מי יכול לשמש כמגשר?

[דובי דוניץ]

מי יכול לשמש כמגשר?

אמנם לא רבים הם הכותבים בפורום זה (ואינני יכול להעריך את מספרם של הקוראים בו)- הייתי מבקש לעלות לדיון את סוגיית דרישות הסף שראוי שתידרשנה ממי שרוצה להיות מגשר. שאלה זאת רלוונטית לאור העובדה שהתחום פרוץ כיום לאחר ביטול רשימת המגשרים שבתקנות ואין מי שמסדיר את התחום. כנקודת פתיחה אני מבקש להציג את דעתי (אמנם כתבתי אותה בתשובה לשאלה בשרשור אחר בפורום זה): לדעתי הגישור הוא דיסציפלינה אקדמית המהווה אלטרנטיבה ראוייה ליישוב סכסוכים, ולשכה מסודרת ומוכרת צריכה להסדיר את הכניסה למקצוע ואת הרישוי לעסוק בו. הקריטריוניןם הראויים לטעמי הם: 1. מגשר יכול להיות רק מי שמלאו לו 30 שנה לפחות: הרציונל הוא בזה שחייב להיות נסיון חיים מסויים למי שמבקש לעסוק ביישוב סכסוכים בדגרך הגישור. 2. מגשר יכול להיות רק בעל תואר אקדמי במדעי ההתנהגות ו/או משפטים ו/או מדעי החברה. 3. על המגשר לעבור הכשרה מקצועית כמפורט להלן: א. קורס בסיסי בגישור (60 שעות לפחות) ב. פרקטיקום (120 שעות לפחות) ג. קורס תיאורטי בתחום ה-ADR 4. על המבקש לעסוק בגישור להציג תעודת יושר. 5. המבקש לעסוק בגישור בתחום דיני המשפחה (אישות) - חייב לעבור השתלמות מיוחדת בנושא. הייתי שמח לקרוא את התייחסות חברי הפורום לסוגיה זו.

 

[zfryder]

לפני שניתן את הדעת לקריטריונים

הקריטריונים , אני מניח , נגזרת לתכונות וכישורים הנדרשים בכדי להיות מגשר מקצועי וראוי. אנסה להשליך למקצועות אחרים ולאו דווקא "מקורבים" לגישור. עובדת משק בית - אינו חייב כל הכשרה מספיק שיכריז עליו כעובד משק בית ואין כל מגבלה שיעסוק בניקיון. גנן - אינו חייב הכשרה ואין כל הגבלה לעסוק בגינון. חשמלאי - חייב הכשרה וחייב לעבור בחינות ע"י גוף מוסמך. יש דרגות שונות ורמות שונות של מיומנות והתרים לביצוע סוגים שונים של עבודות. רופא - חייב הכשרה וחייב לעבור בחינות וחייב לעבור "פרקטיקום" יש דרגות והתמחויות שונות וכל דרגה והתמחות דורשת הכשרה ועמידה בבחינות ע"י גוף מוסמך. עו"ד - חייב הכשרה לעבור בחינות, לעבור "פרקטיקום". אין כל דרישה לעבור הכשרה או כל תנאי בכדי להתמקצע בנושא כזה או אחר. (יכול לעסוק בעריכת דין בכל סוג של סוגייה משפטית). אני מניח שיש שיגידו שהקריטריונים שרשמתי אינם מדוייקים, יתכן. רוצה להאמין שהקורא יבין את רוח הדברים. רוצה לומר: 1. האם יש לתת את הדעת לתכונות של המגשר? תכונות מולדות ו/או תכונות נרכשות 2. האם ניתן להשליך ממקצוע אחר, כמו עריכת דין שהנו מקצוע וותיק שהקריטריונים שלו מגובשים מזה שנים רבות? אגב, כיום יש הכשרה אקדמית מפורטת ויעודית ליישוב סיכסוכים, מדוע לא להגדיר שזה הקריטריון? (כמו הכשרה משפטית לתואר ראשון בתחום המשפט?) העלתי שאלות, לכולנו יש רמה כזו או אחרת של תשובות. רוצה להאמין שהגוף שיגבש את הקריטריונים והוא זה שיהיה בר סמכה, ועל פיו ישק דבר, יפעיל רציו שניסיתי להציג כאן.

 

[שילה1]

מסכימה איתך לבד מ:סעיף 2.לעניות דעתי,תואר

אקדמאי,גם אם אינו ישים,מראה בהחלט על השקעה ורמה מסוימת.איני רואה הבדל בין מדעי החברה או הרוח,או בוגר מוסד טכנולוגי,בלבד שהמוסד מוכר מבחינת משרד החינוך ,המחלקה לשקילת תארים.(.איני רואה תואר בביולוגיה,או מדע המדינה,יעיל ותורם לגישור יותר מתואר בספרות כללית,למשל,או תואר במתמטיקה,סטטיסטיקה וכיוב'.) סעיף 4-הייתי מוסיפה גם שאינו ולא היה מאושפז או בטיפול פסיכיאטרי,להבדיל ,כמובן,מפסיכולוגי. הייתי מוסיפה-מגשר יתחייב לעבור השתלמות מקצועית במוסד מוכר אחת לשנה.) ועוד היתי מוסיפה-מי שיוכיח עבודה עם אנשים בכל תחום,במשך 5 שנים לפחות. ותוספת אחרונה-אזרחת ותושב ישראל.

 

[איריס אבידן]

מיהו מגשר

עמותת מגשרי ישראל/לשכת המגשרים של היום ניסתה כבר פעמיים לקבוע תוכנית הכשרה למגשרים. הפעם הראשונה היתה לפני מספר שנים. לפי מה ששמעתי, זה לא עבר את החלטת הועד/האסיפה הכללית ולכן נפל. הפעם האחרונה היתה לפני מספר חודשים. כפי שאתם יודעים, הדעות לגבי עניין כן תואר/לא תואר הכריעו ובסופו של דבר בינתיים לא גובשה הצעה. כחברה בועדת הביקורת נכחתי במרבית הישיבות של ועדת ההסמכה, אולם אני לא בטוחה אם אני יכולה לחשוף את הרעיונות שהיו. לפי מה שהבנתי, גם לשכת עורכי הדין יושבת כיום על כללי הכשרה והסמכה, אולם אינני יודעת לאן נושבות הרוחות שם ולאן זה מוביל. לטעמי תואר אקדמאי אכן חשוב. חגי שכתב כאן בעבר על הנושא אמר שזה נכון יותר שיווקית ויש הרבה בדבריו. אולם אני מסכימה שיש גם מקצועות אחרים שיכולים להיות מתאימים, כמו טוענים רבניים - שיכולים להיות מגשרים טובים ומקובלים בעיני הציבור החרדי. אולם כאן נכנסים לסוגייה של מקצועות נוספים פרט לאקדמאים - וזוהי בעיה, כי הרשימה אף פעם אינה נגמרת. יש כאלו שמציעים רק תואר אקדמאי+ועדת חריגים, שתוכל לאשר את אותם אנשים שהם כן מתאימים ובאים ממקצועות אחרים ולא ממקצועות אקדמאים. נכחתי ביום עיון שנערך בשערי משפט לאחר ביטול התקנות. היו שם הרבה מאוד אנשים, כמו יו"ר ועדה חוקה חוקה ומשפט בכנסת ונציגים מועדת גדות לשעבר (ביניהם ד"ר סוזן זיידל, שכותבת כאן מידי פעם). חלקם אמרו כי הקריטריונים שנקבעו בעבר ע"י ועדת גדות אינם מספיקים, כי כיום רמת המגשרים אינה גבוהה מספיק ולכן הם מצפים שכללי ההכשרה החדשים שיופיעו יצמיחו מגשרים טובים יותר. מכאן, שהציפייה היא להעלות את הרמה. יש כאלו שמדברים על לימודי גישור ברמה גבוהה, ולאחר מיכן מבחנים - כדוגמת מבחנים של לשכת עורכי הדין או מבחנים ליועצי השקעות. לדעתי זה גם כן רעיון מצויין. אפשר באמת גם להפוך את הגישור לתואר אקדמאי או לימודים מקצועיים שווי תואר (יועי השקעות למשל, השערים פתוחים גם בפני אלו שהם אינם בעלי תארים אקדמאים, אולם התוכנית שלהם ארוכה יותר. בסופו של דבר - כולם עומדים בפני אותם מבחנים, שעד כמה ששמעתי - הם מאוד קשים). דבר אחד ברור וחשוב - כללי ההכשרה החדשים שיופיעו חייבים יהיו להעלות את הגישור למעלה ולמקצע אותו. גישור כמקצוע ולא רק כעיסוק. כללי ההכשרה הבאים צריכים להיות בסיס לחוק הגישור שיופיע. חשוב שזה יעשה בידי אנשים מקצועיים ולא ע"י קבוצות אינטרס, שימשכו רק לכיוונים המתאימים להם.

 

[דובי דוניץ]

ובכן- צריך לעשות מעשה

אני בהחלט מסכים עם קו המחשבה של איריס- והמצב השורר כיום אינו מוסיף כבוד לגישור כדיסציפלינה וכמקצוע. כשלעצמי הייתי מוכן לקחת חלק פעיל בעבודה לקראת הסדרת הגישור כמקצוע וכדיסציפלינה ראוייה מכובדת ומוכרת על ידי מערכת המשפט (לא רק מתוך הרצון להקטנת העומס...). כפי שכתבתי לא פעם בפורום זה- הייתי שמח להיווכח, כי עמותת מגשרי ישראל/לשכת המגשרים יכולה לעבור טרנספורמציה מהיותה מועדון חברתי (דוגמת "רוטרי" או "ליונס") שהוא אופרציה של איש אחד למעשה, לעבר היותה לשכה מקצועית ציבורית לכל דבר ועניין (בדומה ללשכת עורכי הדין) המוסדרת בדין (ולא רק ברמת הסמאנטיקה). אם זה יעד ישים - אהיה מוכן להצטרף לפעילות ולתרום רבות ממרצי לטובת העניין. חבל שעד היום אין בידי אינדיקציות כאלה...