מי יודע איך משחקים...
- פותח הנושא סטוקו
- פורסם בתאריך
המשחק הזה קיים במספר מקומות בעולם
ולכל מקום - כללים משלו. הארכיאולוג רפי פרנקל בדק את הנושא בראשית שנות ה-80. זה סיקרן אותו, משום שליד מאגר הטיהור מדרום לצומת געתון יש משטחי סלע, ועליהם עשרות חציבות של "משחק הגומחות" עליו אתה מדבר. כמו כן יש שם עוד מספר חציבות של "משחק" לא מפוענח: שלושה עיגולים קונצנטריים, עם קו החותך אותם מהמרכז כלפי חוץ. הוא הביא, בן היתר, ילדים מהאזור, מהקיבוצים, ילדים ממרכז הקליטה של האתיופים - כדי לראות אם הם "ימציאו" משחק לנוכח העיגולים, אך ללא הצלחה. אני מכיר עוד 2 אתרים בהם המשחק חצוב: הראשון כ-100 מ' מערבית לעין שעל, ועוד אחד ליד המחצבה העתיקה שבין מעיליה להילה.
ולכל מקום - כללים משלו. הארכיאולוג רפי פרנקל בדק את הנושא בראשית שנות ה-80. זה סיקרן אותו, משום שליד מאגר הטיהור מדרום לצומת געתון יש משטחי סלע, ועליהם עשרות חציבות של "משחק הגומחות" עליו אתה מדבר. כמו כן יש שם עוד מספר חציבות של "משחק" לא מפוענח: שלושה עיגולים קונצנטריים, עם קו החותך אותם מהמרכז כלפי חוץ. הוא הביא, בן היתר, ילדים מהאזור, מהקיבוצים, ילדים ממרכז הקליטה של האתיופים - כדי לראות אם הם "ימציאו" משחק לנוכח העיגולים, אך ללא הצלחה. אני מכיר עוד 2 אתרים בהם המשחק חצוב: הראשון כ-100 מ' מערבית לעין שעל, ועוד אחד ליד המחצבה העתיקה שבין מעיליה להילה.
משחק "התחנה"
במקור נקרא המשחק Nine mens Morris וידוע גם בכינויו Merrills. בארץ עבר תרגום וגיור ונקרא: "התחנה". זהו משחק אנגלי עתיק אשר מקורו כנראה במצרים. מסתבר שגם באירופה של ימי הביניים היה המשחק פופולרי. כמו רוב המשחקים המוצלחים, החוקים פשוטים מאוד. המטרה: לתפוס חתיכות נגדיות על ידי יתירת קו של שלוש חתיכות ברצף. זהו משחק טקטיקה שדורש חשיבה ולכן ירתק מתחילים כוותיקים. המשחק נערך על לוח עץ או אבן שעליו שלושה ריבועים קונצנטריים שמחוברים ביניהם על ידי קוים העוברים באמצע כל קו (או צלע אם תרצו). חתיכות המשחק ינועו בין הנקודות שבפינות הריבועים או בנקודות המפגש עם הקוים המחברים. כלומר – 24 נקודות. בנוסף ללוח יש להכין 9 חתיכות לבנות ו- 9 שחורות. רצוי שצורתן תהיה מעוגלת וגודלן יתאים לנקודות שעל הלוח. המטרה המטרה הבסיסית היא ליצור "תחנה" – קוים אנכיים או אופקיים, של שלוש חתיכות ברצף. בכל פעם שהרצף מושג, מוסרת חתיכה של היריב. המטרה הכללית היא להפחית את מספר חתיכות היריב לפחות משלוש (כך שלא יוכל ליצור רצף) או להביא לחסימת היריב כך שלא יוכל לזוז יותר. איך משחקים מתחילים עם לוח ריק. המשחק הבסיסי מטילים מטבע שיקבע מי מקבל את האבנים הלבנות. האבנים הלבנות פותחות את המשחק. המשחק מתנהל בשני שלבים: בהתחלה כל שחקן, בתורו, מזיז את האבן שלו לחורים ריקים עד שכל 19 האבנים מצויות על לוח המשחק. לאחר שכל האבנים על הלוח, ממשיך המשחק בצורה שכל שחקן מזיז בתורו אבן אחת לאורך הקו, לחור הסמוך. במהלך שני השלבים, בכל פעם ששחקן משיג "תחנה", אותו שחקן מוריד מהלוח אבן אחת השייכת ליריב, שאינה חלק מתחנה. אם כל אבני היריב הם חלק מתחנה, יבחר השחקן איזו אבן שהוא רוצה. רק בתצורת "תחנה" יכולה אבן לרדת מהלוח אך שחקן יכול לעיתים לפרק תחנה על ידי הזזת אבן מחוץ לתחנה ואז בחזרה אליה. במקרה כזה נוצרת תחנה חדשה ובכך ניתן לתפוס אבן נוספת (להוריד מהלוח). אבנים שירדו מהלוח נשארות בחוץ. המשחק מסתיים כאשר אחד השחקנים נותר עם שתי אבנים או פחות או שאינו יכול לנוע יותר (חסום מכל הכיוונים). תוספות למשחק לעיתים, כאשר לאחד השחקנים נותרו שלוש אבנים, מותר לו להזיז אבן אחת מכל מקום לכל מקום על הלוח, מבלי להתחשב בקוים או במרחק החור. וריאציה נוספת היא יצירת קוים נוספית המחברים את שלושת הריבועים הקונצנטרים באלכסון – מהפינה החיצונית ועד לפינה של הריבוע הפנימי.
במקור נקרא המשחק Nine mens Morris וידוע גם בכינויו Merrills. בארץ עבר תרגום וגיור ונקרא: "התחנה". זהו משחק אנגלי עתיק אשר מקורו כנראה במצרים. מסתבר שגם באירופה של ימי הביניים היה המשחק פופולרי. כמו רוב המשחקים המוצלחים, החוקים פשוטים מאוד. המטרה: לתפוס חתיכות נגדיות על ידי יתירת קו של שלוש חתיכות ברצף. זהו משחק טקטיקה שדורש חשיבה ולכן ירתק מתחילים כוותיקים. המשחק נערך על לוח עץ או אבן שעליו שלושה ריבועים קונצנטריים שמחוברים ביניהם על ידי קוים העוברים באמצע כל קו (או צלע אם תרצו). חתיכות המשחק ינועו בין הנקודות שבפינות הריבועים או בנקודות המפגש עם הקוים המחברים. כלומר – 24 נקודות. בנוסף ללוח יש להכין 9 חתיכות לבנות ו- 9 שחורות. רצוי שצורתן תהיה מעוגלת וגודלן יתאים לנקודות שעל הלוח. המטרה המטרה הבסיסית היא ליצור "תחנה" – קוים אנכיים או אופקיים, של שלוש חתיכות ברצף. בכל פעם שהרצף מושג, מוסרת חתיכה של היריב. המטרה הכללית היא להפחית את מספר חתיכות היריב לפחות משלוש (כך שלא יוכל ליצור רצף) או להביא לחסימת היריב כך שלא יוכל לזוז יותר. איך משחקים מתחילים עם לוח ריק. המשחק הבסיסי מטילים מטבע שיקבע מי מקבל את האבנים הלבנות. האבנים הלבנות פותחות את המשחק. המשחק מתנהל בשני שלבים: בהתחלה כל שחקן, בתורו, מזיז את האבן שלו לחורים ריקים עד שכל 19 האבנים מצויות על לוח המשחק. לאחר שכל האבנים על הלוח, ממשיך המשחק בצורה שכל שחקן מזיז בתורו אבן אחת לאורך הקו, לחור הסמוך. במהלך שני השלבים, בכל פעם ששחקן משיג "תחנה", אותו שחקן מוריד מהלוח אבן אחת השייכת ליריב, שאינה חלק מתחנה. אם כל אבני היריב הם חלק מתחנה, יבחר השחקן איזו אבן שהוא רוצה. רק בתצורת "תחנה" יכולה אבן לרדת מהלוח אך שחקן יכול לעיתים לפרק תחנה על ידי הזזת אבן מחוץ לתחנה ואז בחזרה אליה. במקרה כזה נוצרת תחנה חדשה ובכך ניתן לתפוס אבן נוספת (להוריד מהלוח). אבנים שירדו מהלוח נשארות בחוץ. המשחק מסתיים כאשר אחד השחקנים נותר עם שתי אבנים או פחות או שאינו יכול לנוע יותר (חסום מכל הכיוונים). תוספות למשחק לעיתים, כאשר לאחד השחקנים נותרו שלוש אבנים, מותר לו להזיז אבן אחת מכל מקום לכל מקום על הלוח, מבלי להתחשב בקוים או במרחק החור. וריאציה נוספת היא יצירת קוים נוספית המחברים את שלושת הריבועים הקונצנטרים באלכסון – מהפינה החיצונית ועד לפינה של הריבוע הפנימי.
דניאל המטייל
New member
"גוגואים...?"
מכירים את משחק הגוגואים?(חרצני המשמש) כשהיינו ילדים נהגנו לשחק בגוגואים בתוך גומחות כאלושחפרנו בתוך אדמת בית הספר , אך "המהדרין" היו משחקים על גבי מכסי הביוב ששם יש גומחה עשויה בטון יצוק. זה מה שהיה. האם יש קשר? לא יודע. אבל זה מה שעלה לי בראש (הילדותי שלי....)
מכירים את משחק הגוגואים?(חרצני המשמש) כשהיינו ילדים נהגנו לשחק בגוגואים בתוך גומחות כאלושחפרנו בתוך אדמת בית הספר , אך "המהדרין" היו משחקים על גבי מכסי הביוב ששם יש גומחה עשויה בטון יצוק. זה מה שהיה. האם יש קשר? לא יודע. אבל זה מה שעלה לי בראש (הילדותי שלי....)
צביקה הגינגי
New member
באדיבות מאיר שפירא
המשחק נקרא "מנקלה" או סיג'ה" משןחק עד היום אצל הבדואים על הסלעים מצד מערב למעיין אמי (עין חשרת" ישנם או שניים או שלושה קבוצות של גומות לחוקי המשחק נא לפנות לשפירא
המשחק נקרא "מנקלה" או סיג'ה" משןחק עד היום אצל הבדואים על הסלעים מצד מערב למעיין אמי (עין חשרת" ישנם או שניים או שלושה קבוצות של גומות לחוקי המשחק נא לפנות לשפירא
מנקלה...
במסגרת איסוף חומר על משחקים לשטח ריכזתי שת הידע שקשור למשחק הנ"ל. הנה הוא: היסטורית המשחק: זהו כנראה המשחק העתיק ביותר שקיים. משחק זה מצוי בשימוש עד היום בעיקר באפריקה, בקרב השבטים שם. מוצא המשחק כנראה במצרים, באזור 1400 לפני הספירה. משחק זה, המושתת על עקרונות מתמטיים, הוא כנראה מוצאו של משחק השחמט ועל אף קדמוניותו (פרימיטיביות במילה גסה יותר), הוא נחשב למתוחכם ומעניין. בארץ נמצאו שרידיו במצודות וחאנים עתיקים בנגב ובשומרון ובאתרים נוספים בארץ (חרבת חלוקים בנגב, תל צובה בהרי ירושלים ובממשית נמצאו לוחות המשחק בתור חלק מכיסוי הגגות). המשחק אינו דורש הכנות מרובות וכלי משחק מיוחדים. כל הדרוש הוא פיסת קרקע ואבני קטנות (כמובן שאפשר לשכלל ולשחק על לוח עם מטבעות זהב בתור אבנים...). המשחק הוא משחק לשניים או ליחיד (אם לא נמצא יריב אינטיליגנטי אחר בסביבה). למשחק מספר גרסאות: הגרסה הבסיסית, הגרסה המצרית, האתיופית והניגרית. ולמשחק עצמו. המטרה: לנצח! מנצח מי שצובר את מירב האבנים במנקלה (הבור הגדול שמימין) הכנת לוח המשחק: נקה שטח קטן וצור בו שתי שורות של 6 גומות קטנות. בקצה הימני של כל שורה חפור גומה גדולה יותר (וברורה). הנח בכל גומה קטנה 4 אבנים ואת שאר האבנים שאספת – הרחק מהאזור. אם משחקים בשניים – כל אחד מתיישב ממול לשורה "שלו". הגרסה הבסיסית לכל שחקן יש את סט ששת הגומות הקטנות (בשורה הקרובה אליו) והמנקלה שמימין לשורה. שחקן 1 מתחיל את המשחק על ידי איסוף על האבנים מאחת הגומות הקטנות (על פי בחירתו) שבשורה שלו. השחקן מניח אבן אחת בגומה הבאה, שמימין. אבן נוספת לגומה שאחריה וכך הלאה (נגד כיוון השעון), עד שלא נותרות בידו אבנים נוספות. אם השחקן מגיע למנקלה שלו, הוא מטיל לתוכה אבן אחת. אם מגיעים במהלך הסיבו למנקלה של היריב – מדלגים עליה (ולא מטילים אליה אבן) וממשיכים לגומות הבאות בסיבוב, עד שנגמרות האבנים ביד. כך מתחלפים השחקנים וכל אחד מטיל את האבנים שבידיו. המשחק מסתיים כאשר בשורת אחד השחקנים אין אף אבן בגומות. בסוף המשחק סופרים כמה אבנים יש לכל אחד במנקלה ולזה שברשותו יותר אבנים – זוכה והשני הולך להכין לו קפה. הגרסה המצרית עובדת על הכללים של הגרסה הבסיסית ובתוספת הבאה: אם שחקן מטיל את האבן האחרונה שבידו למנקלה (שלו כמובן), הוא מקבל תור נוסף. אם שחקן מטיל את האבן האחרונה שבידו אל תוך אחת הגומות הריקות שבשורה שלו, הוא לוקח את האבן שהוטלה וגם את כל האבנים שבגומה הנגדית שבשורת היריב ושם אותם במנקלה שלו. המשחק מסתיים כאשר לאחד השחקנים אין יותר אבנים בגומות הקטנות שבשורה שלו. השחקן השני (שמן הסתם נותרו אצלו עוד אבנים בגומות הקטנות) אוסף את כל האבנים ומניח במנקלה שלו (לא בהכרח זה שנגמרו לו האבנים ראשון – מנצח. שימו לב!). הגרסה האתיופית (הגרסה הפופולרית) חלים בה כל הכללים של הגרסה הבסיסית והגרסה המצרית אלא שכאן: השחקנים רשאים להחליט לאיזה כיוון לזוז (ימינה או שמאלה) בכל תור. אסור לאף שחקן להתחיל את תורו מגומה שבה יש רק אבן אחת. הגרסה הניגרית חלים כאן כל הכללים של הגרסה הבסיסית אבל: בניגוד לדילוג על המנקלה של היריב, כאן יש להטיל אבן לתוך המנקלה של היריב אם עוברים עליה. כאשר שחקן מטיל את האבן האחרונה מידו לגומה (ולא משנה באיזו שורה) שאינה ריקה ושאין בה 4 אבנים (אחרי שהטיל לתוכה את האבן. זאת אומרת יש לספור גם את האבן שהוטלה), על השחקן לאסוף את כל האבנים מהגומה האחרונה שאליה הטיל אבן וממשיך בתור נוסף. תורו של שחקן עובר כאשר הוא מטיל את האבן האחרונה מידו אל: 1. מנקלה (כלשהי). 2. גומה ריקה. 3. גומה שעכשיו (אחרי הטלת האבן האחרונה לתוכה) יש בה 4 אבנים. בכל זמן במהלך התור (ולא בסופו), כאשר יש 4 אבנים, ולא משנה מי הטיל את האבן הרביעית, השחקן שהגומה "שלו" שם את האבנים האלה במנקלה שלו. כלומר, אם במהלך התור הצטברו 4 אבנים בגומה – הן עוברות למנקלה של היריב. אם בסוף התור שלך יש בגומה האחורנה שהטלת לתוכה 4 אבנים – התור עובר ואף אחד לא אוסף את האבנים למנקלה שלו. המשחק מסתיים כאשר אחד השחקנים אינו יכול לזוז יותר (אין יותר אבנים בששת הגומות שבשורה שלו). את האבנים הנותרות בשורת היריב לא אוספים למנקלה ולכן אינן נספרות לצורך קביעת המנצח
במסגרת איסוף חומר על משחקים לשטח ריכזתי שת הידע שקשור למשחק הנ"ל. הנה הוא: היסטורית המשחק: זהו כנראה המשחק העתיק ביותר שקיים. משחק זה מצוי בשימוש עד היום בעיקר באפריקה, בקרב השבטים שם. מוצא המשחק כנראה במצרים, באזור 1400 לפני הספירה. משחק זה, המושתת על עקרונות מתמטיים, הוא כנראה מוצאו של משחק השחמט ועל אף קדמוניותו (פרימיטיביות במילה גסה יותר), הוא נחשב למתוחכם ומעניין. בארץ נמצאו שרידיו במצודות וחאנים עתיקים בנגב ובשומרון ובאתרים נוספים בארץ (חרבת חלוקים בנגב, תל צובה בהרי ירושלים ובממשית נמצאו לוחות המשחק בתור חלק מכיסוי הגגות). המשחק אינו דורש הכנות מרובות וכלי משחק מיוחדים. כל הדרוש הוא פיסת קרקע ואבני קטנות (כמובן שאפשר לשכלל ולשחק על לוח עם מטבעות זהב בתור אבנים...). המשחק הוא משחק לשניים או ליחיד (אם לא נמצא יריב אינטיליגנטי אחר בסביבה). למשחק מספר גרסאות: הגרסה הבסיסית, הגרסה המצרית, האתיופית והניגרית. ולמשחק עצמו. המטרה: לנצח! מנצח מי שצובר את מירב האבנים במנקלה (הבור הגדול שמימין) הכנת לוח המשחק: נקה שטח קטן וצור בו שתי שורות של 6 גומות קטנות. בקצה הימני של כל שורה חפור גומה גדולה יותר (וברורה). הנח בכל גומה קטנה 4 אבנים ואת שאר האבנים שאספת – הרחק מהאזור. אם משחקים בשניים – כל אחד מתיישב ממול לשורה "שלו". הגרסה הבסיסית לכל שחקן יש את סט ששת הגומות הקטנות (בשורה הקרובה אליו) והמנקלה שמימין לשורה. שחקן 1 מתחיל את המשחק על ידי איסוף על האבנים מאחת הגומות הקטנות (על פי בחירתו) שבשורה שלו. השחקן מניח אבן אחת בגומה הבאה, שמימין. אבן נוספת לגומה שאחריה וכך הלאה (נגד כיוון השעון), עד שלא נותרות בידו אבנים נוספות. אם השחקן מגיע למנקלה שלו, הוא מטיל לתוכה אבן אחת. אם מגיעים במהלך הסיבו למנקלה של היריב – מדלגים עליה (ולא מטילים אליה אבן) וממשיכים לגומות הבאות בסיבוב, עד שנגמרות האבנים ביד. כך מתחלפים השחקנים וכל אחד מטיל את האבנים שבידיו. המשחק מסתיים כאשר בשורת אחד השחקנים אין אף אבן בגומות. בסוף המשחק סופרים כמה אבנים יש לכל אחד במנקלה ולזה שברשותו יותר אבנים – זוכה והשני הולך להכין לו קפה. הגרסה המצרית עובדת על הכללים של הגרסה הבסיסית ובתוספת הבאה: אם שחקן מטיל את האבן האחרונה שבידו למנקלה (שלו כמובן), הוא מקבל תור נוסף. אם שחקן מטיל את האבן האחרונה שבידו אל תוך אחת הגומות הריקות שבשורה שלו, הוא לוקח את האבן שהוטלה וגם את כל האבנים שבגומה הנגדית שבשורת היריב ושם אותם במנקלה שלו. המשחק מסתיים כאשר לאחד השחקנים אין יותר אבנים בגומות הקטנות שבשורה שלו. השחקן השני (שמן הסתם נותרו אצלו עוד אבנים בגומות הקטנות) אוסף את כל האבנים ומניח במנקלה שלו (לא בהכרח זה שנגמרו לו האבנים ראשון – מנצח. שימו לב!). הגרסה האתיופית (הגרסה הפופולרית) חלים בה כל הכללים של הגרסה הבסיסית והגרסה המצרית אלא שכאן: השחקנים רשאים להחליט לאיזה כיוון לזוז (ימינה או שמאלה) בכל תור. אסור לאף שחקן להתחיל את תורו מגומה שבה יש רק אבן אחת. הגרסה הניגרית חלים כאן כל הכללים של הגרסה הבסיסית אבל: בניגוד לדילוג על המנקלה של היריב, כאן יש להטיל אבן לתוך המנקלה של היריב אם עוברים עליה. כאשר שחקן מטיל את האבן האחרונה מידו לגומה (ולא משנה באיזו שורה) שאינה ריקה ושאין בה 4 אבנים (אחרי שהטיל לתוכה את האבן. זאת אומרת יש לספור גם את האבן שהוטלה), על השחקן לאסוף את כל האבנים מהגומה האחרונה שאליה הטיל אבן וממשיך בתור נוסף. תורו של שחקן עובר כאשר הוא מטיל את האבן האחרונה מידו אל: 1. מנקלה (כלשהי). 2. גומה ריקה. 3. גומה שעכשיו (אחרי הטלת האבן האחרונה לתוכה) יש בה 4 אבנים. בכל זמן במהלך התור (ולא בסופו), כאשר יש 4 אבנים, ולא משנה מי הטיל את האבן הרביעית, השחקן שהגומה "שלו" שם את האבנים האלה במנקלה שלו. כלומר, אם במהלך התור הצטברו 4 אבנים בגומה – הן עוברות למנקלה של היריב. אם בסוף התור שלך יש בגומה האחורנה שהטלת לתוכה 4 אבנים – התור עובר ואף אחד לא אוסף את האבנים למנקלה שלו. המשחק מסתיים כאשר אחד השחקנים אינו יכול לזוז יותר (אין יותר אבנים בששת הגומות שבשורה שלו). את האבנים הנותרות בשורת היריב לא אוספים למנקלה ולכן אינן נספרות לצורך קביעת המנצח
aquila chrysaetos
New member
באפריקה
ישנו משחק נפוץ מאוד הנקרא bow game באנגלית (השם משתנה ממקום למקום לפי שפתו, אולם השם "התיירותי" השכיח ו"המוסכם" הוא באו). המקומיים מאוד אוהבים לשחק אותו, מפתחים מיומנות בלתי רגילה (משחקים מאוד מאוד מהר), ולדעתי אפילו מרמים. למרות ניסיונות לא מעטים לא הצלחתי לנצח אותם. המשחק בד"כ מפוסל בלוח עץ, ו"הגולות" לרוב הן גרעינים כלשהם (כמו בתמונה). אם זאת נתקלתי בלא מעט מקומות גם בלוח המפוסל בסלע (בזימבבואה) ואפילו בחול (אזור חופי אוקינוס או אגמים).
ישנו משחק נפוץ מאוד הנקרא bow game באנגלית (השם משתנה ממקום למקום לפי שפתו, אולם השם "התיירותי" השכיח ו"המוסכם" הוא באו). המקומיים מאוד אוהבים לשחק אותו, מפתחים מיומנות בלתי רגילה (משחקים מאוד מאוד מהר), ולדעתי אפילו מרמים. למרות ניסיונות לא מעטים לא הצלחתי לנצח אותם. המשחק בד"כ מפוסל בלוח עץ, ו"הגולות" לרוב הן גרעינים כלשהם (כמו בתמונה). אם זאת נתקלתי בלא מעט מקומות גם בלוח המפוסל בסלע (בזימבבואה) ואפילו בחול (אזור חופי אוקינוס או אגמים).
aquila chrysaetos
New member
../images/Emo12.gif../images/Emo128.gif../images/Emo6.gif
עבודת יד! רוב לוחות העץ מגולפים מאיבוני או מהוגני. במלאוי ("ארץ העץ"- הלב החם של היבשת) מגלפים אפילו שולחנות משחק כשבצד אחד באו ובשני (בשביל התיירים) שח או אפילו שש-בש. הכל עבודת יד!! את לוח המשחק בצילום עשו מול עיני ממש.
עבודת יד! רוב לוחות העץ מגולפים מאיבוני או מהוגני. במלאוי ("ארץ העץ"- הלב החם של היבשת) מגלפים אפילו שולחנות משחק כשבצד אחד באו ובשני (בשביל התיירים) שח או אפילו שש-בש. הכל עבודת יד!! את לוח המשחק בצילום עשו מול עיני ממש.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.