בטח שיש אושר! (היא כותבת בפורום לא)
אני חושב ש"אושר" הוא לא רק משהו שקיים, אלא שהוא נמצא בהישג יד, הכי קרוב והכי קל, טכנית, מכל השאיפות שלך בחיים. אושר הינו פונקציה של "הנאה" (השלמת חוסר) שחלה על אדם שרוצה להיות כמו שהוא (קרי שלא קיים אצלו פער בין מי שהוא ובין מי שהוא רוצה להיות) כוס קולה יכולה לרענן אנשים מסוימים וליצוק אושר בחיי האחרים. "אושר" הוא מצב סטטי. אדם מאושר הוא אדם חסר שאיפות (בלשון חז"ל "שמח בחלקו") אצל אדם כזה הופך ריגוש לאושר. וכיוון שריגושים הם הבר הכי זמין ואפשר למצוא אותם בדברים הכי קטנים וטריוויאליים הרי שהאושר הוא נחלת חלקו של השמח בחלקו. הסיבה שאדם שיש פער בינו ובין מי שהוא רוצה להיות, איננו מסוגל לחוות רגעי אושר היא משום שרגעי האושר לא פועלים עליו בעוצמה שדי בה כדי לשכך את כאביו... ריגושים מאוד מאוד מאוד עזים שמצליחים לנתק אותו לכמה רגעים מחייו מסוגלים לתת לו לטעום בכפית מנה זעירה מהאושר... למקרה שאת עדיין חושבת שאני טיפש אנסח את דבריי בצורה קצת שונה. אני רוצה "אושר" לרגעים שבהם אדם היה מוכן לעצור ולומר לעצמו "ככה אני רוצה להמשיך כל חיי, אינני רוצה שום שינוי, ככה אני רוצה... כן כן, כמו זה... מכירה רגעים כאלה? בטח שכן! את בטח מכירה אותם מכל מיני סיטואציות שמימיות שהצליחו לנתק אותך מהויות החיים ולהעניק לך סיור בעולם האושר. אדם שגם ככה שלם עם מי שהוא, אדם שגם ככה לא קיים פער בין מי שהוא לבין מי שהוא רוצה להיות, יהיה לו הרבה יותר קל להיעצר ולומר "ככה אני רוצה שיימשכו חיי" וכיוון שהריגושים הם זמינים, הוא איננו נאלץ "לתקוע" את חייו על נקודת זמן מסוימת כדי להמשיך ולהיות מאושר, הוא פשוט זורם עם החיים, נותן להם להפתיע אותו, לגוון עבורו את האושר שישמור על לחייו מכווצות ושיניו חשופות. הלוואי מותק שתהיי מאושרת כל חייך כמו שאני מאושר כשאני חושב עלייך... (יצא חרוז...)