מי יודע/ת מי שמע/ה

[אביר מודרני]

מי יודע/ת מי שמע/ה

הבת שלי בת 15 שנמצאת בחזקת אימה/גרושתי רוצה לעזוב את הבית.לצערי אין לי אפשרות לקחתה אז כנראה היא עוברת למשפחה אומנת/מאמצת לתקופת התיכון.האם אני יכול לבקש להעביר את המזונות למשפחה הזאת?אם כן האם צריך עו"ד כי לי ממש אין כסף לזה?או שיש דרכים אחרות.יועצת בית הספר שמעורבת בזה וגם העובדת סוציאלית שמאשרת לא נראה לי שיוכלות לעזור לי.

 

[רו נה]

אביר

העובדת הסוציאלית שאתה בקשר איתה תוכל לעזור לך ולהפנות אותך לגורמים המתאימים. קראתי את ההודעה שלך מספר פעמים והתלבטתי אם לענות. כואב לי על הילדה. לא רוצה להתערב אבל - האם יש מוצא אחר?

 

[רות 2]

מכירה מקרה אחד..

שמזונות הועברו למשפחה המאמצת וזה תוחם לזמן ספציפי מוגבל... מה שהרגיע את האם..שבעתיד(שנתיים) היא לא מפסידה את זכות המזונות... נסה לבדוק בשיחה עם האם.. ללפני הכל וכן נצל את דעתם ואולי אפילו תיוכם של המשפחה המאמצת הזמנית...

 

[רות 2]

תיוכם= תיווכם

 

[ניצת שושן]

אין לי שמץ של מושג

אך נסה לשאול בפורום דיני משפחה

 

[ניצת שושן]

והקישור שהתפספס

לפורום

 

[רואה עתיד]

הרהורי הבלתי מחייבים

לא מכיר את הנסיבות שהובילו אותך למסור את בתך למשפחה אומנת ולכן מאד קשה וזה גם לא יהיה אחראי מצידי לקבוע דעה נחרצת. אני רק מקווה שהחלטה קיצונית כזו נפלה אחרי שיקול דעת מעמיק. בסופו של דבר טובת הילדה היא זו שצריכה להנחות אותך. אבל מאי שם מתוככי הרגש אני מציג לך את ההרהורים הבלתי מחייבים שלי. אני מיצר על כך שבגיל ההתבגרות בתך מרגישה ששני ההורים הביולוגים מוותרים עליה ובאמת לא משנה כל כך אם היא יזמה את הניתוק או אתם. מה שאני מנסה בעצם לומר ידידי, שתשקול עוד פעם את הצעד הזה. הוא יכול להיות בלתי הפיך, אפילו שהוא אמור להיות לזמן קצוב. ושמת לב שבכלל לא התייחסתי לעניין הכסף, עו"ד, יועצת ועובדת סוציאלית. בעיני עצם ההחלטה היא החשובה ולא דרך המימון שלה.

מאחל שתגיע להחלטה הנכונה.

 

[מייקי69]

לא שמעתי ולא ראיתי, אבל....

בחיים לא שמעתי על ילדה שעזבה בית, שיש לה שני הורים שהם בריאים בנפשם ובגופם שאינם מסוממים, או עבריינים, או כאלה שמסוכנים לה, חלילה.. בחיים לא שמעתי שבחרו להעבירה למשפחה אומנת. מה לעשות?? לא שמעתי. זאת אומרת... לא, לא שמעתי. אפילו בכל התרבות הקלוקלת של האמריקאים - לא ראיתי ולא שמעתי. מוזר בעיני עניין הכסף. כי מה יועיל לה הכסף? בכל מקרה היא תשלם על זה, וכבר משלמת על זה אלף אלפי מונים. בכל מקרה, אני לא מכירה את כל הסיפור הזה, ואני רוצה להאמין שיש סיבות טובות לדבר הזה. לא איזו זילות משוועת של משמעות המילה "הורות". ולעניינינו - המזונות הם שלה! על פי חוק - שלה! יתכן והם נמסרים לאמה, כי היא האפוטרופסית החוקית שלה. ואת זה ניתן לשנות. כן - זה הליך משפטי. כן - זה דורש עורכי דין. מי ישלם עליהם? ממש לא מעניין אותי. אני רק מקווה שיגבו ממנו סכום עתק!

 

[M i c h a l y U S A]

אביר

צר לי לשמוע על הילדה. פעם לפני הרבה שנים עזבתי את הורי לקיבוץ. לא מיקרה דומה כלל..אך רציתי ללכת לקיבוץ והייתי ילדת חוץ ..מה שעלה להורי המון כסף..בכל אופן..האם בדקת אפשרות של קיבוץ והעברת המזונות שלה לשם? לא חושבת שיש מה להיכנס להחלטה של הילדה. לאור העובדה שילדי עשו החלטות קשות בגיל הזה..ברור לי שיש לה את הזכות והיכולת. יכולה להצתער בשבילך ובשביל האם..אך הילדה כניראה יודעת מה טוב לה..והיא עשתה בחירה.. מקווה שתעשה את מה שנכון לטובתה. בהצלחה

 

[s h o o s h a]

חורצת דין

"מי ישלם עליהם? ממש לא מעניין אותי. אני רק מקווה שיגבו ממנו סכום עתק!" מצליחה אפילו לשמוע את הנימה והטון בהם נאמרו הדברים. גם אני בעבר לא שמעתי על מקרה בו הוצאה ילדה מהבית כי כך היא רצתה, אבל גם שמעתי על הרבה מקרים בהם ילדים הועברו לפנימיות וקיבוצים כי כך הם רצו ולא בגלל סיבות של הורים מתעללים, עבריינים מסוג זה או אחר ובכלל. נדמה שרצונה של הילדה לעבור מביתה למשפחה אומנת קצת "חריג" אבל אין לנו את כל המידע וגם אם כן, (ועל כך כתבתי בהודעה אחרת) אין לנו את הזכות לשפוט לטוב או לרע ולחרוץ דינים לענין התנהגויות. במשפט הסיום שלך שמצוטט מעלה את שופטת, מוצאת את הנאשם "אשם בכל סעיפי האישום" ומענישה אותו ב"סכום עתק" שיהא עליו לשלם. את יכולה להסכים, את יכולה שלא. אבל לא לך ולא לי ולא לאיש מאיתנו לעשות "משפט שדה" לאיש. חושבת שהפעם, קצת הרחקת לכת עם תגובתך (ואני מתייחסת רק לחלק השיפוטי שבו).

 

[מייקי69]

שמחה שהכעסתי אותך

ומחזיקה בדעתי. ... הפעם.

 

[אביר מודרני]

תגובה

לכל אלה שניסו לעזור תודה לאלה שרק יודעים להיות יפי נפש אז בצורה עדינה תקפצו לי. מי שמכיר אותי ואת הרקע שלי יודע שאני את ילדיי לא יזרוק.יש נסיבות מסויימות שגורמות לכך רק רציתי לדעת אם מכירים מקרה דומה ומכאן ועד לזבל את השכל בתוככות המרחק עוד רב.

 

[s h o o s h a]

אל תכעס

יכולה לתרום לך מנסיוני כי אין טעם לכעוס על תגובות שאינן נושאות חן בעיניך. הדרך הטובה ביותר היא להתעלם ולהמשיך הלאה. זהו כל ה"יופי" שבמדיה זו. כל אחד יכול ורשאי לומר את שעל דעתו, לעתים להכעיס אחרים, אבל אנחנו צריכים להיות מספיק חכמים לסנן את התגובות ולקחת לעצמנו רק את מה שמתאים. אז, אל תכעס, גם אם מנסים בכוונה ומצהירים על הכוונה להכעיס.

 

[רות 2]

יש מקרים שהורים רוצים לנסוע לחו"ל

כי שם הפרנסה.. יש שרוצים לעזוב לישוב אחר זול מבחינת הוצאות וכו' כמו במקרה שאני מכירה .. הילדה בשום פנים לא מוכנה לעזוב את הישוב את בי"ס לא מוכנה נפשית לשום שינוי גיאוגרפי... ולטובתה והתחשבות מלאה בא וברצונה... היא נישארה בישוב אצל חברים/משפחה אומנת וההורים כל אחד מממן את הוצאותיה האישיות וגם הגיע להסדר כספי נאות עם המשפחה.... אם הוא היא מספר שהם משאירים אותה בפנימייה חקלאית, מקצועית, עיונית... גם היתם מגיבים כך?... מוכרים לכם משפחות אומנות לילדים עזובים ... אבל לידיעתכם יש גם מהסוג שתיארתי....

 

[s h o o s h a]

לא הכעסת