מי אני?

shkool

New member
מי אני?

אוקיי, אז שאלתי את עצמי מי אני, הגעתי למסקנה, לפחות בצורה שכלתנית אם לא אינטואטיבית, שאני זה לא המחשבות שלי, אני זה לא הרגשות שלי, אני זה לא הגוף שלי, אני זה לא ההרגלים שלי ואפילו לא האישיות שלי.. וחשבתי וחשבתי מה אני יכול להגיד עליו שלא משתנה ועליו אפשר להגיד בקול גדול שזהו "אני" והגעתי למסקנה, אני זה התודעה שלי, התודעה שחווה את כל המחשבות, הרגשות הכאב והעונג הפיזי, התודעה שדרכה אני רואה, שומע, מריח נושם ונוגע במציאות. התודעה הזו לא משתנה ולא יכולה להשתנות כל ימיי חיי.. כמובן שהתודעה לא נשארת לנצח, היא נעלמת כאשר האדם מת, ככה אני רואה את זה מנקודת מבטתי הספקנית(בכל הנוגע ללידה מחדש), יש אני, והוא המודעות, ולאני הזה יש התחלה ויש סוף, אז מה?
 

שובטמה

New member
תגובה למי אני........

אתה יכול להגיד שמה שאתה חושב אכשיו חשבת גם שהיית ילד קטן..... אז איך אפשר להגיד שהאני אינו משתנה.... ואותו הדבר לגבי התיחסות שלך לעולם, לאנשים ,,,,,לעצמך... מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.
 

אינקה

New member
נפלת במלכודת

הגעת למסקנה. זהו טבעו של המיינד התבניתי שמנסה לסגור תבניות פתוחות במקום להיפתח. השאלה מי אני אמורה להוביל אותך מעבר לשער הזה ולא לאפשר לו לסגור עליך בפנים.
 
אז עכשיו

אתה לא צריך לסבול יותר
 

מוטי ש

New member
האמן לי(או שלא:)

הכי טוב להיות קונילמל,טוב מזה שני קונילמל.. ועכשיו במקהלה: "אומרים שאני איינננני אני אז מי אני בכלל?".... :)
 
ואז מגיע הרגע לשאול....

האם ישנה תודעה שנפרדת מהמחשבות, מההרגלים, מהאישיות, מחווית העונג והכאב, מתפישתה את המציאות דרך אברי-החושים וכן הלאה.... אם "תסלק" את כל אלה, איפוא היא, איפוא תודעתך? לגבי ספקנותך.... ספקנותך נושאת פנים לצד אחד ונעלמת בצד השני. אם אתה ספקן לגבי הישארות תודעתך לאחר המוות, מדוע אינך ספקן לגבי המחשבה שתודעתך אינה שורדת את המוות
?
 

alissa

New member
שאלה יפה

אם כך נותרנו כשבידינו ספקות. מה יש מעבר להם? חוויה? ידיעה?
 

shkool

New member
אולי במצב מדידטיבי עמוק במיוחד

ניתן להפריד את התודעה מכל תחושה שהיא, ואז רק התודעה נשארת, אולי התודעה שלנו היא איזשהו חלק במוח שאליו מגיעים כל מיני רשמים מכל הכיוונים - רשמי מחשבות, רגשות, תחושות וכו'.. וכאשר מפרידים את התודעה משאר הדברים, התודעה נשארת שקטה, היא לא מקבלת שום רשמים משום מקום. לגבי ספקנותי, את האמת אני ספקן לשני הצדדים, ואני משאיר את הראש פתוח לאפשרות של לידה מחדש, חוק הקארמה, צ'אקרות, ועוד דברים מהסוג הזה.. פשוט הנטייה שלי היא להאמין במה שמוכח מבחינה מדעית, בהגיון, במה שאני יכול לראות בעיניי, אני לא מבין איך אפשר להאמין במשהו מבלי לבסס את האמונה הזאת בהתנסות או ראייה כלשהי כמו שהרבה אנשים מאמינים - האם אין זאת בורות?
 
בקשר לאמירתך הראשונה

פשוט תמדוט. לגבי האמירה השניה-- ישנן עדויות רבות בעניין (לטובת הישרדותה של התודעה/נפש לאחר המוות והיוולדות מחדש) + מחקרים רציניים בנושא. בכל מקרה, כדי לקבוע דעה לכאן או לכאן חושבני שתצטרך לעשות את המחקר בעצמך, אבל ללא נשיאת-פנים (וזאת תהיה עבודה רבה
) אין בידי כרגע את האפשרות להפנות אותך למקורות בנושא, אבל בלי נדר (כשיתאפשר לי זמן רב יותר) אשתדל להפנות אותך לספרות המתאימה. בכל זאת אני מציע לך (אם זה מעניין ומרתק אותך) להתחיל כבר כבר עכשיו בחיפוש חומר ובמחקר קטן משלך. המשך יום נעים לכולנו, שנטידווה
 
בקשר למה שקורה אחרי המוות

הגעתי למסקנה קטנה משלי בעניין, ורציתי לשתף אתכם. המסקנה היא שכל עוד אין לי ראיות מוצקות שישכנעו אותי חד משמעית לכאן או לכאן (וספק אם יהיו כאלה אי פעם), אני אצטרך להרהר ולבחור דרך לחשוב על העניין. מאחר שאת הדרך אני לא יכולה לבחור לפי ראיות ומסקנות (כלומר, באופן ההגיוני הרגיל), אני אבחר אותה אחרת: לפי התועלת שבה.
יש תועלת באמונה שאלה החיים היחידים שלנו, זה כל מה שניתן לנו ועלינו לעשות כמיטב יכולתנו, להתאמץ לעשות את הנכון ככל שהבנתנו מגעת ולמצות את הזמן שניתן לנו. במסגרת זו, יש גם ללמוד להפרד היטב כדי נהיה מוכנים לפרידות הסופיות והנצחיות שהמוות מזמן לנו.
יש תועלת באמונה שאלה לא החיים היחידים שלנו, שיש לנו אחריות על עצמנו ועל עולמנו לדורות; שלעולם, אפילו לא על ידי המוות, לא נוכל להתחמק מההשלכות של כל מעשה שנעשה עכשיו. המצב שבו נהיה ברגע מותנו ישפיע על לידתנו בחיים הבאים, ולכן עלינו לנצל את הזמן הלא-ידוע עד לרגע ההוא, ולעשות כמיטב יכולתנו להתכונן אליו. לכן אני מוכנה לקבל את שתיהן כאפשרויות לגיטימיות. ההתעסקות הקטנונית בהוכחות נראית לי חסרת טעם בערך כמו הוכחת קיומו של אלוהים או טענות פוליטיות מנומקות. האמת היא שאין לנו מושג, או ליתר דיוק - יש לנו מושגים סותרים מפותחים למדי. המשמעות האמיתית מבחינתי היא המשמעות שהדברים האלה יוצקים לתוך רגע החיים הזה, ואני מוצאת ששתי הדרכים מועילות, שתי הדרכים מובילות אותי להשתדל להתפתח ולעשות את הטוב בחיי, ולהתכונן לקראת מותי. מה קורה באמת אחרי המוות? זה מעניין מאוד, אבל אני מעדיפה לא לגבש דעה מוצקה בעניין.
 

בארס

New member
אפשר גם

...ליישם את כל התועלות שהצבעת עליהם בלי שום קשר לשאלת החיים שאחרי המוות. למה לקשור דברים ? אחד הטיעונים הכי יפים שאני מכיר תפיסת עולם החילונית הוא הכוח שבחוסר הידיעה ובהשלמה איתה, גם אם וכשהיא זמנית. הטיעון הזה גם יכול להיות בסיס לבריחה מהתעמתות עם אמיתות מסויימות אבל א. לא בהכרח ו-ב' זה כבר סיפור אחר, כי כל דבר יכול לשמש בסיס לבריחה, גם טיעונים דתיים וגם טיעונים מאוד לוגיים.
 

אינקה

New member
../images/Emo45.gif נסיון לברוח מהמוות

הוא מניע חזק ומעניין, אך מסוכן במידה רבה. כמו כל הדברים שאנו רודפים אחריהם דווקא המרדף (גם אם סמוי) הוא זה שמרחיק אותם מאיתנו.
 
למעלה