנקטיבים (לא רצוניים) בגופו ,כגון :קצב פעימות לב ,זרימת הדם בגוף וכו...
 
מסכים - כמו בהליכה על חבל, או נהיגה

באופנוע: אין סיכוי שאפגע מנפילה בהליכה על חבל, כי לא אעיז לנסות בגובה של יותר מחצי-מטר; אבל אדם מיומן, שנוהג ללכת כל יום בגובה 4-5 מטר, ייהרג מתאונה שאם היתה קורית לי, לא היתה גורמת ליותר משריטה. כנ"ל אופנוע - מי שלא יודע לנהוג, נזהר - מי שיודע, נוסע 180 קמ"ש.
 
../images/Emo10.gif 180 מספיק.

שני חברים שלי נהרגו בהרבה פחות מזה.
 

WhiteBear

New member
כשאדם אוכל ארוחה -

ואז אח"כ הוא מרגיש כאבים בבטן. האם הוא יכול לדעת מה, מבין הדברים שהוא אכל, גרם לו לכאבי בטן
אנשים שמתרגלים שיווי משקל (נגיד הולכים על חבל), יכולים לדבר על כך שהם מרגישים את מרכז הכובד שלהם. אבל כשהם התחילו, הם בקושי יכלו לעבוד איתו... האם זה אומר שהם לא עבדו איתו כל תקופת התירגול
בגדול - אי מודעות, לא דורשת אי הפעלה. אם אתה לא מודע לכך שאתה אומר שטויות, אין זה אומר שהשטויות שלך לא גורמות לך צרות... (אני לא מדבר עליך, כן... מקסימום עלי
) בכללי, אני לא חושב שתקבל פיתרון מכיוון החקירה שאתה נוקט בו. אבל חלילה לי מלדכא אותך
בהצלחה...
 
למעלה