מי האיש שבתמונה ?

[איציק הגדול]

מי האיש שבתמונה ?

בזמנו היה חלק מה"סצינה התל אביבית".

 

[עדגיל]

רפי שאולי שהיה הבעל של מנדי רייס דייויס

בבעלותו היה גם הדראגסטור בארלוזורוב פינת דיזנגוף ובלי שאף אחד ישמע אני אספר לכם בלחש ששם אכלתי בפעם הראשונה בחיי ש ר י מ פ ס

 

[אפונה ירוקה חמודה]

עדגיל איך היתה הפעם הראשונה?

אני אכלתי פעם ראשונה ש..

..פס באוניה יוונית שחצתה את האוקיאנוס האטלנטי בדרך לארצות הברית, בים די סוער, הרוב היום

עם מחלת ים חוץ מכמה אנשים וביניהם אבא שלי ואני שהיינו מסוגלים לאכול אפילו סבונים ומגבות מסמרים וחרבות בין השאר למשל

 

[עדגיל]

למנה הזו קראו "קוקטייל שרימפס". זה הגיע בכוס

זכוכית גבוהה כמו של משקה קוקטייל חריף. בתוך הכוס היתה חסה קצוצה ועל שפתי הכוס היו תלויים 4 שרימפסים. אני התבקשתי ללכת לפינת הרטבים ולמזוג לתוך הכוס עם החסה רוטב לבן שמורכב ממיונז ושום, ואחר כך לטבול את השרימפסים בתוך הרוטב הזה. מה אני אגיד לך, בלאגן כזה לא היה לי בחיים...

 

[אפונה ירוקה חמודה]

כל שרימפ בא עם תעודת השתייכות לשושלת האצולה

של השרימפסים ....

 

[עדגיל]

לא הבנתי.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

מה לא הבנת? זה שרימפס עם ייחוס....

בדיחה מוסברת, היא בדיחה הרוסה.

 

[Y. Welis]

אני אכלתי בפעם הראשונה ב'פיצה האט', כשהסניפים

הראשונים נפתחו בארץ בקיץ 93'.

לפחות נאמר שם שאלה שרימפסים. לא היה להם טעם מזוהה (היו יכולים להיות באותה המידה טופו). אבל הפיצה עצמה היתה שווה.

לא יודע כמה סניפים שלה נותרו היום (מעטים), אבל היא עשתה מהפיכה מקומית של איכות (כי פעם פיצה כאן היתה בעיקר מנת מלח צהובה; תמיד לא הבנתי איך בסרטים משתגעים עליה), שאחריה הפיצות המקומיות השתפרו פלאים, ובעיקר אחרי הגעת 'דומינוז'.

אמנם 'ליטל סיזר' עדיין לא הגיעה אלינו (עוד זוכר את הפירסומת הנהדרת עם ספייק לי ב'סופרבול' של 99' אולי), אבל יש כבר רמה מקומית (בעיקר ברעננה).

 

[אפונה ירוקה חמודה]

פיצה ראשונה שאכלתי היתה בבוסטון שנות ה-60

הכי פשוטה והכי טעימה - בצק שמרים, הרבה גבינה צהובה וקטשופ וזהו. הטבח היה עומד מול הקהל לוקח גוש בצק ומעיף אותו לתיקרה וזה היה יורד בצורת דיסקית בצק מסתובבת סביב עצמה כמו פריזבי.
לאמא שלי שהיתה אמונה על אוכל בסיסי של לחם אחיד, הפיצה נראתה משהו מוזר והיא התפתתה וקנתה לעצמה פיצה ברחוב ובאה הביתה ואמרה: אכלתי דבר מגעיל - "לחם רטוב"...

 

[Y. Welis]

בטוח שקטשופ? שום איטלקי שמכבד את עצמו לא היה

מעיז.

 

[sailor]

אמריקה עיוני

אבל באיטליה בכלל לא התלהבתי מפיצה, כשהגעתי בהמשך לניס, אכלתי פיצה טעימה.

 

[עדגיל]

באיטליה אכלנו פיצה שלבצק שלה היה מרקם שהזכיר

בצק של לא פחות ולא יותר מאשר מלאוח. הם העמיסו על הבצק הזה עיגולים של מוצרלה, ועל זה שפכו רוטב עגבניות עם שום ומעל הכל פיזרו בזיליקום. אכלתי את זה במסגרת פסטיבל כמו חוצות היוצר שנערך בעיירה בה היינו. לפיצות שם יש אריזות מגניבות כמו אלה למשל

 

[עדגיל]

או אלה

 

[Y. Welis]

המקורית היא עם בצק דק, כמו פוקאצ'ה

ויוצא די יבש. העבה זה פיתוח אמריקאי.

 

[sailor]

המקורית דוקא לא כל כך דקה

מקורה כנראה במרכז אסיה - בסין היא יותר דקה והשם לא דומה, בתורכיה ובמרכז אסיה היא נקראת פידה (PIDE), הבסיס הוא מבצק לחם מרכז אסיאתי (פרסי/בוכרי) אבל דק יחסית ומגון המלוי והרוטב גדול הרבה יותר מאשר במגף.
באיטליה רוב הפיצות הן דיקט דקיק עם מלוי יבש עד שרוף.

 

[עדגיל]

האיטלקים משוויצים שהפיצה היא המצאה שלהם

ויתרה מכך: פיצה מרגריטה הנקראת ע"ש המלכה שלהם מרגריטה דה סבויה מכילה את שלושת המרכיבים של הדגל הלאומי: אדום-רסק עגבניות, ירוק - בזיליקום ולבן- גבינת מוצרלה. זה הסיפור ששמענו מהמדריכה בטיול באיטליה ושאותו רשמתי ביומן שלי.

 

[sailor]

הם גם טוענים שהפסטה היא המצאה שלהם

אבל בסין יש תיעוד של פסטה מזה אלפי שנים והמגון שלה שם, הן מבחינת חומר הגלם (אורז, חיטה, כוסמת, שעועית ועוד) והן מבחינת הצורה גדול הרבה יותר מאשר ב"ארץ הפסטה".

 

[sailor]

וכמובן, כשבמרכז ובמערב אסיה

אכלו פידה, עוד לא היו עגבניות בארופה, כי זה קדם לפחות במאות שנים להפלגה של קולומבוס.

 

[Y. Welis]

נו, שוב היה שבוע קשה?...

 

[אפונה ירוקה חמודה]

לא בטוחה שזה היה קטשופ