מי אתם ומהיכן..

[hilali1]

../images/Emo82.gif נולדתם בעיר קטנה../images/Emo35.gif

או אולי בעצם קצת יותר גדולה

אז מאיפה אתם, הוסיפו תמונה של הנוף שנשקף מחלון ביתכם/חדרכם וספרו איזה סיפור ילדות על עיר הולדתכם

 

[hilali1]

../images/Emo82.gif נולדתי בעיר קטנה בשם -

י ר ו ש ל י ם

ממש קטנה. פיצית. מינאטורית 600 תושבים. קטם עליכם לא

עיר לא חשובה ולא מיוחדת. בלי שום היסטוריה או דת או משהו כזה

סתם סתם. עכשיו ברצינות. נולדתי בירושלים. עיר הבירה של ישראל והעיר הכי גדולה. זו התמונה של הבית שלי כפי שצילמתי מג החיות התנכ"י מה שאומר שכן רואים את הבית שלי מגן החיות התנכ"י וראו איזה פלא - רואים את גן החיות התנכ"י מהבית שלי

בכלל יש לנו נוף מהמם

זהו. ורוצים סיפור אחרון על העיר הזו

בבקשה : ביום שני, חג פורים בירושלים, (יום אחד אחרי כולם כי העיר הזו מוקפת חומה בלה בלה) נקלעתי בטעות לאיזור שכונה חרדית בסמוך לתחנה המרכזית בירושלים. עשרות חרדים-דוסים שיכורים הצטופפו על הכבישים, קופצים על המכונית ובין גלגלים. משתלוללים ומקפצים כמנהג העד לא ידע

אחרי שעתיים שהם כבר לא הרגשתי את רגל ימין לאור דריכה ממושכת על הברקס נמלטתי מהאיזור לבית הכנסת הקרוב לאמירת בירכת הגומל..

לא סתם. פשוט נמלטתי... איזו טראומה

אבל זו העיר שלנו - חרדים, חילונים. כולם גרים כאן ביחד. עיר קטנה. פיסת אדמה קטנה. מצטפפים לנו ביחד. מזל שלא כל יום פורים

שבת שלום

(עוד מעט תשמע פה הצפירה להדליק נרת שבת

)

 

[hilali1]

* 600 אלף התכוונתי ../images/Emo6.gif

 

[טפשונת שכמותי]

עיר קטנה או...

"עיר" ממש ממש קטנה? אני לעומת רובכם, שנולדתם בערים גדולות (גדולות מבחינתי לפחות) נולדתי במושב העובדים הראשון בארץ ישראל - שנקרא נהלל. מושב נהלל ממוקם בעמק יזרעאל (בין עפולה לחיפה) ונוסד בשנת 1921, ותוכנן בצורתו המקורית על ידי ריכרד קאופמן, שהיה ארכיטקט, וכן, נהלל באמת בצורת עיגול. זה לא סתם ככה - הנה תצלום אווירי של המושב. המשפחה שלי היא אחת הראשונות במושב, ויש לנו משק (פרות ובלה בלה בלה). בנהלל יש 75 משפחות של משקים ועוד בערך 80+ משפחות (זה כל הזמן גדל) של אנשים שסתם גרים שם

. כמו שסבתא שלי אומרת "אם אין לו משק, הוא לא נהללי". הרבה מפורסמים יצאו מהמושב הזה, ביניהם יהונתן גפן ובכלל כל משפחת גפן/דיין. הספר "אישה יקרה" נכתב על הילדות של יהונתן במושב, וגם מאיר שליו, שגם גר בנהלל, כתב הרבה מאוד סיפורים על ילדותו כאן. גם השיר המוכר "ביקור מולדת" נכתב על נהלל, וגם "היא לא תשוב" של אתניקס (שהוא סיפור מונפץ, אבל עדיין). טוב, התחלתי להשתולל פה קצת עם היסטוריה.

עכשיו אני אספר שני סיפורי ילדות קצרים, שאת שניהם אני לא זוכרת, אבל תמיד מספרים לי אותם. כשהייתי בערך בת שנה וחצי, אמא שלי מספרת שהיא בישלה, ואני ישבתי בסלון ושיחקתי, והיא דיברה איתי, ושרה לי ובלה בלה בלה, ואז כעבור עשר דקות בערך היא שמעה דפיקה בדלת. היא הלכה לפתוח את הדלת, ובחורה צעירה אמרה לה "גברת, זו הילדה שלך?" והחזירה אותי הביתה. אני כנראה השתעממתי מהסיפורים של אמא שלי, ויצאתי למסע החקירות הראשון שלי במושב. בגיל שנה וחצי, עם חולצה וטיטול. הסיפור השני הוא בגיל קצת יותר מתקדם, משהו כמו גיל 6 או 7. הייתה לי סוסה שהייתי איתה בערך כל החיים שלי (עד שבצער רב וביגון קודר נאלצנו להרדים אותה כשהייתי בת 14), והתחלתי לרכב עליה מגיל שנתיים. כן כן, שנתיים, אני לא מגזימה. הסיפור הזה הוא סיפור שהיה חוזר על עצמו הרבה פעמים. אני הייתי אומרת לאבא שלי שאני רוצה לצאת לרכב, הוא היה רותם את הסוסה, ואני הייתי עולה עליה, בשמלה וסנדלים, ויוצאת לטייל. אחרי משהו כמו שעה תמיד הייתי חוזרת הביתה לבד בלי הסוסה, וכשהוריי היו שואלים אותי "איפה קוקו (שמה של הסוסה)?" הייתי עונה בבכי "היא 'נתקעה' לי, היא אוכלת דשא והיא לא מוכנה לחזור הביתה!!!". עד היום, כשבעל חיים כלשהו לא מציית לפקודות, כל המשפחה המורחבת שלי אומרת שהוא 'נתקע'. ועד כמה שאני אוהבת את נהלל, אני מתכננת לעקור בעתיד הקרוב (ואפילו קרוב מאוד) לחיפה.

 

[hilali1]

למה הרדמתם את הסוסה../images/Emo35.gif ../images/Emo10.gif

 

[טפשונת שכמותי]

כי... ../images/Emo10.gif

היו לה בעיות ברכיים חמורות, כבר אי אפשר היה לרכב עליה והיא מאוד סבלה, ומלבד זאת, אבא שלי קנה אותה כשהייתי בת שנה בערך, וכבר אז היא הייתה בת 10... היא הורדמה בשיבה טובה...

 

[hilali1]

../images/Emo201.gif

 

[BlackMagicSprite]

נהדר! סליחה על האיחור..

האמת שנולדתי בעיר קטנה, עד גיל 6 גרתי במצפה רמון והנוף הוא יפהפה כפי שכולם יודעים! אבל אספר קצת על ביתי האמיתי, קיבוץ בארי, עיר קטנטנה אה

יחסית לקיבוץ הוא נחשב מאד גדול.. אז הקיבוץ שלי הוקם כחלק מעליית 11 הנקודות לנגב, ביום הכיפורים 1946 (כן כן, לפני קום המדינה!) בצורה של חומה ומגדל. ז"א שבן לילה עלו על קרקע הנגב 11 יישובים חדשים כדי להבטיח את הנגב בתוכניות החלוקה המרפחות מעל היישוב בארץ. כיום הקיבוץ מונה כ1000 ומשהו נפשות. חברי קיבוץ, צעירים, ילדים, נוער ובמב"חים (בני משק בשנת חופש. למרות שחלקם לא בני משק כבר, בקיצור אנשים שבאים לעבוד תקופה בקיבוץ ולגור פה..). הפרסנה העיקרית פה היא דפוס בארי. תתחילו לחפש על חשבוניות את הכיתוב.. אנחנו ממוקמים מזרחית לעזה, כ-5-7 ק"מ, תלוי מי בודק ומאיפה, באיזור יפהפה כל עונות השנה, במיוחד בינואר-פברואר שיש משטחי כלניות בכל האיזור וכולנו מתכסים אדום. אז עוד משהו שתרצו לדעת? צרפתי תמונה של השדות המשקיפים על הקיבוץ. אפילו ניתו לזהות את הבית שלי.. חלון עם ריבועים.

 

[טפשונת שכמותי]

כן! עוד משהו!

אני רוצה לשמוע סיפור ילדות של קיבוצניקים... זה נורא מצחיק אותי כל פעם מחדש שאני ואת כל כך שונות. את קיבוצניקית, אני מושבניקית, את מהדרום, אני מהצפון... אבל אני אוהבת אותך המון בכל זאת

 

[BlackMagicSprite]

מי אתם ומהיכן..

רציתי שהשרשור של הילה ייקפוץ!