פראית באדום
New member
מי חרמן היום??\ א'
אתה מכסה את עייני ברצועת משי שחורה, ומוביל אותי כך. אתה מעמיד אותי במרכז חדר כלשהו, כך זה נראה. אני מרגישה איך אתה מוריד ממני בעדינות את החולצה והחזייה. ...להיכן נעלמת? מדוע אני לא מרגישה במגע ידיך? אתה מביט בי אך לא נוגע בי. כך מס' שניות אני עומדת חשופת חזה ומכוסת עיניים. אני יודעת שאם זה לא היית אתה... הייתי חשה מאוד נבוכה. אתה מתקרב ומניח ידיך על מותניי. אני מרגישה אותך מתחכך בי. החולצה שלך עשוייה מבד יקר. המגע שלה נעים במיוחד. אני שולחת ידיי כדי להסיר ממך את החולצה, לחוש בבשרך החשוף. אינך מניח לי לעשות זאת. אתה תופס את ידיי ומרחיק אותן. אינני יודעת אם להעלב, לכעוס או להגיד משהו. אז אני שותקת. אתה ממשיך במסע המכושף הזה. אתה מניח כפות ידיך על לחיי ומלטף אותן עם החלק החיצוני של כף ידך. האצבעות שלך מטיילות ואתה מעביר את אצבעך על שפתיי. אתה מכניס אותה לפי ואח"כ מוציא ומוצץ אותה בפיך. לפתע אני חשה את ידך השנייה מתקרבת אל בין רגליי. אני נרעדת. אתה חש ברעד ומפרש אותו כאישור כניסה. בשתי ידיך אתה מסיר את מכנסיי. העמידה שלי כבר לא כ"כ איתנה ונחושה. המבוכה מתחילה לחלחל אל תוכי, כמו ידיך אל מקומותיי הכמוסים. 'אולי לא...' אני לוחשת בעדינות אך אתה משתיק אותי מבלי להוציא מילה מפיך. אתה מזיז את הבד המכסה על טיפת הצניעות שעוד נותרה בי ושולח אצבעותיך. אני נרתעת מעט. בתגובה פעולותיך נעשות יותר אגרסיביות. אני שולחת ידיי לעברך 'אולי לא כדאי...' אני מנסה. אתה עוזב את עיסוקיו בי ומתחיל להסתובב סביבי. צעדיך איטיים. כאילו אתה חושב על משהו. 'את הולכת לעבור חוייה שלא תשכחי. ככל שלא תתנגדי לי, כך את תהני מזה יותר'- אתה לוחש אל תוך אוזניי. שנייה אח"כ אתה משליך אותי על מיטה בחדר. אני מתחילה לדמיין את כוונותיך, אך הן נסתרות ממני. ופתאום אתה נעלם למקום אחר ועייני עדיין עצומות. להיכן שוב נעלמת? אני לא שומעת אותך ולא חשה בך. לאן הלכת? ...'התגעגת אליי, נשמתי?'- אתה שואל פתאום מתוך הדממה, ואני שוקלת אם לענות. אוי!.. מה אתה...מה?- אני רוצה לשאול אך שותקת, בעוד אתה מטפטף לאורך גופי נוזל קר. 'למקרה ואת תוהה, זו גלידה...' אתה אומר כאילו קראת את מחשבותיי. אתה שופך עליי הכל, כך זה מורגש. ידיך מורחות את הגלידה (החצי נמסה) על כולי, כולל על פניי. שנייה אח"כ לשונך החלה לטייל לאורך גופי; סוקרת, מבררת, בודקת, מגיעה אל מקומות רגישים וצנועים בד"כ, אך עדיין לא אל מערת התענוגות שלי. אני מצטמררת. את תגובתך אין אני יכולה לשמוע או להרגיש, אך מהכרותי אותך אתה ודאי מחייך בסיפוק רב... אני מתענגת על מגעך. מרגישה כ"כ טוב, מוכנה להפקיר את גופי לידך. ללא מחשבה מיותרת אני מתחילה להתפתל ולהיאבק בך. 'זו לא חוכמה גדולה על אישה קשורה...' התגרתי בך, אך היה ברור שאתה לא תגיב אליי מיד. 'ובכלל, זה כוח,זה?'- ניסיתי שוב. בתגובה תפסת את צווארי באקט של חנק אך לא מתוך פעולה ממיתה אלא כאזהרה. נרעדתי כולי ולו רק מההתלהבות, מההתרגשות. נדהמת לרגע אך מס' שניות אח"כ התחלת לצחוק. 'אז יש לך נטיות, הא?'- אני שומעת מעין זילזול בקולך. ואולי זו נימת הפתעה... 'חכי מס' שניות' אתה פוקד עליי ושוב נעלם. את שובך אני חשה עליי כאשר אתה קושר את ידיי ברצועות (זהות לאלה שקשרת בהן את עייני). 'את רוצה כוח, תקבלי כוח'- אתה אומר בנחרצות ואני שומעת אותך מוריד חולצה. הדקות הבאות רצות. אין לי מושג על הקצב שבו אתה פועל, אך הכוחניות שהבטחת, אכן באה. אתה מרטיב אותי במים, לא יודעת ממה אתה שופך אותם עליי. הם קרירים ונעימים. לאחר שדביקות הגלידה נעלמת מעט, אתה הופך אותי על ביטני באגרסיביות מופגנת, קושר את הרצועות שעל ידיי לברזלי המיטה ומייצב אותי על ברכיי. אני מרגישה בך מתחכך בי מעט, ואז אתה עוזב אותי לרגע וחוזר עם משהו לא ברור. אני לא יודעת מה זה, אבל זה מוארך, בודאות לא שייך לגוף האדם ומתחכך בין רגליי, אך לא ישירות באיברי הקסום. במקביל אתה שולח יד חופשייה וחופן את שדיי. אתה מתחיל לזרז את פעולות ה"כלי" שבידך בין רגליי, ואז אני חשה איך שלב שלב, ס"מ ס"מ אתה מחדיר אותו אל אחוריי. שניות אח"כ, מבלי להמתין ומבלי להפריד בין שתי הפעולות, לפתע ללא אזהרה, אתה שולף את איברך- עמוד האש, ודוחף אותו בעוצמה אל בין רגליי. השניות הבאות מעוררות בי רגשות כפולים. הכאב משולב עם תחושת עונג מסחררת. כך אתה מענג אותי. לאחר דקות ספורות אתה שולף את ה"כלי" מאחוריי וממשיך בתנועות קבועות של כניסה ויציאה של עמוד האש שלך אל מערת הפלאים שלי, שוחה במימיה הקסומים. בידיך אתה אוחז את שדיי, ואני חשה איך בכל אחת מידיך אתה שולח אצבע אחת ועימה אתה מלטף את פטמותיי. מלטף, מענג, מרטיט ומזקיר אותן. במקביל אתה עובר עם לשונך על גבי ומעביר בי זרמים. אני חשה ברטיבות כפולה: זו שעל גבי- מלשונך, וזו שבין רגליי... השיא החל להתקרב. נשימותיי נעשו כבדות יותר. חשת בכך. התחלת לזרז את תנועותיך בתוכי, ואז בשנייה אחת, כך נראה, יצאת ממני והפכת אותי על גבי. עוד לא הספקתי ממש לקלוט מה קורה, נמלאתי באכזבה מסויימת לנוכח העובדה שהשיא הקרוב נלקח ממני. 'אל תדאגי, את עוד תגמרי אצלי הרבה... אבל לא עכשיו, עוד מעט...'- לחשת אליי. בשלב הבא התפשטת והתקרבת אליי. פיסקת את רגליי לרווחה ופשוט הבטת בי. באותן שניות שמחתי שעייני מכוסות מאחר וכל נים ווריד בגופי חשו במבוכה בה הייתי שרוייה. לבסוף הרמת את רגליי מעל כתפיך והתכופפת לעבר מערת התענוגות שלי. ההרגשה הייתה מסחררת ומפתה.תחילה שפתיך ריפרפו מעל, נוגעות- לא נוגעות, התחלתי להתפתל. בתגובה אחזת באגני בחוזקה כדי למנוע ממני לזוז. תוך כדי פעולה זו לא הרחקת פניך מבין רגליי. המאבק שלא לזוז היה גם מצידי, בעיקר כשהתחלת להעביר את לשונך לאורך פתח המנהרה המופלאה שלי. המגע היה מאלף ודייקני. לשונך עברה בכל מ"מ קיים. בעיקר חשתי אותך מתמקד על המפתח למערתי. לשונך חגה סביבו בתנועות סיבוביות תוך כדי פעולות מציצה מדי פעם. לא תהיה זו טעות לומר ש"ראיתי כוכבים".
אתה מכסה את עייני ברצועת משי שחורה, ומוביל אותי כך. אתה מעמיד אותי במרכז חדר כלשהו, כך זה נראה. אני מרגישה איך אתה מוריד ממני בעדינות את החולצה והחזייה. ...להיכן נעלמת? מדוע אני לא מרגישה במגע ידיך? אתה מביט בי אך לא נוגע בי. כך מס' שניות אני עומדת חשופת חזה ומכוסת עיניים. אני יודעת שאם זה לא היית אתה... הייתי חשה מאוד נבוכה. אתה מתקרב ומניח ידיך על מותניי. אני מרגישה אותך מתחכך בי. החולצה שלך עשוייה מבד יקר. המגע שלה נעים במיוחד. אני שולחת ידיי כדי להסיר ממך את החולצה, לחוש בבשרך החשוף. אינך מניח לי לעשות זאת. אתה תופס את ידיי ומרחיק אותן. אינני יודעת אם להעלב, לכעוס או להגיד משהו. אז אני שותקת. אתה ממשיך במסע המכושף הזה. אתה מניח כפות ידיך על לחיי ומלטף אותן עם החלק החיצוני של כף ידך. האצבעות שלך מטיילות ואתה מעביר את אצבעך על שפתיי. אתה מכניס אותה לפי ואח"כ מוציא ומוצץ אותה בפיך. לפתע אני חשה את ידך השנייה מתקרבת אל בין רגליי. אני נרעדת. אתה חש ברעד ומפרש אותו כאישור כניסה. בשתי ידיך אתה מסיר את מכנסיי. העמידה שלי כבר לא כ"כ איתנה ונחושה. המבוכה מתחילה לחלחל אל תוכי, כמו ידיך אל מקומותיי הכמוסים. 'אולי לא...' אני לוחשת בעדינות אך אתה משתיק אותי מבלי להוציא מילה מפיך. אתה מזיז את הבד המכסה על טיפת הצניעות שעוד נותרה בי ושולח אצבעותיך. אני נרתעת מעט. בתגובה פעולותיך נעשות יותר אגרסיביות. אני שולחת ידיי לעברך 'אולי לא כדאי...' אני מנסה. אתה עוזב את עיסוקיו בי ומתחיל להסתובב סביבי. צעדיך איטיים. כאילו אתה חושב על משהו. 'את הולכת לעבור חוייה שלא תשכחי. ככל שלא תתנגדי לי, כך את תהני מזה יותר'- אתה לוחש אל תוך אוזניי. שנייה אח"כ אתה משליך אותי על מיטה בחדר. אני מתחילה לדמיין את כוונותיך, אך הן נסתרות ממני. ופתאום אתה נעלם למקום אחר ועייני עדיין עצומות. להיכן שוב נעלמת? אני לא שומעת אותך ולא חשה בך. לאן הלכת? ...'התגעגת אליי, נשמתי?'- אתה שואל פתאום מתוך הדממה, ואני שוקלת אם לענות. אוי!.. מה אתה...מה?- אני רוצה לשאול אך שותקת, בעוד אתה מטפטף לאורך גופי נוזל קר. 'למקרה ואת תוהה, זו גלידה...' אתה אומר כאילו קראת את מחשבותיי. אתה שופך עליי הכל, כך זה מורגש. ידיך מורחות את הגלידה (החצי נמסה) על כולי, כולל על פניי. שנייה אח"כ לשונך החלה לטייל לאורך גופי; סוקרת, מבררת, בודקת, מגיעה אל מקומות רגישים וצנועים בד"כ, אך עדיין לא אל מערת התענוגות שלי. אני מצטמררת. את תגובתך אין אני יכולה לשמוע או להרגיש, אך מהכרותי אותך אתה ודאי מחייך בסיפוק רב... אני מתענגת על מגעך. מרגישה כ"כ טוב, מוכנה להפקיר את גופי לידך. ללא מחשבה מיותרת אני מתחילה להתפתל ולהיאבק בך. 'זו לא חוכמה גדולה על אישה קשורה...' התגרתי בך, אך היה ברור שאתה לא תגיב אליי מיד. 'ובכלל, זה כוח,זה?'- ניסיתי שוב. בתגובה תפסת את צווארי באקט של חנק אך לא מתוך פעולה ממיתה אלא כאזהרה. נרעדתי כולי ולו רק מההתלהבות, מההתרגשות. נדהמת לרגע אך מס' שניות אח"כ התחלת לצחוק. 'אז יש לך נטיות, הא?'- אני שומעת מעין זילזול בקולך. ואולי זו נימת הפתעה... 'חכי מס' שניות' אתה פוקד עליי ושוב נעלם. את שובך אני חשה עליי כאשר אתה קושר את ידיי ברצועות (זהות לאלה שקשרת בהן את עייני). 'את רוצה כוח, תקבלי כוח'- אתה אומר בנחרצות ואני שומעת אותך מוריד חולצה. הדקות הבאות רצות. אין לי מושג על הקצב שבו אתה פועל, אך הכוחניות שהבטחת, אכן באה. אתה מרטיב אותי במים, לא יודעת ממה אתה שופך אותם עליי. הם קרירים ונעימים. לאחר שדביקות הגלידה נעלמת מעט, אתה הופך אותי על ביטני באגרסיביות מופגנת, קושר את הרצועות שעל ידיי לברזלי המיטה ומייצב אותי על ברכיי. אני מרגישה בך מתחכך בי מעט, ואז אתה עוזב אותי לרגע וחוזר עם משהו לא ברור. אני לא יודעת מה זה, אבל זה מוארך, בודאות לא שייך לגוף האדם ומתחכך בין רגליי, אך לא ישירות באיברי הקסום. במקביל אתה שולח יד חופשייה וחופן את שדיי. אתה מתחיל לזרז את פעולות ה"כלי" שבידך בין רגליי, ואז אני חשה איך שלב שלב, ס"מ ס"מ אתה מחדיר אותו אל אחוריי. שניות אח"כ, מבלי להמתין ומבלי להפריד בין שתי הפעולות, לפתע ללא אזהרה, אתה שולף את איברך- עמוד האש, ודוחף אותו בעוצמה אל בין רגליי. השניות הבאות מעוררות בי רגשות כפולים. הכאב משולב עם תחושת עונג מסחררת. כך אתה מענג אותי. לאחר דקות ספורות אתה שולף את ה"כלי" מאחוריי וממשיך בתנועות קבועות של כניסה ויציאה של עמוד האש שלך אל מערת הפלאים שלי, שוחה במימיה הקסומים. בידיך אתה אוחז את שדיי, ואני חשה איך בכל אחת מידיך אתה שולח אצבע אחת ועימה אתה מלטף את פטמותיי. מלטף, מענג, מרטיט ומזקיר אותן. במקביל אתה עובר עם לשונך על גבי ומעביר בי זרמים. אני חשה ברטיבות כפולה: זו שעל גבי- מלשונך, וזו שבין רגליי... השיא החל להתקרב. נשימותיי נעשו כבדות יותר. חשת בכך. התחלת לזרז את תנועותיך בתוכי, ואז בשנייה אחת, כך נראה, יצאת ממני והפכת אותי על גבי. עוד לא הספקתי ממש לקלוט מה קורה, נמלאתי באכזבה מסויימת לנוכח העובדה שהשיא הקרוב נלקח ממני. 'אל תדאגי, את עוד תגמרי אצלי הרבה... אבל לא עכשיו, עוד מעט...'- לחשת אליי. בשלב הבא התפשטת והתקרבת אליי. פיסקת את רגליי לרווחה ופשוט הבטת בי. באותן שניות שמחתי שעייני מכוסות מאחר וכל נים ווריד בגופי חשו במבוכה בה הייתי שרוייה. לבסוף הרמת את רגליי מעל כתפיך והתכופפת לעבר מערת התענוגות שלי. ההרגשה הייתה מסחררת ומפתה.תחילה שפתיך ריפרפו מעל, נוגעות- לא נוגעות, התחלתי להתפתל. בתגובה אחזת באגני בחוזקה כדי למנוע ממני לזוז. תוך כדי פעולה זו לא הרחקת פניך מבין רגליי. המאבק שלא לזוז היה גם מצידי, בעיקר כשהתחלת להעביר את לשונך לאורך פתח המנהרה המופלאה שלי. המגע היה מאלף ודייקני. לשונך עברה בכל מ"מ קיים. בעיקר חשתי אותך מתמקד על המפתח למערתי. לשונך חגה סביבו בתנועות סיבוביות תוך כדי פעולות מציצה מדי פעם. לא תהיה זו טעות לומר ש"ראיתי כוכבים".
)
