מי אני????

[isi stoler]

מי אני????

אני נמצא בשלבים של חיפוש עצמי ונתקלתי בבעיה. אני עוסק הרבה בחקירת הנפש שלי, וככל שאני חוקר יותר מתברר שהרבה מההתנהגויות הרגשות והמעשים שלי נובעים מדברים שהכתיבו לי ומפצעים וצלקות שהותירו בי החיים ואני מקלף עוד שכבה ועוד שכבה ואני כבר לא יודע מי אני באמת ואיזה דבר נובע באמת מתוכי אני לא יודע איך לגלות מי אני. לדוג' אני יודע שאני אדם שזקוק להרבה חופש אבל אולי כל הבעיה שיש לי עם מסגרות נובעת בכלל מבעיות וקונפליקטים מהעבר ומזה שיש לי מערכת ערכים נוקשה איך יודעים מי אתה באמת??? איך אפשר לסנן את כל הגורמים שהם לא אתה?

 

[אחרון הפילוסופים]

המקום שממנו אתה בא הוא ההתחלה

האמיתית שלך בחיים - צא לדרך. כתבת את הדברים בצורה יפה ואם יורשה לי להגיב..להציע...לחלוק... כשהגעתי לשלב זה של חיי (כפי שתיארת) התגלתה אלי חוכמה שאמרה לי שהמקום הזה שאני נמצא בו נקרא "הנקודה שבלב". זה השלב שבו אדם מתחיל לתהות מה יתן לו כסף בחיים או ידע או שליטה או סקס ... או במילים אחרות "מה הטעם לחיים"?. הסרת הקליפות מצד אחד מובילה לגילוי עצמי אך מצד שני משאירה חלל כיוון שהקליפה הבאה גם תוסר ואז מתברר שוב שאתה לא מי שחשבת שאתה... כלומר, אנו מזדהים עם הקליפות אשר נוצרו כדי להגן על המקור האמיתי שבתוכך,מי שאתה באמת,הנשמה. ובגלל שככל שאנו מתבגרים הקליפות מתעבות ומתווספות, אנו שוכחים לגמרי מי אנו ומהיכן באנו וכבר מזדהים עם הקליפות...והן כביכול מאפיינות אותנו(אופי). "נקודה שבלב" הוא מצב שבו נוצר "חוסר" שיוכל להתמלא רק על ידי רוחניות וכל עיסוק בדבר אחר יהיה אשליה ויגביר את החוסר. אם תלך בדרך מסויימת תגלה שיש לך "מיצרים" בתוכך שאתה עבד לפראיות של הקליפות והן אלו שמכתיבות לך גם את אופן הסרתן - וכיצד תדע אם הן טובות אליך או לא? כיצד תדע אם כל גילוי שלך הוא מסוכן וידרוש פרעון בעתיד? זה ה"פרעה" שבנו... במצב שאתה מתאר נראה כי מים עומדים להגיע עד נפש ותצטרך למשות את עצמך משם (משה הנמשה מן המים) או להאמין שכבר תימשה על ידי בת פרעה שבך. ודע לך שאחרי המים יש חול ואחרי הים יש מדבר ("במדבר") ודי מהר אתה תמצא עצמך רוצה לחזור לעבדות והאבטיחים של פרעה במיצרים. אתה לא תאמין בחופש האמיתי... אני קורא שוב ושוב את מילותיך ומרגיש אותך... נוצרה בך הנקודה שבלב... האם תרצה למלא אותה ויש בך האומץ לצאת בחשכת הלילה...בלי להכין לחם לדרך? אם לא אז לא מספיק סבלת ואם כן אז תצא ברגע שרק תוכל. הכל שאלה של החלטה ורצון, אז האם תרצה לעבור מרצון(ארץ)אוטומטי רובוטי קליפתי ובהמי לרצון(ארץ..ארצה) שמובטח לך מראש שהוא אמיתי ומעל כל דבר שיש? אם כן אז "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ(הרצון) אשר אראך"... אברהם היא תכונה או דרגה רוחנית שקיימת בכל אדם ואדם(כמו משה כמו המן כמו גוי או יהודי..זה דרגת רוח שבכל אדם באשר הוא). דרגה זו מבטאת את כל הרצונות שבאדם (יהיה לך גוי גדול), מול רצון אחד אמיתי ותכליתי שבו הוא שואל "למה". אבר/הם זה האבר שלהם כלומר הרצון האחד מול כל השאר(אבר מול הם) שמכתיבים לנו את החיים כתגובה כרפלקס. אם תצא אל המסע האמיתי, שבו אתה תדע מה המטרה מלכתחילה, זה יהיה אחרת כי הסרת הקליפות תנבע מתוך הסיבה שלשמה הן קיימות (הגנה). והמטרה היא כמו אז עד היום...להיות בני חורין, מעבדות מצד אחד ומשליטה מצד שני. צא מתוך מה שמצר עליך, מארץ מצרים שבך, תגלה שלאט לאט אתה יודע את הקליפה לא מתוך עצמה אלא מתוך האמת, מתוך עילוי וזאת כי כל דרגה ודרגה חייבות להיחשף, כל אחת בתור שלה (תורה..תור שלה..) כי כאמור כל מה שרשום שם(בתורה) נמצא בתוכנו - ורק דרך "מדע חכמת הקבלה" נגיע אל מה שמובטח לנו מראש...אל הנשמה שבנו. אם אתה מעוניין אז חפש אתר על חכמת קבלה ואם רוצה אז כתוב לי ואכתוב לך מעט על הנושא, על הרצאות מבוא וכולי... ואם הנהלת הפורום לא תמחק לי את זה אז צירפתי לינק לגבי הרצאות מבוא.

 

[אין לי שם בסדר?]

אני מאמין

שהרבה ממה שתוקע אנשים בשאלה הזאת, זה שהם חושבים שמי שהם זה משהו שצריך למצוא. בעוד שזה משהו שצריך להמציא. או במילים אחרות.. אתה זה מה שתחליט שאתה. זה הכל בולשיט בינינו, אין דבר כזה "אתה" או "אתה נכון" או "לא עצמך", זה הכל בתוך הראש שלך, וגם שתמצא את "מי שאתה" זה יהיה בראש שלך .. זה תהליך של יצירה, ולא של גילוי. אז.. לפחות תמציא לך עצמך שאתה אוהב. זה אגב מעגלי כזה, כי ברגע שאתה עצמך ללא בושה עד הסוף, אתה אוהב את זה.

 

[משתמשתחדשה]

מצאה חן בעיניי ההודעה הזאת שלך ../images/Emo13.gif

 

[אין לי שם בסדר?]

חן חן ../images/Emo175.gif

 

[kung fu]

../images/Emo23.gif

 

[isi stoler]

לא!!!!!

לא יכול להיות שמה שאתה אומר הוא נכון! לשיטתך אין הבדל בין אדם לאדם ואין בתוכנו אני אמיתי אם כן כולנו יכולים להיות אותו דבר ובוחרים סתם בתכונות אופי לפי מה שבא לנו. אני בטוח שיש בתוכי נק' שהיא האני האמיתי שלי. אני יכול לנסות להוכיח לך את זה בצורה שיכלית אבל גם אם אני לא אצליח אני עדיין בטוח שאני צודק!! ההוכחה שלי היא שתינוקות נולדים שונים זה מזה ויוצאים שונים זה מזה גם כשהם גדלו באותו בית. אם אתה היית צודק אנשים שהיו מקבלים את אותו חינוך היו צריכים להיות אותו דבר ועם אותו אופי (כי הרי אפשר לבחור באופי שלך בעצמך..) אני מאמין שיש בתוכי נק' שהיא האני האמיתי שלי. ואני מקווה למצוא אותה בבא העת ולחזור אלך עצמי. אני לא יודע אם אתה זוכר את התחושה כשהיית תינוק,ילד, את החיות המדהימה של להיות רק אתה עצמך בלי מגבלות חיצוניות. לפני הקליפות.. אני זוכר את זה ואני יעשה הכל כדי לחזור למקום ההוא לאני האמיתי שלי שאיבדתי!!

 

[אין לי שם בסדר?]

בוא נגיד..

שכשהיית ילד צעיר, לא ממש חשבת על הסוגיות האלה, לא ניסית למצוא כלום, ולמען האמת אז יותר מתמיד המצאת כל רגע את מי שאתה, פשוט היית עסוק כל הזמן בתהליך של יצירה, ולא של גילוי. ואגב.. אין שום סמכות בעולם הזה שתגיד לך מתי מצאת את עצמך הנכון, ומי זה עצמך הנכון, איך תדע כשתמצא.. שזה זה?

 

[isi stoler]

תודה רבה!!!

אני צריך לחשוב על זה.... אני אחשוב בקול... יש לי בעיה עם התפיסה של היצירה של העצמי, ומצד שני מאוד טוב לי איתה! טוב לי עם התפיסה שלך כיוון שהיא נותנת לי חירות מאוד גדולה, אני לא מחוייב לכלום אני יכול ליצור מה שאני רוצה מבלי שאף אחד יגיד לי מה נכון ומה לא. מצד שני, אין גבולות לתפיסה הזו אני יכול ליצור כל דבר. אני יכול לגבור על כל נטיה שיש בי, בעצם אני ריק (?). אין לי ייחודיות אין משמעות לקיום שלי, אני יכול להיות כל דבר אין קווים וגבולות זה כיף ומפחיד. וכואב אולי כיוון שאני נהפך לפי התפיסה הזו לעוד אדם חסר משמעות בעולם. אני יכול להיות כמו כל אחד וכל אחד יכול להיות כמוני. לפי התפיסה הזו גם אין לי שום מטרה או שליחות בעולם כיוון שאם אין בתוכי שום גרעין פנימי אין מה שיוביל את החיים שלי. ואני זה שייבחר מה לעשות אם בכלל.. מצד שני אני כן חש שהנפש שלי מושכת אותי דווקא לכיוונים מסויימים ולאחרים לא. ואולי אני זה שיוצר את התחושות האלו..מה האמת?

 

[אין לי שם בסדר?]

קלעת בול

אני מניח שזה הכל יחד. יכול להיות שאתה ריק ויכול להיות מצד שני שאתה מלא בהכל, ואני דיי בטוח לפי מה שאני מכיר את העולם הממזרי הזה.. שזה שניהם. רק כדי לבלבל אותנו עוד יותר

אז אישית שם אני עוצר ומפסיק לשאול שאלות. בתפישה הכללית הפלצנית שלי אני מאמין שכולנו זה חלק משלם מסויים שפיצלנו את התודעה שלנו כדי לחוות אפיקים שונים של הקיום, ומתוך זה אם כל אחד הוא חלק מהכל כלומר שבמובן מסויים כל אחד הוא הכל.. או לפחות האפשרות להיות כל דבר. ומי הסמכות שתקבע מה?.. אני. וכדי להיות פרקטים.. זה באמת עניין של בחירה ותהליך של יצירה עצמית, רק צריך להיות ער למסביב.. כי יש לנו נטיה לראות את עצמנו הישן ולהיות תקועים בו דרך הנסיבות ואנשים אחרים. לילדים אין את זה. הם לא ממש שמים זין. מה היה קורה אם היית מחליט שמהיום אתה ככה וככה ומתחיל להתנהג ככה עם כולם ועם הכל? סביר להניח שחלק מהאנשים היו מתרחקים, אחרים היו מתקרבים, ובקיצור העולם היה מתעצב מחדש לפי האתה החדש. אני מרגיש כאילו אני מדבר לעצמי.

 

[אחרון הפילוסופים]

אני מקווה יחד איתך ובשבילך שתצליח

להגיע לכל מקום שאתה רוצה להגיע אליו בחייך ואני מתאר לעצמי שזה לא מקום שיש בו סבל, הרי מי רוצה להגיע למקום של סבל? אתה זוכר כשהיית תינוק, איך לא יכלת לעשות כלום? שמו לך טיטולים והאכילו אותך ורחצו אותך ועשו הכל בשבילך...אפילו לדבר או ללכת לא ידעת. למקום הזה אתה רוצה לחזור? אני מבין מה אתה מתכוון, אתה אומר שאתה רוצה לחזור למצב הטהור כביכול אבל, אל תחשוב לרגע שאתה לא במצב הזה, הטהור. אסביר זאת במילים של אישה מאוד זקנה ששאלו אותה פעם איך זה להיות בגיל כמו שלה, משהו כמו מאה אני חושב, אז היא ענתה שלהיות בת 100 זה בעצם להיות בת שנה בת שנתיים בת שלוש בת 16 בת 30...וכן הלאה...כאילו, להיות בן מאה זה לאו דווקא אומר שאתה לא בן 20 יותר אלא זה אומר שאתה מכיל הכל.זה להיות עשיר. אישה חכמה לא? אל תנסה לחזור להיות תינוק כי יש סיבה לכך שאתה כבר לא כזה, אלא נסה לעבוד על החלקים החאירם שבך וליצור מהם שלם שבו תזהה את עצמך,את הנשמה שאתה, את האישיות הדגולה שיכולה להוציא מתוכה המון, בקיצור, עשה שלום בין התינוק שבך לנער ולילד ולגבר ולאיש ולבהמי והגוי והאתאיסט והפוחד שבך...עשה ביניהם שלום,תקן אותם ותגלה כמה אתה מופלא בעצם, כמה אתה תינוק שיודע שהוא תינוק...אין זקן מזה.אין חכם מזה.לדעתי כמובן... אם איבדת משהו בחיים, אז תבין שאם איבדת אז זה לא היית אתה באמת, כי עובדה שאיבדת ואתה לא מת. אנו נוטים להאחז במה שהיה לנו ואבד, משום שהוא מוכר לנו והוא חלק מהזהות שלנו, מחיינו. זו טעות לעשות זאת כי כל שניה ושניה שעוברת אנו משתנים,נושמים אויר חדש ונושפים ישן. החוק היחיד שקבוע בטבע הוא חוק השינוי(או בשפת מדע הקבלה "חוק השוואת הצורה"). אפשר לכתוב המון על זה אבל הכי פשוט יהיה אם בני אדם יקבלו קצת אומץ ויתחילו להאמין שיכול להיות סוף וקץ לסבל ביקום כולו,לנו,לגוים,לחיות,לגלקסיות שדוהרות להן ביקום אל סופן... ובמילים אחרות:מדע חכמת הקבלה. פילו.

 

[isi stoler]

מצחיק..

אתה ו"אין לי שם.." פשוט תופסים בשני צידי החבל ואני לא יודע להחליט לפי מי מכם ללכת, אתה בא אלי עם תובנות מוצקות, עם דברים כתובים שפשוט ברורים לך אבל ללא שמץ של ביסוס ואתה מנסה בעצם להכניס אותי אל תוך מערכת ערכים שאתה תופס אותה כנכונה מבלי שום ביסוס. אתה יוצא מתוך נק' הנחה שיש בתוכי נשמה שנבראה על ידי אלוהים שגם את קיומו אתה מקבל בתור אקסיומה. תוכיח לי/תקשר אותי אל האלוהים הזה ואז תוכיח שהוא זה שהביא את הדברים שאתה אומר ומתוך כך יהיה לנו בסיס לדיון. כשאני קורא את זה עכשיו זה נראה לי כאמירת דברים ללא ביסוס.

 

[אחרון הפילוסופים]

כן אני יכול לכוון אותך אבל תבין משה

ו וזה שמעולם לא ניסיתי להכניס אותך לאן שהוא רק רשמתי דעה על המ שרשמת. יש סיפור על שני עולמות האחד נקרא תלת מימד והשני דו מימד. יום אחד יורד מישהו מהתלת מימד אל הדוי מימד ומספר לו שמעליו יש עולם תלת מימד עם נפח ועומק.... הדו מימד צוחק עליו ואומר לו שאין כזה דבר ושיוכיח לו את זה. אז התלת מימד לוקח אותו אליו למעלה וההוא מקבל הלם..הוא הפך מדו מימד לתלת מימד לבעל נפח ועומק...הוא בשוק. ואז התלת מימד יורד איתו שוב למטה ואומר לו שכדי להגיע לשם אי פעם שוב יהיה עליו לשכנע עוד מישהו מעולמו שיש כזה עולם מעליהם. אני אומר לך במילים אחרות..מה שרשמת היה נראה ממש מן הלב ואם הגעת למצב שבו השאלה מה טעם לחיים כבר מכאיבה לך ולא רק בגדר של מחשבה..כתוב לי או כנס לאתר שצירפתי אבל אם תכתוב לי אז נוכל אולי להיפגש בהרצאת מבוא על חכמת הקבלה. אמרת שהדברים שלי הם נטולי ביסוס וזאת כי לא למדת חכמת קבלה. כמו אם אני עכשיו אגיד שיש לנו בכל א ברון בכל תא מתאי גופנו אברונים שנקראים ריבוזומים ומיטוכונדריות שעושות כך וכך..מי שלא למד זאת לא יאמין לכך...הוא יגיד לי שזה לא יכול להיות שאברים קטנים בתוך התאים שלי עושים פעולות וכולי... אחי עשה מה שאתה רוצה אבל אם נמאס לך לסבול ואתה רוצה לדעת מהי האמת ולגלות אותה בתוכך..למד לקבל..חכמת הקבלה. פילו. WWW.KAB.TV

 

[אין לי שם בסדר?]

לא דיברנו על היותנו תינוקות אלא

על הזמן שהיינו ילדים ושיחקנו והשתלוננו חיינו ללא עקבות.

 

[לחיות בהרמוניה]

"מי אני"

האם אתה הרגשות שלך? האם אתה המחשבות שלך? האם אתה העבר שלך? האם אתה הרצונות שלך? האם אתה הגוף שלך?

 

[keoser]

../images/Emo45.gif

ההבנה שלי "אני" עבר כ"כ הרבה טלטלות לאחרונה, שאני מרגיש בדיוק את מה שאת אומרת. אני מתחיל להרגיש כמו מערבולת שמשתנה, זה התיאור הכי טוב שיש לי. סוג של מערבולת אנרגיה. זה לא משנה מה המחשבות/הרגשות/../../.., בסופו של דבר זה רק העיניין של המערבולת שמתפתחת.. מרגיש לי שכל חלק שיש בי נועד פשוט לפתח את אותה מערבולת, בצורה זו או אחרת. אפילו אם יש התנגדויות, בסופו של דבר זה עוזר לגדילת והתפתחות המערבולת. בשלב זה אני מדמיין את זה בתור מערבולת סגולה-שחורה.. אולי זה ישנה עם הזמן מעניין איך אני ארגיש עוד כמה חודשים בנוגע ל"אני"