מי כתב את הקטע הבא???
בעזי"ת "מהו יהודי? הבה נבחן איזה מן יצור מוזר הוא היהודי. יצור שכל המושלים וכל העמים, יחד ובנפרד, ניצלו ודיכאו, הכו ורדפו, שמו למרמס תחת רגליהם שרפו ותלו -ולמרות כל זאת הוא המשיך לחיות. מהו יהודי? מי שלעולם לא התיר לעצמו לסטות ממסללו הנבחר, למרות ההנאות הגשמיות, שהוצעו לו על ידי מדכאיו ורודפיו, אם רק יאות להמיר את אמונתו ולנטוש את הדת היהודית. היהודי- הוא היצור המקודש, שהוריד מן השמים את אש התמיד, שהאירה את העולם כולו. הוא מעיין הדת והמקור, שממנו נטלה האנושות את אמונתה ודתה. היהודי- היה חלוץ החירות. אפילו בימי קדם כאשר המין האנושי השתייך לאחד משני מעמדות- עבדים ואדונים, אפילו אז אסרו חוקי דת משה עבדות למשך יותר משש שנים. היהודי- היה חלוץ התרבות. הבערות זכתה לכל גינוי בממלכת ישראל העתיקה, אפילו כיום יותר מאשר באירופה התרבותית. יתר על כן, גם בזמנים ההם של פראות וברבריות, כאשר לחייו ולמותו של אדם לא היה כל ערך, לא היסס רבי עקיבא לצאת בפומבי כנגד עונש המוות. מעשהו של רבי עקיבא נחשב גם כיום כביטוי לדרגת מוסר עליונה. היהודי הוא סמל לסובלנות דתית בתרבות ובשלטון. "ואהבתם את הגר" ציווה משה, "כי גרים הייתם בארץ מצרים". שומה עלינו לזכור כי דברים אלו נאמרו בימי קדם, כאשר מטרתם העיקרית של לאומים הייתה לכבוש ולשעבד אלה את אלה. באשר לסובלנות דתית, לא רק שהאמונה הדתית רחוקה מרחק רב מהרוח המסיונרית המטיפה להמרת דתם של חברי דת אחרת, אלא שהתלמוד גם מצווה על הרב להדגיש בפני כל מי שמבקש מרצונו החופשי לקבל על עצמו את הדת היהודית, את כל הקשיים הכרוכים בכך, ולומר לגר שצדיק באשר הוא יש חלק ונחלה בחיי הנצח. אפילו המורליסטים של ימינו אינם יכולים להתגאות בדרגה נעלה כזו של סובלנות דתית. היהודי הוא סמל הנצח. הוא זה שאלפי שנות טבח ועינויים לא הצליחו להשמידו. לא האש, לא החרב ולא רדיפות האינקוויזיציה, לא הצליחו להכחידו מן העולם. היהודי היה הראשון להביא את דבר הא-לקים, הוא זה אשר שימר את דברי הנביאים ומסר אותם לעולם כולו. אומה זו אינה יכולה להיכחד. היהודי הוא נצחי כמו הנצח עצמו". מי לדעתכם יכל לכתוב את המילים האלה? (רמז -לקרוא בבקשה בכתב רש"י...- ממש לא מדובר בהרב מרדכי נויגרשל, וגם לא במישהו מארגון שופר. ממש ממש לא.
בעזי"ת "מהו יהודי? הבה נבחן איזה מן יצור מוזר הוא היהודי. יצור שכל המושלים וכל העמים, יחד ובנפרד, ניצלו ודיכאו, הכו ורדפו, שמו למרמס תחת רגליהם שרפו ותלו -ולמרות כל זאת הוא המשיך לחיות. מהו יהודי? מי שלעולם לא התיר לעצמו לסטות ממסללו הנבחר, למרות ההנאות הגשמיות, שהוצעו לו על ידי מדכאיו ורודפיו, אם רק יאות להמיר את אמונתו ולנטוש את הדת היהודית. היהודי- הוא היצור המקודש, שהוריד מן השמים את אש התמיד, שהאירה את העולם כולו. הוא מעיין הדת והמקור, שממנו נטלה האנושות את אמונתה ודתה. היהודי- היה חלוץ החירות. אפילו בימי קדם כאשר המין האנושי השתייך לאחד משני מעמדות- עבדים ואדונים, אפילו אז אסרו חוקי דת משה עבדות למשך יותר משש שנים. היהודי- היה חלוץ התרבות. הבערות זכתה לכל גינוי בממלכת ישראל העתיקה, אפילו כיום יותר מאשר באירופה התרבותית. יתר על כן, גם בזמנים ההם של פראות וברבריות, כאשר לחייו ולמותו של אדם לא היה כל ערך, לא היסס רבי עקיבא לצאת בפומבי כנגד עונש המוות. מעשהו של רבי עקיבא נחשב גם כיום כביטוי לדרגת מוסר עליונה. היהודי הוא סמל לסובלנות דתית בתרבות ובשלטון. "ואהבתם את הגר" ציווה משה, "כי גרים הייתם בארץ מצרים". שומה עלינו לזכור כי דברים אלו נאמרו בימי קדם, כאשר מטרתם העיקרית של לאומים הייתה לכבוש ולשעבד אלה את אלה. באשר לסובלנות דתית, לא רק שהאמונה הדתית רחוקה מרחק רב מהרוח המסיונרית המטיפה להמרת דתם של חברי דת אחרת, אלא שהתלמוד גם מצווה על הרב להדגיש בפני כל מי שמבקש מרצונו החופשי לקבל על עצמו את הדת היהודית, את כל הקשיים הכרוכים בכך, ולומר לגר שצדיק באשר הוא יש חלק ונחלה בחיי הנצח. אפילו המורליסטים של ימינו אינם יכולים להתגאות בדרגה נעלה כזו של סובלנות דתית. היהודי הוא סמל הנצח. הוא זה שאלפי שנות טבח ועינויים לא הצליחו להשמידו. לא האש, לא החרב ולא רדיפות האינקוויזיציה, לא הצליחו להכחידו מן העולם. היהודי היה הראשון להביא את דבר הא-לקים, הוא זה אשר שימר את דברי הנביאים ומסר אותם לעולם כולו. אומה זו אינה יכולה להיכחד. היהודי הוא נצחי כמו הנצח עצמו". מי לדעתכם יכל לכתוב את המילים האלה? (רמז -לקרוא בבקשה בכתב רש"י...- ממש לא מדובר בהרב מרדכי נויגרשל, וגם לא במישהו מארגון שופר. ממש ממש לא.