לא בדיוק
יש שני גורמים בעניין הזה, גובה הצליל וההקשר המוסיקלי. בהקשר המוסיקלי, מי דיאז ופה הם צלילים שונים לחלוטין ומופיעים בהקשר שונה. גם אם מדובר בשני צלילים שבפועל הם בגובה זהה (מה שלא מדויק, הסבר בהמשך), משתמשים בהם בסיטואציות אחרות לגמרי. למשל, בסולם פה דיאז מז'ור, מי דיאז יופיע כצליל השביעי בסולם (למשל, באקורד דומיננטי), אבל פה יופיע רק כחלק מתהליך מודולציה לסולם אחר. עבור מבצע טוב (שמנסה להבין את היצירה, ולא רק ללחוץ באופן מכאני איפה שכתוב) ההבדל בביצוע יהיה מאד תהומי, גם אם הכלי שלו לא יוצר הבדל מוסיקלי. גם בעניין הגובה יש הבדל. אני לא הסמכות המתמטית להסביר, אבל אם תחשב את האוברטונים לפי הנוסחה של פיתגורס, תגלה שאחרי רצף מסוים של אוברטונים, מי דיאז לא שווה לפה. הכיוון המושווה המודרני (שהתחיל בערך בתקופת באך) קירב את שני הצלילים האלה כדי שיהיה נוח יותר לנגן כל הסולמות, אבל עדיין מדובר בצליל אחר. יותר מזה, נגני כלי קשת שינגנו ללא כלי מושווה בהרכב (רביעיות מיתרים, למשל) ינגנו את הצליל מי דיאז שונה מפה (מעט יותר גבוה, בד"כ), וכך גם נגני כלי נשיפה טובים.