מוכן ליעץ- מניסיון והיגיון,אם...
שאלה קשה שאלת כאן, והתשובה צריכה לדעתי להתבסס על מידע כזה- 1. בהנחה שעברת כבר גיל הילדות ואולי הגעת לשנות השלושים(בתחילה,כנראה)- האם הילדה המשותפת שלכם היא מעל גיל 8 או לא? אם התשובה היא שכן-שאלתי הראשונה להבנה: למה אתם שניכם לא יושבים יחד עם העלמה הצעירה ומסבירים לה את מצבכם ומכניסים אות ה"בסוד הבעיה שלך להבין נעשי אבא שלה? מה הדברים שעוצרים/דוחפים אותכם בכך.אם יש תשובה- מקומה באימייל(דואל). 2. בהנחה שהחבר שלך לא עבר עדיין גיל 70 ואינו "פר טירון"כבן 18-22,-מה הסיבה שאיננו מביא את ילדיו(שיהיו עשרה- בגיל שנה שנתיים שלוש וכו´ עד 10)- אליך הביתה, כדי שיכירו את "האישה שעושה לו טוב בחייו וגם יש לו אוצר משותף איתה". שיראו, שילמדו- איך העולם האמיתי נראה. אם לא חלמת שצריכה להיות לזה תשובה- כדאי לרדת מהירח ולמצוא מהר תשובה שלך אישית, מהיכרותך את חברך-נראית רציונלית. יש תשובה= יש מיקום(דואל). 3. האם באופייך וביחסייך טרם שהתגרשת בעצמך - לא היית יותר מובלת על יד בעלך ורק במקרה גילית "אמריקה" ואחרי שהתעמתתם עם האמת, נפרדתם ואחר כך - הגט? כאן גם השאלה אם לא נותר לך "זנב" בגודל ילד/ה מנישואייך שעברו- איני יודע. יכול לנחש. מקום לתשובה- - כן, אין צורך לומר. 4. האם את היית גם בעת גירושיו - עורכת הדין שלו? האם החבר שלך לא הביא בפנייך את הטענות של אשתו עד שהתגרשו, כדי שתצטרכי "לקבל או לסתור אותה" כך שהחבר שלך יוכל להשתמש בדיעותיך כדעתו שלו לצורך השגת הגט? בניתוח הדברים שהבאת בשלוש פעמים כאן, נראה לי - שאת"מדקלמת אותו" ולא את עצמך. אין אני מעוניין ליעץ לו- דרך צדבעניין. שיפנה בעצמו לחברי הפורום, ויתן תשובות ופרטים- ויבקש עזרה/ייעוץ. יקבל. לפחות ממני. אם אין לך דעה משלך, וגם אין לך החלטה נחושה לפעול לפי עצה שתקבלי- למה לי להתאמץ? אך תביני, עקשנית- גם לי יש עניין בסיפור שלך. איננו שגרתי,ואיני מתעניין ב"חדשות בנוסח כלב נשך בן אדם ברחוב קיש מספר מפיש", אלא ב"חדשות:הבן הצעיר של בעל כלב האמסטף המפחיד השכונתי- נשך את הכלב וקטף את אוזנו-כדי ללמדו שלא לנשוך את בן הבית"- כן החדשה האחרונה שמעתי לפני מעל 20 שנה מחבר בנסיעת בוקר לעבודה, ועד היום זוכר כמעט כל מילה. 5. באשר לידע שלי, והניסיון: יש לי אשה אלימה- שעשתה אותי "עם ראש פתוח" במח´ כירורגית.מכך - הייתי פעיל בעמותות סיוע למתגרשים ובין השאר- גם סייעתי ל 3 חברים לשוב ולחית בשלום בית שממשיכים בו עד היום. הייתי מבקר את 2 ילדי מקטנותם ועד לארוע תאונתי- פעם בשבוע, יום קבוע, אחה"צ ולילה קבוע. ב 4 השנים האחרונות לביקורים אלו - הייתי גם התומך בכל צרכיהם הנפשיים,וכל הדרוש להם כדי להיות ספורטאים רשומים ומתאמנים יומיום בספורט קבוצתי -אתגרי. עם עבריהתאונה ועד היום - 8 שנים- שאחד מהילדים בא לבקרני - באותו היום שהייתי מקדיש להם, ודואג לעדכן ותי בכל. הבן הנוסף - ביקש וקיבל הדרכה בצעדים ראשונים בקשרי סקס והיה למבוקש.בן אחד- כיום תלמיד מצטיין לתואר שני, לאחר שהיהתלמיד מאוד מצטיין בבי"ס מקצועי-טרום הצבא + 4 שנים בספורט האתגרי- כאלוף בקטגוריה של האישית בבוגרים.כיום - ממשיך שנה 14 ויש לו רקורד גם באירופה. בעבודתי הלפני אחרונה, בחו"ל - הייתי בין היתר"מכבה שריפות" של בעל מניות בכיר- נשיא ל 8 חברות,בעסקים שהוערכו ביותר מ 200 מיליון דולר. בני השני- כיום מנהל עבורו סניף ישראלי לעסקו הבינלאומי. עסק בתחום האינטרנט. לדעתי - הפתרון המתאים עבורכם נעוץ בשינוי גדול שנחוץ אצל החבר שלך - ובייחוד בגישתו להבנת חשיבות ילדיו כמקשה אחת - והביחירה שלו בך. ואם זה לא מעניין אותך - אל תפני אלי - כן, לא צריך לפרט. ושיהיה לך חג עצמאותמהנה, עם ילדיך(??) וחברך יחד. זכרי: בל חגיגת יום עצמאות- מתחילה עם סיום יום הזכרון- לחללינו== כל מסיבה, לעתיד טוב ועצמאי - מתחילה ב"מסיבת הסיום של מה שהיה ולא יהיה יותר".
