ההגדרה של ערבי
מתחלקת לשלוש קטגוריות, תלוי בזמן שמדובר: 1. לפני שהערבים פרצו את חצי האי הערבי אל רחבי המזרח התיכון, כל השבטים שחיו במדבר הזה כונו ערבים. 2. אחרי הפלישה שלהם, המושג "ערבי" כוון רק אל בדואים, שחיו בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ולשליטים בארצות השונות במזרח התיכון. 3. מאז חדירת רעיונות לאומיים מאירופה למזרח התיכון, המושג ערבי נהפך לשייכות אתנית - כל מי שתרבותו ושפתו המקורית (או שפת אבותיו) הוא ערבי. כלומר, ערבי שהיגר לצרפת, וחדל לדבר ערבית ביומיום, עדיין נחשב ערבי. בהתחלה הזהות הזאת הייתה כלל ערבית - מוסלמים, נוצרים ויהודים כולם נחשבו ערבים. לאט לאט, בעיקר בגלל התפתחות הציונות, ראתה הלאומיות הערבית בזהות היהודית הלאומית כמתחרה, ודחתה את היהודים כלא ערבים. צריך להבין שעד לבוא הלאומיות אל המזרח התיכון, השייכות של אנשים לא הייתה לפי לאום, אלא לפי דת. היו מוסלמים, נוצרים ויהודים. לכן בהתחלה ביקשו הפאן ערביסטים לעשות את ההבדלה בין ציונים ליהודים. מהר מאוד אח"כ, עם התחזקות האיסלאם הקיצוני בקרב התנועות הלאומיות הערביות, המושג יהודי וציוני נעשו זהים.
