WishMaster
New member
מי יודע מדוע ולמה..
אולי זה הייתי אני...אתה אומר לעצמך..לא יודע , יכול להיות שברגע שאתה מסתכל על דברים בצורה מסויימת אחרי מעשה הם נראים הרבה יותר הגיוניים, אבל בד``כ זה קורה רק אחרי. הרי תמיד כשקורים דברים , תוך כדי , אתה אף פעם לא רואה אותם בצורה הכי נכונה שאתה יכול לראות אותם . מין חוק לא כתוב , נורמה חסויה . זה כמו כלב וחתול , הרי מי יאמין שכלב וחתול יסתדרו ביניהם , בלי לריב , בלי איומים ונסיון לקבוע טריטוריה , מי יותר חזק , מי יהיה השולט , והשקט לא נראה באופק . אבל אח``כ, כשהם כבר ביחד , וחיים אחד עם השני בהרמוניה , אמנם לא מוחלטת , אמנם יש חיכוכים , אבל בהרמוניה . ואתה מחייך לעצמך ואומר `` יפה יפה...ודר זאב עם כבש ``.. ופתאום הכל נראה כאילו מובן מאליו . פתאום זה נראה כ``כ ברור . איך זה יתכן ? איך הגיוני שכזה דבר יהיה ? מסתבר ש.. הכל נראה שונה אחרי מעשה.. אבל בעצם , כשחושבים על זה...מהו המעשה ? המעשה האולטמטיבי שבו תוכל להגיד `` הנה , עכשיו עשיתי את הדבר הנכון ! `` ולהיות בטוח בעצמך במאת האחוזים , גם אחרי מעשה . הרי כשאתה ניגש לפרק נושא מסויים שעומד על הפרק נכון לעכשיו בחיים שלך , אתה מנסה לחשוב על כל האפשרויות , מנסה לכסות את כל המצבים האפשריים , מנתח פעולות ממש כמו איש צבא , ותמיד תמיד תמיד משהו נדפק באמצע.. וזה תמיד קורה !! אין מצב שלא . איכשהוא אתה מגלה ששכחת לעשות משהו כ``כ קטן , כ``כ חסר משמעות , שמחרבן לך את הכל . אם זה לסגור את המכסה של בקבוק השתיה שהכנסת לתיק , ופתאום אתה מגלה שכל התיק שלך מלא בקוקה קולה.. אם זה להיות בטוח ששמת את המפתח של האוטו בתיק , מה זה להיות בטוח , לדעת את זה כמו שאתה יודע שאתה נושם , ופתאום לגלות שאיכשהוא..אין לך איך להיכנס לאוטו.. אם זה להגיד למישהי שאתה אוהב אותה , לתת לה את כל נשמתך וחייך , ולשכוח מהעובדה שלבחורה האחרת שהיית איתה אתמול יש את הטלפון שלך.. תמיד.. תמיד משהו יצבוט אותך בישבן , ויזכיר לך שטעית..הדבר הכי קטן עלה לך בצורה הכי יקרה.. לא יודע.. אולי זה בגלל שאני בנאדם..
אולי זה הייתי אני...אתה אומר לעצמך..לא יודע , יכול להיות שברגע שאתה מסתכל על דברים בצורה מסויימת אחרי מעשה הם נראים הרבה יותר הגיוניים, אבל בד``כ זה קורה רק אחרי. הרי תמיד כשקורים דברים , תוך כדי , אתה אף פעם לא רואה אותם בצורה הכי נכונה שאתה יכול לראות אותם . מין חוק לא כתוב , נורמה חסויה . זה כמו כלב וחתול , הרי מי יאמין שכלב וחתול יסתדרו ביניהם , בלי לריב , בלי איומים ונסיון לקבוע טריטוריה , מי יותר חזק , מי יהיה השולט , והשקט לא נראה באופק . אבל אח``כ, כשהם כבר ביחד , וחיים אחד עם השני בהרמוניה , אמנם לא מוחלטת , אמנם יש חיכוכים , אבל בהרמוניה . ואתה מחייך לעצמך ואומר `` יפה יפה...ודר זאב עם כבש ``.. ופתאום הכל נראה כאילו מובן מאליו . פתאום זה נראה כ``כ ברור . איך זה יתכן ? איך הגיוני שכזה דבר יהיה ? מסתבר ש.. הכל נראה שונה אחרי מעשה.. אבל בעצם , כשחושבים על זה...מהו המעשה ? המעשה האולטמטיבי שבו תוכל להגיד `` הנה , עכשיו עשיתי את הדבר הנכון ! `` ולהיות בטוח בעצמך במאת האחוזים , גם אחרי מעשה . הרי כשאתה ניגש לפרק נושא מסויים שעומד על הפרק נכון לעכשיו בחיים שלך , אתה מנסה לחשוב על כל האפשרויות , מנסה לכסות את כל המצבים האפשריים , מנתח פעולות ממש כמו איש צבא , ותמיד תמיד תמיד משהו נדפק באמצע.. וזה תמיד קורה !! אין מצב שלא . איכשהוא אתה מגלה ששכחת לעשות משהו כ``כ קטן , כ``כ חסר משמעות , שמחרבן לך את הכל . אם זה לסגור את המכסה של בקבוק השתיה שהכנסת לתיק , ופתאום אתה מגלה שכל התיק שלך מלא בקוקה קולה.. אם זה להיות בטוח ששמת את המפתח של האוטו בתיק , מה זה להיות בטוח , לדעת את זה כמו שאתה יודע שאתה נושם , ופתאום לגלות שאיכשהוא..אין לך איך להיכנס לאוטו.. אם זה להגיד למישהי שאתה אוהב אותה , לתת לה את כל נשמתך וחייך , ולשכוח מהעובדה שלבחורה האחרת שהיית איתה אתמול יש את הטלפון שלך.. תמיד.. תמיד משהו יצבוט אותך בישבן , ויזכיר לך שטעית..הדבר הכי קטן עלה לך בצורה הכי יקרה.. לא יודע.. אולי זה בגלל שאני בנאדם..
