ששולת ששלטה באיראן
החל מתחילת המאה השלישית לספירה ועד הכיבוש המוסלמי. עם התפוררות האימפריה הארשאקית בתחילת המאה השלישית לספירה, מי שהפכו אחר-כך לראשוני השושולת הסאסאנית התבססו באזור פארס בדרום מערב איראן של היום. משם הם התפשטו הלאה. בשיא כוחם הם שלטו על איראן ועיראק של היום, החוף המזרחי של חצי-האי ערב, על החלק הצפון-מערבי של תת היבשת ההודית, ומזרחה וצפונה על השטחים של מה שהיום הן אפגניסטן ופקיסטן. מייסד האימפריה, ארדאשיר הראשון, ובנו ויורשו, שאפור הראשון, ביססו את הגבולות האלה עד אמצע המאה הרביעית, והם השתנו רק מעט לאחר מכן (אם כי מידת השליטה שלהם באזורים המרוחקים של האיפריה התרופפה לקרת סופה). מלחמה ממושכת בין הסאסאנים והביזנטים בראשית המאה השביעית הפכה את האימפריה פגיעה מאוד לכיבוש המוסלמי, ובמספר קרבות מועט יחסית המוסלמים הצליחו לחסל את הכוח הסאסאני ולחסל את האימפריה בסביבות 640.
